מגע צמוד

צילום: דניאל יעקובוביץ'
עריכה: בת גולן

ביום חמישי האחרון התעוררתי, כמו בכל יום, מצלצול השעון המעורר. אך במקום צליל חזק ומעצבן, הייתה זו מוסיקה שלווה ומרגיעה, מוסיקה שמילאה את ראשי במחשבות שמחות ולא חשבתי אפילו לרגע שכדאי לחזור לישון עוד קצת. ככה זה, כשבמקום שעון מעורר רגיל, מה שמעיר אתכם הוא ה-iPhone, הטלפון הראשון של חברת אפל.

את האייפון קיבלתי, לצערי הרב, רק ל-24 שעות – ככה זה כשהמכשיר נמכר רק בארצות הברית, לא פתוח לכרטיסי סים זרים ואפילו לא ניתן לרכוש אותו בלי לחתום חוזה לשנתיים עם ספקית הסלולר AT&T. התוצאה היא שנכון להיום, מסתובבות בישראל יחידות בודדות של הטלפון החדש, ורובן בכלל לא מחוברות לרשת סלולר. אפילו אם נחבר את הטלפון לרשת אורנג' או סלקום בעזרת סים של AT&T, מחירי השיחה ינועו בין 1.99$ לבין 2.49$... לדקה!

אז למה בכלל שמישהו בישראל ירצה להיות הבעלים של אייפון, בהנחה והוא לא מחלק את זמנו בין הארץ לבין ארה"ב? פשוט מאוד. כפי שאני הולך להסביר לכם בפסקאות הקרובות, בדרך ליצירת הטלפון הראשון, בנו באפל את האייפוד הכי טוב אי פעם. היכולות של המכשיר הזה בתחום המולטימדיה והממשק הן, לא פחות ולא יותר, מהפכניות. נכון שזאת קלישאה, ונכון שאתם קוראים נבונים ולא אוהבים קלישאות, אבל תאמינו לי – מה שעשו באפל היום, הולך להיות מחר בהרבה מאוד מכשירים. עם מספר שיפורים, כמובן, אבל עדיין.

הדבר הכי בולט, וכנראה גם הכי מגניב במכשיר הזה הוא המסך שלו. הסיכוי שלא ראיתם את ההדגמה של יכולותיו עד עכשיו נמוך מאוד, אבל אני אפרט בכל זאת: המסך של ה-iPhone הוא מסך מגע שתומך בטכנולוגיית multi-touch. מה שזה אומר, הוא שהמסך מזהה לא רק נגיעות בודדות אלא גם תנועות שנעשות בעזרת שתי אצבעות. ככה, למשל, בשביל להגדיל או להקטין את התמונה או את רמת ההגדלה של הדפדפן, אתם שמים על המסך שתי אצבעות ומרחיקים או מקרבים אותן. בשביל להעביר תמונות, אתם פשוט מזיזים את התמונה הצידה. בשביל לפתוח את נעילת המכשיר, אתם מעבירים את האצבע על פס הנעילה הוירטואלי.

בכלל, באפל חשבו שאין שום צורך לצרף עט מיוחד בשביל מסך המגע שלהם, וכל הממשק שלו מבוסס על נגיעה עם אצבעות. הכפתורים היחידים שיש על פני האייפון הם כפתורי הגברת והנמכת צליל, כפתור כיבוי וכפתור שמחזיר אתכם אחורה בממשק. כל השאר מתבצע, כאמור, באמצעות מסך נגיעה. הבעיה הכי בולטת ברעיון הזה היא המקלדת – האצבעות של רבים מאיתנו גדולות מדי בשביל ללחוץ על אות אחת במקלדת וירטואלית. הפתרון של אפל לסוגייה הזאת הוא מילון שמנסה להבין מה רציתם לכתוב ומשתמש לא רק בהשלמות מילים אלא גם בתיקון של טעויות בהסתמך על האותיות הקרובות למקום עליו לחצתם. זה לא תמיד עובד טוב, במיוחד כל עוד לא התרגלתם למערכת ולא הכנסתם אל תוך המילון את המילים שהוא לא מכיר, אבל אני מניח שעם הזמן אנשים יתרגלו ויהיה להם קשה לחזור לממשקים אחרים.


הבעיה השניה היא ניקיון המסך, וכאן כבר יש לנו בעיה – המסך של האייפון מתלכלך מכל נגיעה, במיוחד אם האצבעות שנגעו בו שמנוניות או מזיעות. זה אמנם לא מפריע לו לפעול, וגם איכות התצוגה לא ממש נפגעת, אך צריך נפש מסואבת במיוחד בשביל לסבול את הכתמים על המכשיר היפהפה הזה ולהתאפק מלנגב את המסך בכל כמה דקות. לזכותו של המסך יצויין שאם ללכלך אותו קשה, לשרוט אותו הרבה יותר קשה. תוכלו לשים את המכשיר בכיס עם מפתחות, וכשתוציאו אותו אחרי הליכה מהירה של 20 דקות לא תראו אף שריטה.

אך מספיק לדבר על החיצוניות שלו, בואו ונבין מה הוא עושה, ואיך הוא בלעשות את זה. מעבר לתכונות הטלפון אותן לא הצלחתי לבדוק עקב היעדר סים, המכשיר הזה הוא, כאמור, גם אייפוד ומכשיר גלישה באינטרנט. נתחיל דווקא מהתכונות המקוונות שבו – כל התוכנות הפועלות על ה-iPhone הן בעצם תוכנות ווב, שמופעלות בעזרת המנוע של דפדפן הספארי הפועל במכשיר. בשבילנו, בארץ הקודש, זה אומר שאין במכשיר – לפחות בגרסתו הנוכחית - אפילו שמץ של תמיכה בעברית. מה שיש זה מקלט Wifi חזק עם קליטה משובחת, ווידג'טים חמודים כמו המפות של גוגל ובדיקת מזג אוויר מקוונת, וכמובן הדפדפן עצמו.

הספארי של האייפון הוא לא פחות ממצויין. הוא פורס את דפי האינטרנט בצורה נוחה, מאפשר הגדלה והקטנה של חלקים מהדף בשביל שהטקסט יהיה קריא, והינו בעל טאבים שקל מאוד לעבור ביניהם. חיישני ההטיה המובנים בתוך המכשיר אף מרגישים כשאתם מחזיקים את המכשיר בצורה אופקית או אנכית, ומשנים את כיוון הממשק בהתאם. התכונה הזאת עובדת, אגב, גם בשאר אפשרויות המולטימדיה של המכשיר.

ואם זה לא מספיק, אז המכשיר הזה מרהיב גם בתור אייפון. המסך הגדול מאפשר צפייה נוחה מאוד בקטעי ווידאו, והאיכות של התצוגה אף עוברת את זו של מרבית המתחרים בשוק נגני הווידאו הניידים. מעבר לכך, יש כאן גם ממשק ממש יפה לבחירת אלבום לו רוצים להאזין, ובאופן כללי הכל עובד בצורה אינטואיטיבית. הבעיה היחידה היא שהאייפון הוא די גדול, לא ממש קל ולא מגיע עם שלט רחוק להעברת שירים, מה שמצריך להוציא אותו מהכיס או מהתיק בכל פעם שתרצו להעביר לאלבום אחר או לדלג על שיר.

אבל עזבו אתכם, הבעיות שציינתי מינוריות. הדיווחים מחו"ל הן שהבעיות הבאמת גדולות של המכשיר הן בכל הקשור להיותו טלפון. הוא לא דור שלישי, לא ניתן להוסיף רינגטונים או להשתמש בקובצי MP3 למטרה זאת.. אין עליו משחקים, אין גם יכולות שליחה או קבלה של MMS. כל אלה ישתפרו, אני מניח, בגרסה הבאה שתגיע – כך אנו מקווים – בשנה הקרובה. ובינתיים, שווה להקשיב לשמועות באינטרנט על פיהן מספר חברות אסייתיות זכו במכרזים לייצור של אייפוד חדש, שייראה בדיוק כמו האייפון אך יהיה נטול יכולות טלפוניה, מה שיהפוך אותו לאטרקטיבי גם בשביל ישראל. במקרה שמכשיר כזה יוכרז בקרוב, תרשמו אותי ברשימת ההמתנה – אני קונה.

המכשיר נמסר לבדיקה באדיבות החנות 'Handy'.