ארוחת בוקר מקמח מלא

"טבעי" היא מילה שנזרקת לא מעט בשנים האחרונות. אנחנו רוצים אוכל שגדל בעציץ בחצר במקום בשר בטעם פלסטיק מהמפעל של מקדונלד'ס. אנחנו רוצים בגדים "טבעיים" שנתפרו ביד ולא בעמל תחת ידיהם של ילדים סינים רזים מדי. אנחנו רוצים שהילדים ישחקו בצעצועים "טבעיים", בבובה זהבה עם הטלאי, במקום ברובוטריקים ובבראץ. אנחנו רוצים לסחוב קניות בשקיות בד ונייר "טבעיות" במקום בניילון לא-מתכלה, ולא יעבור היום עד שנרצה להשתמש רק בדי.וי.די טבעי שעשוי ממתכות לא-מעובדות. האופטימיסטים טוענים שזה הצעד הנכון בכיוון של הצלת כדור הארץ, של מודעות סביבתית. הפסימיסטים טוענים שזו אופנה, בדיוק כמו כל אופנה אחרת (הצלת הרעבים ברואנדה או הפליטים הסודניים, למשל), והיא תעבור וכולם יחזרו לחיק הניילון, הפלסטיק והג'אנק פוד.

אבל בינתיים, הקהילה הזו של אנשים מוזרים, שרוצים לעשות הכל "טבעי" ממשיכה לגדול לאיטה, בארץ ובעולם. אחד מהאתרים סביבם מתגבשת אותה קהילה הוא "באופן טבעי", אתר שהוקם לפני שנים, במקור כאתר תמיכה לקהילות של חינוך ביתי (שמשמעותו בדרך כלל גידול הילדים בבית עד גיל בית הספר), והלך והתפתח והתרחב, עד שהיום ממלאים אותו המוני גולשים (ובעיקר גולשות). אף על פי שאנשים מבחוץ לא מתחברים ולעיתים קרובות לא מבינים על מה כל ההמולה, "באופן טבעי" הוא אתר שוקק חיים יותר מאתרים רבים אחרים: אמהות מחליפות חוויות, הורי החינוך הביתי מזילים דמעה על בעיות מציאת עבודה מהבית, מתלבטים ביחד על חנויות בגדים, אוכל, מקום מגורים – הכל, בעצם.

האמהות של "באופן טבעי" נשארות בבית ומחנכות את הילד בעצמן, לפעמים עד גיל גן חובה, כשהמסגרת היחידה שהוא נמצא בה הוא פגישות עם ילדים אחרים של חינוך ביתי. האמהות של "באופן טבעי" מניקות את הילד עד גיל שלוש, ולפעמים ארבע וחמש (תוך כדי הרגלתו במקביל למזון אחר). האמהות של "באופן טבעי" (וגם האבות, כמובן). הן גם יולדות בבית, מכינות אוכל רק עם סוכר חום וקמח מלא, ולא מאמינות בחיתולים, כי הילד יכול לשלוט בצרכיו, גם אם החברה המערבית מלמדת אותנו ואותו שלא. אה, ואין עריסה. הילד ישן במיטה המשפחתית, עם אמא ואבא. עד מתי? עד שהוא רוצה מיטה משלו.

אין ספק שיש על מה להרים גבה. אבל מה שיפה הוא שלכל הדברים האלו, שנשמעים באמת מוזר מאוד למי שלא מכיר, ומעלים המון שאלות קשות (לידה בבית? ומה עם הכאב? ומה אם משהו יסתבך? שינה במיטה עם אמא ואבא? אבל מה עם סקס?), יש לקהילה של "באופן טבעי" הסברים, תשובות, הוכחות, והרבה ניסיון לחלוק.

מעבר לבחירת סגנון החיים הלא-פשוט, "באופן טבעי" מספקת עבור הורים צעירים את אחד הדברים הנחוצים ביותר – תמיכה, מקור לתשובות, וגב שיתמוך בהם. מדובר, למעשה, באחת הקהילות האינטנסיביות יותר ברשת: הם נפגשים, מביאים את הילדים, מדברים המון, שואלים ומתייעצים. זו קהילה שחיה את האמונות שלה, קהילה שנלחמת על בסיס יומיומי במוסכמות חברתיות, במערכת הבריאות והחינוך, בגילויי ביקורת, בחברים שלא מבינים, וגרוע מכל, באמא הפולנייה של הזוגות הצעירים. אבל אם גולשים באתר מספיק, לאט לאט כל ההתנגדויות מתמוססות. פתאום הצורה שבה גדלנו אנחנו באמת נראית לא נכונה (וזה גם מסביר למה יצאנו כל כך דפוקים, לא?). היסטוריה בת אלפי שנים עומדת לצידם של הטבעיים, והטיעונים שהם מעלים משכנעים מאוד. למה בעצם השכיבו אותנו לישון בחדר אחר, בחושך? למה אי אפשר לישון באור, צמודים לאמא, ולהירדם כשברקע היא ואבא מדברים בקולות נמוכים? מה הפלא שבכינו.

ויש גם הומור, כי בלי זה, איך אפשר לגדל ילדים. צוויליך, אב גאה, מנסה להתמודד עם בת-ללא-חיתולים וחתולה עם שלושה גורים אפורים. כמו בכל מקום בו נפגשות אמהות, יש להן מקום מיוחד לדבר על הברקות קטנות של הילדים. וגם לספר על סיוטים אפשר.

בסופו של דבר, מדובר בקהילה חיה, פורה, שואלת שאלות ומחפשת תשובות. תחום ה"טבעי" הוא מגמה חדשה, ויש עדיין הרבה מה ללמוד. "באופן טבעי" מציע הרבה הצעות, אבל תומך בכך שכל אם ואב ימצאו את הדרך שלהם, גם אם זה אומר שבסופו של דבר שמים את הילד בעגלה במקום במנשא, רחמנא ליצלן. המגמה באתר אינה שיפוטית, להיפך. על כל דבר יש תמיכה וקבלה, וגם עמודי התוכן עצמם נכתבים לא ככתבות ומאמרים החלטיים, אלא על ידי גולשי האתר עצמו, כשכל אחד יכול להוסיף את דעתו, את רשמיו, את ניסיונו. ואם אין את הנושא שרצית לדבר עליו, כל גולש יכול להוסיף עמוד חדש. הכל פתוח. המבנה הזה, אגב, מקשה על הגלישה באתר, שהתקופה בה הוא נבנה ניכרת היטב מתוך הקושי להבין מה בא קודם, מה אחר כך, ולמה לא בנו את כל זה בוורדפרס. אבל בעצם, גם זו סוג של הצהרה. אפילו באינטרנט, אפשר גם אחרת. למה לא, בעצם?