בלו-ריי ו-HD-DVD, שני היורשים הפוטנציאליים של תקליטורי DVD, הם אחת הצרות הגדולות של תעשיית הסרטים בשנים האחרונות. אולפני הסרטים שלא קשורים לאף אחד מהמחנות נמצאים כל הזמן תחת הלחץ לבחור צד, ואילו הרוכשים לא יודעים גם הם איזה נגן לקנות, כך שהיצע הסרטים יהיה מכובד גם בעוד מספר שנים.
יש, אמנם, נגנים המסוגלים לקרוא את שני הפורמטים, אבל זוהי פשרה יקרה ומעצבנת. אחרי הכל, למה הצרכנים צריכים לבחור בין שני פורמטים כמעט זהים? Viacom, חברת-אם של אולפני Dreamworks ו-Paramaunt, התחילה את התקופה הזאת כתומכת ב-HD-DVD ואז עברה לשבת על הגדר, כשהיא מוציאה את הסרטים שלה בשני הפורמטים. עכשיו מודיעים בויאקום כי שני האולפנים יעברו לייצר רק סרטי HD-DVD, כשהיוצא היחיד מהכלל הזה הוא סרטי סטיבן שפילברג.
הסיבות הרשמיות לבחירת הצד הן המחיר הנמוך-יחסית של ייצור תקליטורי HD-DVD, לפחות ביחס לבלו-ריי, והמסקנה אליה הגיעו אנשי החברה, על פיה הפורמט טוב יותר בגלל המוכנות שלו לשוק הקיים. עם זאת, ההחלטה הזאת מגיעה בתזמון תמוה למדי רק לפני שבוע פורסם כי מתחילת השנה נמכרו שני סרטי בלו-ריי על כל תקליטור HD-DVD שנלקח מהמדפים.
אחת הסיבות העיקריות להצלחתו הרבה יותר של פורמט ה'בלו-ריי' היא קונסולת הפלייסטיישן 3 של סוני, אשר מגיעה עם כונן Blu-Ray מובנה. המתחרה הגדולה שלה האקס-בוקס 360 של מיקרוסופט, אמנם תומכת בכונן HD-DVD מיוחד, אבל הוא לא מגיע בחבילה הרגילה של הקונסולה ועולה לא מעט כסף.
הרכב הקבוצות
נכון לעכשיו, שני המחנות היריבים נהנים מתמיכה בלעדית של כמה מהשחקנים הגדולים בתעשייה. כך, למשל, ה-HD-DVD זוכה לקבל באופן בלעדי את סרטי האולפנים הבאים: יוניברסל, Paramount, חברת האחים ויינשטיין ו-First Look Studios. מעבר לכך, יש לו גם תומכים גדולים בתחום החומרה: טושיבה, מיקרוסופט, קנווד, אינטל, HP, NEC ורבים אחרים.
מחנה הבלו-ריי, בראשו עומדת סוני, כולל את אולפני הסרטים של החברה Columbia Pictures ו-MGM, כמו גם את דיסני, פוקס ו-Lionsgate.
כל שאר האולפנים, דוגמאת האחים וורנר ו-New Line Cinema, מייצרים תקליטורים לשני הצדדים, נכון לעכשיו לפחות.