וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מאווררים את המחשב

ארז בן-ארי

12.8.2007 / 12:10

ארז-בן ארי מגיש לכם כתבת מדריך נוספת. והפעם: איך מחליפים את המאוורר של המעבד בלי לאבד את המחשב

למרות מחירו הנמוך, המאוורר שמורכב מעל המעבד הוא אחד החלקים החשובים במחשב, אם כי לא מהעמידים שבהם. במחשב ממוצע, יש להחליף את המאוורר מדי שנה-שנתיים, ופעולה כזו נעשית בדרך כלל במעבדת מחשבים או על ידי טכנאי-ביתי. אם גם אתם לא אוהבים לשלם לטכנאים, מדריך זה יסייע לכם להחליף את המאוורר לבד!

האם באמת צריך להחליף?

המעבד המרכזי של המחשב מפיק חום רב בזמן שהוא עובד, ואוורור איכותי חיוני לפעילות תקינה. מספיק שהמאוורר מאט קצת, והמעבד עליה להתחמם מעבר לטמפרטורה שאליה הוא תוכנן, כשבמקרים לא מעטים גם נגרם נזק של ממש לשבב העיבוד, ואולי אף ללוח-אם. עם הזמן, המנוע של המאוורר נחלש וחלקים בו נסתמים באבק שנכנס מבחוץ, כשכבר אחרי כמה חודשים של שימוש פוחתת יעילות האוורור. המשתמש הממוצע לא רואה מה קורה בתוך המארז, אך מעבדים מודרניים מתוכננים להאט את פעילותם במקרה של עליית טמפרטורה, ולוחות אם מסוימים מתוכננים להשמיע צפצופים רמים או לכבוד את המחשב כשקיימת סכנת התחממות יתר.

אם הרגשתם לאחרונה האטה משמעותית בפעילות המחשב, או שהוא נכבה ללא התראה, יכול להיות שהמאוורר הוא הסיבה. ניתן לבדוק את הטמפרטורה באמצעות תוכנת SpeedFan, או לפתוח את המארז ולבחון אם המאוורר מסתובב בכלל, ואם הוא מסתובב במהירות גבוהה או זוחל. גם אם המאוורר עובד בסדר, אבל מכוסה בשכבה עבה של אבק, אנו ממליצים להחליפו בכל זאת, אפילו אם הוא רק בן שנה או חצי שנה – עדיף לבזבז 60 ש"ח על מאוורר מאשר להחליף מעבד.

אמצעי זהירות

כמו תמיד, פתיחת המחשב והתעסקות עם החלקים היא משימה לא פשוטה. טכנאיי מחשב לא לוקחים סכום גבוה על החלפת מעבד, ואם אינכם מרגישים בטוחים שקלו, שקול לפנות למקצוען ולא לקחת סיכונים, והנ"ל נכון במיוחד אם מדובר במחשב חיוני, כמו מחשב של עסק או מחשב ביתי בתקופה בה הילדים בחופש. הסיכון העיקרי בתהליך החלפת המאוורר הוא העובדה שהמעבד מחוזק ללוח האם באמצעות תופסן מתכתי חזק, ובעת הפירוק, משתמשים חסרי ניסיון עלולים לגרום נזק לחלק מלוח האם. הפעולה היא על אחריותכם!

sheen-shitof

פתרון טבעי

גבר, הגיע הזמן לשפר את התפקוד המיני ואת הזוגיות שלך

בשיתוף גברא

קניית המאורר

השלב הראשון הוא קניית מאוורר שמתאים למעבד שלך. קיים בשוק מגוון גדול של מעבדים, ולא לכולם אותו סוג של מאוורר. מעבדי AMD המותאמים ל-Socket A דורשים, למשל, מאוורר שונה מאשר מעבדי אינטל. אם אינכם יודעים איזה מעבד יש לכם, ואין ברשותכם את החוברת שהגיעה עם המחשב, אתם בבעיה. לפעמים המידע מופיע על הצג בעת הדלקת המחשב, לפני שמערכת ההפעלה מתחילה לעלות. אפשרות אחרת היא להפעיל את תוכנת DXDIAG שמציגה את פרטי המעבד. התוכנה לא תספר לך באיזו תושבת משתמש המעבד, אך ניתן למצוא מידע זה באתר CPU-World.

לדוגמא, מעבדי אינטל חדישים מסדרת Core 2 Duo משתמשים בשקע מסוג 775, בזמן שרוב מעבדי פנטיום 4 המודרניים משתמשים בשקע 478. מעבדי פנטיום 3 וחלק מדגמי סלרון משתמשים בשקע 370, אך עבור אלה כבר קשה להשיג מאווררים. מעבדי AMD מודרניים משתמשים בשקע AM2, והוותיקים יותר בשקע 939 או שקע 754. קיימים גם מעבדים ישנים יותר של AMD שמשתמשים בשקע מסוג "A". אין ספק שזיהוי המעבד הוא דבר מבלבל, ואם לא הצלחתם לפענח בדיוק, אפשר גם לצלם את פנים המארז עם מצלמה דיגיטלית או טלפון סלולרי ולקחת את התמונה אתכם לחנות המחשבים השכונתית.

מפרקים את המחשב

החלק הקשה והמסוכן הוא פירוק המאוורר הקיים. מאווררים מסוימים מחוברים לתושבת המעבד בעזרת קפיץ מתכת מנייאק שאותו קשה מאוד לפרק בלי לרסק שום דבר. במעבדים חדשים יותר ניתן למצוא מאווררים המחוברים בעזרת תופסנים קלים לפירוק, ואנו מאחלים לכם שזה המצב אצלכם. במאווררים המודרניים, פירוק המאוורר נעשה על ידי הזזת שני תופסנים הממוקמים בצידי המעבד והחלקתם לקצה. אז כלוב המאוורר "צף" ואפשר לנתקו על ידי משיכה קלה. חשוב לא לשכוח לנתק את כבל החשמל של המאוורר, ולשים לב היכן הוא היה מחובר.

במידה ומדובר במאוורר ישן עם קפיץ מתכת, השיטה היא ללחוץ על הקפיץ כלפי מטה בעזרת מברג קטן או שפיץ-פלייר, ולדחוף את לולאת-התפיסה כך שתשתחרר מזיז הפלסטיק שתופס אותה. כאמור, יש לבצע פעולה זו בזהירות מרבית, מכיוון שהקפיץ מפעיל לחץ חזק והלולאה לא תשתחרר בקלות. כאשר היא תשתחרר סוף סוף, המברג או הפלייר עלולים לעוף בכוח רב ולגרום נזק חמור ללוח האם שלכם, ואולי אפילו לחלק מגופכם. למעשה, כאן הוא הצ'אנס האחרון שלכם לוותר על הסיכון ולפנות למקצוען.

גריז

לפני שאתם מרכיבים את המאורר החדש במקום, שימו לב לכך שעל חלקו התחתון של המאוורר הישן יש שכבה של חומר מתפורר בצבע אפור או ורוד. זהו גריז תרמי, חומר מיוחד שתפקידו לוודא הולכת חום מקסימלית מהמעבד אל המאוורר. השימוש בו אינו חובה, אך כאשר מלבישים מאוורר בלעדיו, נוצרים כיסי אוויר שמקטינים את היעילות של הקירור, לפעמים מעבר לרמה הבטוחה. מאווררים איכותיים מגיעים עם מזרק קטן ובו גריז תרמי, אך אם המאוורר החדש לא כולל זאת, אפשר לבקש בחנות שייתנו לכם מעט מהמשחה, או לקנות שפופרת של גריז איכותי. כל מה שצריך זה כמות בנפח המקביל, בערך, לגרגר אורז או אפון קטן, והעלות של החומר היא אפסית.

אל תתפתו לנסות למחזר את הגריז מהמאוורר הקודם, מכיוון שהוא כבר דחוס, קשה ולא יעשה עבודה טובה. יש גריז? טוב מאוד – מרחו קצת בעזרת קיסם, מקל ארטיק או אפילו מקל של סוכריה על החלק הבולט במעבד (לא על כל שטחו) והצמידו את המאורר. הלחץ של הקפיץ יגרום להשטחת הגריז ולכיסוי של כלל השטח בצורה טובה ויעילה. לאחר ההצמדה, סגרו את הקפיץ או הלשוניות, וחברו את כבל החשמל. לפני סגירת המארז, כדאי לחבר את המחשב לחשמל ולהדליקו, כדי לוודא שהמאוורר עובד, ובשקט. אם כן, ובהנחה שהמחשב עדיין פועל כשורה, ברכותינו! צלחתם את התהליך בשלום. רק אל תשכחו לבצע את בדיקת המאורר לפחות פעם בחצי שנה!

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully