הרשת הישראלית נתונה בימים אלה למתקפה חזיתית מצד משרד התקשורת. אל תטעו ואל תתבלבלו: זה לא למען הילדים. זה לא מאבק ב"פורנו". זה מאבק על היותה של הרשת הישראלית מקום חופשי. מאבק על זכות הגלישה וזכות העשייה.
עיתונאים ובלוגרים עשו בחודשים האחרונים הרבה כדי להילחם למען הרשת. וכמוהם גם איגוד האינטרנט הישראלי. יש לי הרבה כבוד כלפי האיגוד. זה ארגון חשוב שעושה בסה"כ עבודת קודש, למרות ששמות מתחם בישראל יקרים מדי ולאיגוד יש אחריות בעניין הזה.
אבל איגוד הרשת הישראלי צריך לעבוד עם משרד התקשורת. צריך לעבוד עם הממשלה. יש לו תפקיד רחב וחשוב והוא צריך להיות מסוגל לעבוד בשיתוף עם מוסדות ממשלתיים.
בימים כמו אלה, דרוש גוף שלא צריך להיות מסוגל לעבוד בשיתוף עם מוסדות ממשלתיים. צריך גוף שמטרתו אחת: חירות הגלישה. החירות לשתף מידע ולצרוך מידע באמצעות הרשת, ללא פיקוח ממשלתי.
את התפקיד הזה ממלא בארצות הברית ארגון [[EFF]], עליו כתבתי לא מעט במסגרת סדרת כתבות הפרופיל "גדולי האומה". EFF הוקם על ידי אנשים שחירויות הרשת בדמם, ואשר הרוויחו מספיק כסף בחייהם כדי שלא יהיו תלויים באף אחד. אנשים כמו ג'ון פרי בארלו, ג'ון גילמור ומיץ' קאפור.
ישראל היא מדינה שבורכה בסיפורי הצלחה דיגיטליים. יש לנו קאדר מרשים של אנשים שיש בידם את האמצעים להקים ארגון כזה. צריך לומר יוסי ורדי? אמרתי. אבל ורדי ושאר יוצאי מירביליס הם ממש לא היחידים.
יהיה קל להקים ארגון כזה בישראל. יש כאן אנשים פיקחים מאד, מוכשרים מאד, שהרשת היא בדמם. אנשים שחלקם משקיעים כבר עכשיו זמן ומאמץ ללא כל תמורה כספית כדי להביע את עמדתם, כדי להביע מחאה.
זה הזמן. מצב החירום של הרשת בישראל הוא עכשיו. הנה כפפה. עכשיו צריך שמישהו ירים אותה.
דרוש: EFF ישראלי
דידי חנוך
24.7.2007 / 16:12