אמש התקיים יומו הראשון של הכנס הדו-יומי "Blogreference . כנס זה נערך במרכז הבינתחומי בהרצליה, במסגרת בית הספר לתקשורת על-שם [[סמי עופר]]. מדובר באירוע ראשון מסוגו בישראל כנס בו נוטלים חלק בלוגרים ידועים מן הארץ וכן אורחים מהבלוגוספירה העולמית (בעיקר ארצות הברית ורוסיה). בנוסף לכך ניתן היה לשמוע ביום זה את דבריהם של עיתונאים, אנליסטים, פסיכולוגים ופקידי ממשל.
ביום הראשון של הכנס התמקדו הפאנלים בחקר אקדמי של הבלוגוספירה. הפאנלים התנהלו בפורמט קבוע: יו"ר הפאנל קבע את נושא הדיון, נתן הקדמה משלו ואז העביר את רשות הדיבור למציגים, על-מנת שיוכלו להרחיב כל אחד בתחום הספציפי שלו.
אל תפספס
הבלוג כמכשיר פוליטי
הפאנל הראשון התרכז סביב הנושא של הבלוגוספירה במרחב הפוליטי והדיפלומטי. בין היתר דיבר יו"ר הפאנל, [[ד"ר נעם למלשטריך-לטר]], המכהן בתפקיד דיקן הפקולטה לתקשורת בבינתחומי, על אמצעי פילוח שוק מודרניים ועל ההשפעה של הבלוגרים על דעת הקהל. בין אם מדובר בנושאים טריוויאליים כגון קניה או הימנעות מקניה של מוצרים צרכניים ובין אם מדובר בנושאים חשובים בהרבה כגון יצירת דעת קהל מסוימת על מוסד או ארגון ספציפיים.
[[מיכה ספרי]], העורך של "הפורום לדמוקרטיה אישית", העלה טענה כי אף אחד לא באמת מעוניין להיות מושא למסרים המטרה של הבלוגרים היא ליצור קשרים ולקיים תקשורת. ספרי, שדיבר על שימוש בבלוגים בפוליטיקה, טוען כי הבלוגרים שמים לב לפרטים שהעיתונות הממוסדת נוטה להתעלם מהם. מכיוון שקיימת אפשרות לדיאלוג מלא בין בלוגרים אז דווקא הם אלה שיוצרים את המודעות. לדבריו, אם בעבר הזמן היחיד בו האיש הקטן יכול היה באמת להשפיע על משהו בפוליטיקה היה יום הבחירות, כיום כל אדם יכול לתקשר באמצעות הבלוגוספירה עם בעלי דעה דומה ולהיות גורם פוליטי משפיע.
[[אנטון נוסיק]] יזם ועיתונאי אינטרנטי בעל ותק של שנים רבות בפיתוח אתרי תוכן (בישראל וברוסיה) סקר את מצב חופש התקשורת וטען כי האינטרנט הוא המדיה החופשית היחידה שנותרה ללא התערבות הממשל. נוצר בי הרושם (שנדחה על הסף ע"י נוסיק) כי מדובר בערפל שמכסה את התמונה האמיתית, והיא שהיקף החדירה של האינטרנט ברוסיה, בקרב האנשים שיש בכוחם להשפיע ולשנות משהו הוא כה מזערי שאין לו אפילו את היכולת הפיזית לאיים בצורה כלשהי על המשטר שהתהווה במהלך שלטונו של ולדימיר פוטין.
דובר נוסף שיצר עניין רב הוא [[דוד סרנגה]] קונסול תקשורת והסברה בקונסוליה בניו יורק. סרנגה תיאר את מאמציה של המשלחת הדיפלומטית הישראלית ליצור דעת קהל אוהדת כלפי ישראל. וזאת באמצעות הפניית אור הזרקורים מהסכסוך הישראלי-פלסטיני ויצירת תדמית רלוונטית על ישראל בקרב האוכלוסייה האמריקאית. סרנגה הקים בלוג בשם Isrealli.org - בלוג שבו הוצגה ישראל מנקודות מבט שבד"כ לא זוכות לחשיפה רבה בעולם. לדבריו ברגע שהמותג "ישראל" לא רלוונטי כל פעילות שיווקית והסברתית תהיה חסרת תועלת.
הפסיכולוגיה של כתיבת בלוגים
לאותה הקטגוריה כמקודם ובאותה המטרה, ניתן לשייך את הבלוג - Good Neighboors שהוקם ע"י [[ד"ר יעל קינן]]. על אף שדובר עליו דווקא בפאנל הזה, מדובר בבלוג שבא להציג את תמונת עולמם של בלוגרים מישראל וממדינות ערב. תמונה השונה מזאת המוצגת בתקשורת הממוסדת. לדברי קינן יצרה רשת האינטרנט את האפשרות לבנות קשרים וללמוד על הצד השני בצורה עצמאית.
יו"ר הפאנל [[ד"ר יאיר עמיחי-המבורגר]] - ראש מרכז בזק בינלאומי לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט, מגדיר את הבלוג כמענה לצרכים פסיכולוגיים ולפיכך מדובר בגורם משפיע וחשוב בחיינו. [[כרמל וייסמן]] רואה בבלוגוספירה סוג של אורגניזם כל תא פועל באופן עצמאי אבל בפועל הוא חלק ממשהו גדול בהרבה.
ראש קבוצת השיווק הדיגיטלי של מיקרוסופט ישראל [[ליאור צורף]] אומר כי אם פעם היומן האישי היה מתעסק בלנעול את המידע עמוק במגירה היום מטרת הבלוג היא להגיע לקהל רב ככל הניתן. המודל שעל-פיו עובדת מערכת הבלוגים של מיקרוסופט ישראל הוא חשיפת הבלוגרים למה שהקהילה חושבת ולא לנקודת הראות הרשמית של החברה דבר שמאפשר מצד אחד להביע ביקורת, ומצד שני מסייע לחברה בשיפור של מוצריה.
אל תפספס
אל תפספס
בלוגרים, עיתונאים ומה שביניהם
פאנל נוסף שהתקיים אתמול עסק ביחסי הגומלין בין עולם העיתונות לבין הבלוגוספירה. יו"ר הפאנל [[ד"ר עמית לביא-דינור]] תיארה את המתרחש בעולם התקשורת בשנים האחרונות. הטכנולוגיה, אשר השתדרגה והפכה את תהליך הפקת והפצת התכנים להרבה יותר קל, אפשרה בכך את יצירת הטשטוש הראשוני בגבולות בין העיתונאי הממוסד והבלוגר. בעידן הבלוגים, הפך ציבור הקוראים לשמש בתפקיד עורך התכנים (שקורא, מבקר ומגיב על הפוסטים). לדבריו של [[ג'ואל מוובראבי]] עיתונאי נוסף שדיבר בפאנל, הבלוגרים עוזרים להביא לפרסום עובדות שהתקשורת הממוסדת לא טורחת לבדוק, כי לבלוגרים אכפת, והם דואגים להציג לקוראים את הצד שלהם.
[[Garrett Graph]] עורך ה'וושינגטון מגזין', טוען כי בעוד שהעיתונות הממוסדת זוכה לפופולאריות שלה בזכות הייצוג השווה שהיא נותנת לשני (או יותר) הצדדים בנושאים העומדים לדיון הבלוגים זוכים לה דווקא מכיוון שהם משדרים נקודות מבט התופסת צד מובהק ומוגדר.
[[גרגורי אסמולוב]], כתב ערוץ ישראל+ (ערוץ 9) תולה את מעבר העיתונאים לכתיבת בלוג בסיבות של היעדר עריכה, שליטה בכל הניואנסים של הפרסום (מועד, שפה ועוד). בנוסף מהווה הבלוג ביטוי לזהות זאת להבדיל מעיתון שבו הזהות היא העיתון עצמו ולא שם העיתונאי (גם אם כתוב בתחתית הכתבה).
אל תפספס
סיכום הכנס
לאחר שהפאנלים הסתיימו, התקיימה פגישת מעריצים קטנה עם מפעילי הבלוג הפופולארי Ask A Ninja
ולאחר מכן קוקטייל למוזמנים בלבד, שכפי כל הנראה נועד ליצור קשרים עיסקיים בין המשתתפים בכנס.
ללא כל ספק מדובר בכנס חשוב ביותר שיכול לתרום במידה רבה להתפתחויות בנוף של הבלוגוספירה הישראלית בשנים הקרובות. עם זאת קשה לי להאמין .שהכנס דיבר במידה רבה לבלוגרים שכל עיסוקם הוא כתיבה.