ביזנס מלפנים, מסיבה מאחור

שנות ה-80 הנפלאות, כמה טוב שהן נגמרו והשאירו מאחור את כל הבגדים הצבעוניים מדי והתספורות המגוחכות (ועם הקורא צביקה פיק הסליחה). אחת התספורות המגוחכות ביותר שזכתה לאחיזה חזקה במרכז ארה”ב עד ימינו הוא ה-Mullet שהתאפיין בתספורת קצרה מקדימה ופזור סטייל מודי בר און מאחור.

אז למה אני מזכיר את כל זה? בימים האחרונים ה-mullet המשונה הוחזר לחיים כמטאפורה חדשה לאסטרטגיה שסוחפת אתרי תוכן גולשים רבים ברחבי הרשת. כל אחד יכול היום להתחבר לפייסבוק, למייספייס, ליוטיוב או לדיג ולפרסם את מה שהוא רוצה בכל תחום. האסטרטגיה הזו מולידה מעט כוכבים והמון קבוצות קטנות בתפוצה נמוכה (ע”ע מטאפורה נוספת - הזנב הארוך) ואפקטיבית מאוד לצבירת משתמשים וליצירת כמות עצומה של דפים נצפים. אגב, אין איך לברוח מזה, ברגע שיש הרבה גולשים יש תוכן מכל מיני סוגים (בדרך כלל הטמטום חוגג).

אממה, המפרסמים לא מתים על חוסר השליטה הזה. דוגמא עדכנית התרחשה בפייסבוק כשמפרסמים גדולים כמו וודאפון, הליפקס ווירג’ין החליטו לבטל את הפרסומות שלהם משום שהופיעו בעמוד של המפלגה הלאומית הבריטית הגזענית (פרסומות של אורנג’ הופיעו ליד מעריצי שטן נאצים - אבל אורנג’ דווקא לא הפסיקו לפרסם).

הבעיה העיקרית היא שרוב המפרסמים ויועצי השיווק לא רוצים שהמותג שלהם יופיע לצד תוכן בלתי הולם. בארה”ב נהוג מאוד שמפרסמים מבטלים פרסומות בתחנות רדיו או טלוויזיה שמשדרות תוכניות שלא מוצאות חן בעיניהם. ברשת, למרות שניתן למקד פרסום לאוכלוסיות שונות בצורה טובה הרבה יותר טובה, היכולת לשלוט שליטה אבסולוטית פוחתת משמעותית (לתשומת ליבו של שר התקשורת).

שתי האופציות שעומדות בפני בעלי האתרים הגדולים שמתפרנסים כמעט אך ורק מפרסום הן או לחנך מחדש את המפרסמים ש”ככה זה באינטרנט” או למצוא פשרה שתרצה את כל הצדדים. כאן אנחנו חוזרים שוב ל-mullet. הפשרה אליה הגיעו אתרים רבים היא לשדר ביזנס בחלקו החיצוני והגלוי של האתר ולתת למשתמשים לחגוג כאוות נפשיהם מאחור, איפה שלא רואים.

כל אותם אתרים כמו פייסבוק או מייספייס וגם אתרים “רציניים” כמו CNN ואתרי חדשות אחרים מציגים בעמודים הראשיים תוכן רציני ושקול שמושך את המפרסמים הגדולים אך מאפשרים למשתמשים להגיב, להתווכח ולהתחבר לזרים גמורים בדפים הפנימיים. למרות זאת, עדיין יש מחלוקות לא מעטות עם מפרסמים שרוצים להגיע לכל המליונים שמתחברים לרשתות חברתיות אבל לא רוצים להיות מקושרים לנאצים מעריצי השטן גם אם רק 200 איש יודעים על זה. כרגע, לפי עוצמת הצמיחה של רשתות כמו פייסבוק ומייספייס, למפרסמים לא תהיה ברירה להתרגל למציאות הזאת.

ליאור הנר הוא ממייסדי הבלוג הטכנולוגי "אנקדוטות"