תעשיית משחקי המחשב השתכללה רבות מאז ימי מכונות המשחקים שהופעלו על ידי מטבעות כסף ואסימונים. למרות שהמשחקים של היום הופכים לחווייה שמעוררת לא מעט חושים באמצעות גרפיקה משוכללת וריבוי משתתפים, עדיין חסר שם משהו כדי להשלים את האווירה: הריח. אם אנחנו משחקים במחשב, מדוע שלא נוכל גם להריח את המשחק? הקונספט המהפכני הזה הדליק את חזונם של לא מעט חברות טכנולוגיה, אבל כולן נכשלו ביישומו עד כה.
סטארט-אפ ישראלי חדש בשם סנטקום (Scentcom), מתיימר להגשים את חלומם הרטוב של הגיימרים ולשלב ריחות במשחקי מחשב. החברה שנכנסה להליך פיתוח מואץ במסגרת החממה הטכנולוגית טרגטק - שפנתה להשקיע לראשונה בתחום משחקי המחשב בהובלתה של מנהלת השיווק ברנדה צ'יטלין - מפתחת תוכנה ומחולל ריח דיגיטלי (Digital Scent Generator) שיאפשרו לשלב בזמן אמת ובתזמון רלוונטי לקונטקסט המשחק את המימד החסר של הריח. התוכנה מנתחת את האירועים במשחק ושולחת הוראות לייצור הריח המתאים באמצעות מחולל הריח הדיגיטלי.
לדברי יוסי הרן, מנכ"ל סנטקום, מטרת הפיתוח היא לשלב ריחות בשני סוגי אירועים: אירועים ממוקדים ואירועים סביבתיים. באירועים ממוקדים הכוונה היא לשלב ריחות המתאימים לאירועים ספציפיים המתרחשים במשחק.
"לדוגמה אם קפץ עליך תנין, אז בנוסף לאפקט הוויזואלי, ייצא גם ריח של תנין", מסביר הרן. ריחות של אירועים סביבתיים מיועדים לריחות אווירה. למשל, אם הדמות במשחק מגיעה לשדה נרקיסים, מחולל הריח יידע לפזר ריח נרקיסים מתאים. אם הוא יגיע לשפת ים, הוא יקבל ריח של ים.
הרן ייסד את החברה עם אייל ברוק, נועה לייזר, ופרופ' רון נברו. הוא בין חלוצי המפתחים של טכנולוגיות לאינטראקציה ספונטנית בעולם הווירטואלי, וכיהן כמנהל הפיתוח בחברת - Virtual Ego שפיתחה מנוע "חיים וירטואלים" למשחקי מחשב ב-2000.
לחברה מייעץ פרופ' דורון לנצט, ראש המחקר לחקר הגנום האנושי במכון ויצמן, ובעבר המדען הראשי של SenseIT חברה שפיתחה מערכת לייצור ריח דיגיטלי והעברתו דרך הרשת, שנקנתה על ידי חברת SenseIT . DigiScents התיימרה לפתח אף אלקטרוני. "היו חברות נוספות שניסו לפתח ריחות במשחקי מחשב, אבל הן נכשלו", אומר הרן.
ולמה נדמה לך שדווקא אתם תצליחו במקום שאחרים נכשלו?
"ביצענו עבודת מחקר מקיפה שלמדה מכל כשלונות עבר ואנחנו מאמינים שהפיתוח שלנו יצליח, אם כי ברור שהוכחת ההיתכנות מוטלת על כתפינו. אנחנו יודעים מדוע ניסיונות קודמים לא הצליחו ואיך לפתור את הבעיות. אחת מהן היא בעיית עלות. יש לנו פתרון שמוזיל את עלות הייצור. בעיה אחרת שפתרנו היתה של זמן תגובה של מחולל הריח. בעיה נוספת שנפתרה היא סילוק ריחות בזמן".
בעולם הוצגו מספר פתרונות של חברות שניסו לייצר ריחות. בין היתר מדובר ב-Thanko שפיתחה מכשיר USB להפצת שלוש סוגי ריחות; XML Smell - פרויקט באוניברסיטת Huelva הספרדית, שמתיימר להפיץ ריח כשמסמך בא במגע עם אוויר ומתיימרת לאפשר העברת ריחות ברשת; Opticom היפנית במיזם המשלב את Tsuji Wellness ו-France Telecom שבנו מכשיר USB המציע ששה סוגי ריחות; וכן חברת Trisenx, המתחרה העיקרית של סנטקום היום.
הרן מציין כי היתרון המרכזי של הטכנולוגיה של סנטקום נובע משיטת האטימה של רכיבי הריח. לטענתו, הטכנולוגיות האחרות (כל עוד רכיב הריח מוחזק בנוזל או ג'ל) נאלצות לאטום בנפרד כל רכיב ריח וזה מייקר את המוצר.
שתול את הריח
איך בעצם עובד הפיתוח הטכנולוגי של סנטקום? חלק אחד כולל מרכיב תוכנה המאפשר למפתחי משחקים לשתול אירועי ריח במשחק. מנוע המשחק רץ ומרגע שמזוהה אירוע ריח נשלחות הוראות למחולל הריח הדיגיטלי לשחרר את הריח המתאים. מחולל הריח יודע לפי פקודות מנוע המשחק לערבב רכיבי ריחות בכדי להפיק את הריח הנכון. נקודת המפתח לדברי הרן היא תזמון.
מה יקרה במצב שבו שחקן יחזור אל מסך כמה פעמים, האם בכל פעם יקבל את אותו ריח עד שימאס?
"התוכנה תדע שלא לתת לך את אותו ריח כמה פעמים. היא יכולה לנבא מתי יוצא אירוע ריח מתאים ולומר האם מדובר בהתראת שווא".
עד כמה הפיתוח הטכנולוגי של סנטקום בשל? לדברי הרן, בשלב זה רכיבים שונים במחולל הריח הדיגיטלי נבדקו וכעת החברה מבצעת אינטגרציה של כל הריחות. "הפרויקט מסוכן", מסכים הרן להודות.
הרן סבור שמפיצות משחקי המחשב הגדולות בעולם ישמחו לרכוש את הפיתוח של סנטקום אם יבשיל. "הן יוכלו לבדל את עצמן באמצעות מחולל הריח שלנו ולשלב אותו בפיתוח המשחקים". אחד הרעיונות הוא לאפשר גם ריחות פרסומיים. למשל, אם הגיימר יגיע לחנות פיצה במשחק יופץ ריח פיצה של יצרנית פיצות שרוצה להעצים את חווית המותג שלה. בתוך שנה מתכוונת סנטקום לפנות למפיצים ולהציע להם את הטכנולוגיה. "אם זה לא יצליח נציע את המכשיר ישירות למשתמשים", אומר הרן.