nrg לקחו אחריות על אחד שיודע

מפרסמים טוקבקים באתר שלכם? האחריות עליכם. ב-nrg התפרסמה הודעת התנערות על טוקבק אנונימי שהתפרסם בערוץ הספורט

נורית רוט

שאלת אחריותם של אתרי אינטרנט לטוקבקים המתפרסמים אצלם היא שאלה רגישה, שלהכרעה בה עשויות להיות השלכות כבדות משקל הן על הטוקבקיסטים והן על בעלי האתרים.

לזכות הגישה הגורסת כי אין לחייב בעל אתר אינטרנט לצנזר אמירות פוגעניות של טוקבקיסטים עומדים אינטרסים, כגון חופש הביטוי באינטרנט, שמירת האנונימיות של הטוקבקיסטים ועקרון ההגנה על הפרטיות.

גבולות האחריות של בעלי האתרים לתכנים שכותבים הטוקבקיסטים אינם תמיד ברורים. בימים האחרונים, וככל הידוע לראשונה, פירסם אתר אינטרנט הודעת הבהרה שלפיה הוא מצר על פרסום, ובכך למעשה הכיר באחריות מסוימת מצדו לעצם פרסום הטוקבק.

המדובר באתר NRG מעריב, שפירסם בשבוע שעבר הודעת הבהרה במדור הספורט שלו, בזו הלשון: "ב-30 ביולי 2006 פורסם טוקבק מאת 'יודע דבר' בתגובה לכתבה שפורסמה באתר תחת הכותרת 'תלה את הנעליים', אשר התייחס למזמור הפקות בע"מ. מובהר בזאת כי האתר אינו עומד מאחורי טוקבק זה וככל שהיה בו כדי לפגוע במזמור הפקות בע"מ, צר לנו על כך".

מאחורי הודעה זו עומדת תביעת פיצויים בסך 500 אלף שקל, שהוגשה על ידי חברת מזמור הפקות נגד הוצאת מעריב, המפעילה את האתר NRG.

טוקבק זה פורסם בעקבות כתבה שהופיעה באתר, שבה דווח על פרישתו של סמנכ"ל התפעול של ערוץ הספורט. במסגרת התגובות הופיע טוקבק אנונימי שבו הואשם הסמנכ"ל בהעברת עבודות למזמור הפקות, בזמן שהוא בעל אחוזים בחברה. "הוא מוציא כאילו לעצמו את העבודות ונהנה מהרווחים", נכתב בטוקבק.

לטענת החברה, הדברים שנכתבו בטוקבק מהווים לשון הרע ופוגעים בה קשות, ולפיכך פנתה ל"מעריב" וביקשה להוריד את הטוקבק מהאתר וכן להתנצל בפני החברה. אלא ש"מעריב" טען כי הסיר את הפרסום מהאתר ולכן אין הוא נושא באחריות נוספת כלשהי.

בתביעה טענה החברה כי "מעריב" התרשל בכך שלא בדק כנדרש את תוכן הביקורות שפורסמו באתר NRG, ו"העניק לכל גורם כר נרחב לכתיבה שאינה עומדת בדרישות הדין". לטענתה, יש לראות את הפרסום בחומרה יתרה, בשל כך שהדבר קרה חרף העובדה ש"מעריב" מפעיל מערכת סינון ובקרה שמטרתה לסנן פרסומים לא לגיטימיים באתר.

"מעריב" טען להגנתו, באמצעות עו"ד מיכל ורדי ממשרד מ. זליגמן, כי אינו אחראי לתוכן פרסום שנעשה על ידי צד שלישי. לטענת העיתון, במסגרת הדיון בשאלת אחריות ספקי אינטרנט לפרסומים המועלים לאתר על ידי צדדים שלישיים, יש לשקול כמה שיקולים, ביניהם "עלות מניעת הנזק", המצריכה הקמת מנגנון פיקוח וסינון כל ההודעות המתפרסמות באינטרנט, ו"הרתעת יתר", אשר עשויה להתבטא בצנזורה רחבה ברשת, שעלולה לגרום לפגיעה קשה בחופש הביטוי.

עוד טען "מעריב" כי גם על פי תזכיר חוק מסחר אלקטרוני (שעדיין אינו בתוקף) הוא פטור מאחריות, שכן נקבע בו כי ספק שירותי אינטרנט יהיה פטור מאחריות לנזק שנגרם עקב תוכנו של מידע שחובר על ידי צד שלישי, ובלבד שעמד בשלושה תנאים, שבכולם עמד "מעריב". "מעריב" אישר בכתב הגנתו את העובדה שלא מצא לנכון ואינו מוצא לנכון גם כיום לפרסם דברי הבהרה והתנצלות.

למרות זאת, במסגרת הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין, הסכים "מעריב" לפרסם באתרו את הודעת ההבהרה בנוסח האמור. במקביל לכך הוסכם על דחיית התביעה. "מעריב", באמצעות באת-כוחו, ביקש שלא להתייחס למקרה בשל הסכם סודיות החל עליו.

"סתימת פיות"

עו"ד דן חי, שייצג את מזמור הפקות בתיק, מגיב: "התיק נגמר בצורה שאפשר להבין ממנה שהאתר לא לגמרי התנער מהאחריות שלו לטוקבק שפורסם אצלו. האתר חשש מתקדים שיחייב אותו ולכן הסכים לפשרה הזו".

לדבריו, בעקבות המעורבות בתיק, הוא הציע לתקן את חוק איסור לשון הרע ואת חוק הגנת הפרטיות באופן שתוטל אחריות על אתרי אינטרנט לסנן טוקבקים. "גם כיום האתרים הגדולים מסננים את הטוקבקים, אבל עושים זאת כאילו מתוך אחריות עצמית ולא מתוך חובה, כי העמדה שלהם היא שאין עליהם אחריות בחוק.

"אתר אינטרנט יהיה אחראי לעשות מיון של כל הטוקבקים שמגיעים אליו לפני שהוא מעלה אותם באתר. הקריטריון הוא שאם על פניו הטוקבק יכול להוות לשון הרע או פגיעה בפרטיות - אין להעלות אותו. הדבר שהכי בולט הוא טוקבק שמכיל עובדה. טוקבק כזה הוא לא בגדר הבעת דעה 'בכיכר העיר', כמו שנהוג לומר על הטוקבקים באינטרנט, זה ניצול של המדיום".

עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת האינטרנט במשרד עורכי הדין פרל, כהן, צדק, לצר מתנגד נחרצות להצעה. "הדרישה לסנן מראש טוקבקים היא דרישה מסוכנת שתוביל לכך שהזירה להתבטאות באינטרנט תרוכז בידיהם של גורמים ספורים בעלי עוצמה וכוח אדם. אלה יאפשרו להם לבצע את הסינון, וגם זה בספק, מפני שאתרים גדולים יודעים שבהתרחש אירועים חדשותיים מסעירים הם יכולים להיות מוצפים בעשרות אלפי תגובות בתוך זמן קצר, מעבר ליכולות הסינון הריאליות של המערכת שלהם.

"ההצעה הזו תגרום לסתימת פיות ולפגיעה בחופש הביטוי של יחידים שמבקשים להתבטא באופן לגיטימי. ההצעה מתעלמת מכך שמאז שהועלתה לראשונה חל שינוי במצב המשפטי הנוהג, כך שלמי שנפגעו מניצול לרעה יש תרופה בדמות תביעה לחשיפת זהותו של הגולש האנונימי (בעקבות פסק הדין של רמי מור נגד ynet)".

לדברי רביה, יש הבדל גדול בין מצב שבו אתר יכול לבחור אם רצונו לסנן למצב שבו כל האתרים נדרשים לבצע סינון. "לרוב המכריע לא יהיה אמצעים לעשות את זה. זו מכת מוות למרבית האתרים הקהילתיים בישראל שאינם בנויים על מודלים כלכליים מסחריים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully