הידיעה שהתפרסמה השבוע לפיה אולפני פרמאונט ודרימוורקס לא ישחררו סרטים בפורמט בלו-ריי כי אם אך ורק בפורמט HD-DVD המתחרה היא יריה נוספת באחת ממלחמות הפורמטים המיותרות ביותר בהיסטוריה.
כן פורנו בבלו-ריי או לא? איזה אולפן יתמוך באיזה פורמט? כמה אנשים קנו מכשירי בלו-ריי שאינם קונסולות PS3 וכמה אנשים קנו מכשירי HD-DVD שלא היו כוננים לאיקסבוקס 360?
למי אכפת, בעצם? האנליסט מייקל גרטנברג כתב לאחרונה בהקשר זה ש"היריב הגדול ביותר של הטוב ביותר הוא הטוב". כלומר, היריב הגדול ביותר של המדיה האופטית החדשה הוא המדיה האופטית הקיימת: DVD.
בעבור רוב המשתמשים, DVD פשוט טוב מספיק. זה לא שאין הבדל. יש הבדל. מובהק. היי דפינישן נראה טוב יותר ונשמע טוב יותר. אבל הפער במחירים - של המכשירים והמדיה כאחד - כל כך עצום, שפרט לעשירים באמת, מעטים מאד הביעו עד כה רצון לעבור לדור הבא שלא למטרות משחקים. וגם בתחום המשחקים, הקונסולה של נינטנדו נטולת ה-HD מכה את הקונסולות היקרות יותר של סוני ומיקרוסופט שוק על ירך.
ודאי תאמרו: המחירים לא יישארו גבוהים כל כך לנצח. תוך שנתיים-שלוש מכשיר יעלה 1000 ש"ח. ואתם צודקים. אבל תוך שנתיים-שלוש, מהירות ההורדה האינטרנטית של מדיה תתחיל לאפשר הורדת קבצים באיכות HD במהירויות סבירות.
סימני סערה
כבר כיום יש מספר הולך וגדל של מכשירים שמסוגלים להזרים מדיית HD באיכות גבוהה מהמחשב לטלויזיה. והם עושים את זה אלחוטית, כך שלא צריך למתוח כבלים בכל הבית.
תהליך רכישת המדיה הולך והופך לתהליך מקוון כולו כבר שנים. בין אם מדובר ב-iTunes או ברכישת דיסקים פיזיים מאמזון, רכישה מקוונת מחליפה בהדרגה את הרכישה בחנות פיזית.
כבר כיום, מיליונים רוכשים מוזיקה בפורמטים דיגיטליים שונים, ומאות אלפים רוכשים וידאו להורדה. וזאת מבלי לדבר על האנשים הרבים מאד שמורידים באופן פירטי.
לאחרונה התפרסם שהגרסה הבאה של נגן הפלאש של חברת אדובי עומדת לתמוך בקודק H.264, מה שיאפשר פריסה נוחה של מדיה באיכות HD במקומות כמו יוטיוב.
כל הגורמים האלה הולכים ומתלכדים לאמירה אחת: הפורמט שיחליף את ה-DVD לא יהיה בלו-ריי. הוא גם לא יהיה HD-DVD. הוא יהיה מדיה דיגיטלית.
טוב יעשו חברות המדיה הגדולות אם במקום לשחק במשחקי ילדים של "אני תומך בפורמט הזה ואני בפורמט ההוא", יתחילו להתרכז כבר עכשיו באופן משמעותי יותר ביצירת פתרון נוח, שמיש וכלכלי למדיה דיגיטלית. כבר כמה שנים שאחוז גבוה מהצרכנים הצעירים לא מאמינים שיש למוזיקה ערך כספי. אם חברות המדיה לא יפעלו בחוכמה בעידן הבא של הוידאו, הן עלולות ליצור מצב דומה גם בתעשיית הסרטים.