הטכנופובית מחפשת את נשמתה

בראשית היה הפטיפון, שכיכב בביתה של הטכנופובית בילדותה, עד שהשליכו הוריה את המכשיר הידידותי, שאת רוב תקלותיו הטכניות ניתן היה לפתור על ידי הרמה של משטח הפלסטיק השקוף ומכה על המחט. מאז היו לי רק צרות עם מערכות סטריאו שונות ומשונות. קוראי המדור הנאמנים מכירים את פרשת הווקמן ואת ניסיוני הכושל לאלף אמצעי שמיעת מוזיקה מודרני.

מה שקוראי המדור הנאמנים לא יודעים, הוא שדווקא בתחום המוזיקה באינטרנט, הטכנופובית רואה עצמה כמלומדת למדי. משמע: אני יודעת לחפש "גלגל"צ" בגוגל. רגע! אל תצחקו! את "פנדורה", אתם זוכרים? תחנת הרדיו האינטרנטית הזו הפכה לאחד מאותם דברים מועטים באינטרנט אתם התמודדתי בהצלחה, ועד עצם היום הזה אני ממררת על אובדנה, במקום להמשיך הלאה לתחליפים. אולי בטור הבא.

כידוע, לפני מספר שבועות החל מסע החיפוש אחרי תוכנת שיתוף קבצים מוצלחת. משנמצאה הנ"ל, הסתבר שהיא טובה רק לקבצי וידאו. עגומה ואבודה הלכתי אל ידידיי, שאמרו לי כאחד "Soulseek". משמע: לכי חפשי. את נשמתך. או משהו.

אלא שמסתבר (בעיקר תודות לעשרות טוקבקים) שסול-סיק היא תוכנת חיפוש שנועדה לקבצי מוזיקה, ויתרה מזאת – בעיקר לקבצי מוזיקה מהסוג שאני אוהבת. כלומר, הסוג שרק אני וכמה מסטולים ברזילאים מכירים. בקיצור, תוכנה שהיא גם סנובית מוזיקלית. עם הבטחה כזו, יצאתי גם אני, שמחה ומאושרת, לחפש את נשמתי ב- SoulSeek, כמו אלי מקביל בימי שיר הפתיחה העליזים.

אך מתברר שלהשתמש בתוכנה הזו הרבה יותר מסובך מלהפסיק לאכול ולהסתובב ברחובות לצלילי שירי קיטש שרק אתם שומעים.
האייקון של סול סיק הוא ציפור כחולה שפורשת את כנפיה (שחף? נץ? שקנאי?). מדי פעם, ללא כל סיבה נראית לעין, הציפור מחליטה שעשיתם משהו לא בסדר (רק היא יודעת מה הוא), מקפלת את כנפיה ויושבת בהפגנת מחאה על שורת המצב של המסך, כמו יונה בעמדת השלכת-פצצה קלאסית. עכשיו לכו תשכנעו אותה לפרוש כנפיים שוב. כל הנבחרת של כוכב נולד יכולה לשיר "עוף גוזל" עד מחרתיים. לא יעזור.

הדבר המסובך ביותר בתוכנה הפעם לא היה ההורדה או אפילו קובץ ההפעלה, ותאמינו או לא – אפילו לשונית החיפוש נמצאה בקלות. הדבר המסובך היה להבין שמשהו בכלל עובד כאן. כלומר, אתם יכולים לחפש – סביר להניח שאפילו תמצאו, כי לתוכנה הזו יש מאגר מרשים (או רשימת משתמשים, לא ברור איך זה עובד בדברים האלה), אבל הכל בה מאוד אפרורי, מעורפל ולא-מפוענח. אני לא יודעת מתי במסעי התרגלתי לפלטת צבעים שלמה בתוכנות שיתופיות, אבל בהחלט למדתי שירוק משמעו "בתהליך הורדה", אדום משמעו "לא יכול להוריד", כחול משמעו "יש כבר את הקובץ הזה על המחשב שלך, מה את רוצה יא נודניקית?", וצהוב משמעו "בא לך לימונדה?" (טוב, כנראה שלא, אבל ניחשתי).

מצד שני, למדתי כבר על בשרי שפלטת צבעים ססגונית משמעה שהתוכנה מנסה להיות מגניבה, מתוחכמת, וכמובן שגם הרבה יותר מסובכת להפעלה. הצבעים האפרוריים, כמובן, מרגיעים הרבה יותר, אם רק היונה המעצבנת לא הייתה יושבת שם, בפינת המסך התחתונה, בעמדת השלכת-הפצצה שלה, ואם היה סימן כלשהו שמשהו בכלל קורה כאן.

סול-סיק נראית כמו תוכנה של הק.ג.ב. למה, למשל, חלק מהקבצים אפורים וחלק שחורים? חשוד מאוד. פונקציות אחרות הן "Wishlist" שבה, למיטב הבנתי, מכניסים שירים שאוהבים. למה? לא ברור. ומה ההבדל בינה לבין "Things I Like"? ולמה בדיוק אני צריכה user list? כרגע נכנסתי, אני עוד לא מכירה אף אחד, מאיפה באה הרשימה הזו?

ומה זה toggle away, אם לא אכפת לכם להסביר לי? הפרשנות של בבילון: "לחזק בכפתור מוארך", "לשנות מצב למצב אחר", "לשנות סטטוס של ביט" (שוב הביטים האלה?), ו"קורה תומכת אופקית הנמצאת בשימוש בתיאטרון" – הפירוש שנראה לי, אגב, השפוי ביותר. אחרי מעט ניסיונות ומספר סגירות של התוכנה עקב ביצוע פעולה לא-חוקית, התבררה לי הסוגיה: "Toggle away!" זו קריאת פיראטים שגורמת לכך שאיזה מלבן קטן למעלה ישתנה מירוק לטורקיז (צבעים!), אבל חשוב יותר, שהציפור בצד ימין תתיישב בעמדת ההשלכה, ותחזור לעוף בלחיצה נוספת. בוודאי יש לזה גם איזושהי משמעות אחרת, אבל למי אכפת, הרבה יותר כיף לשחק עם הציפור. בעיקר עם מוזיקה ברקע.

1. מחפשת הנשמות תפסה גם אותי. אני לא מבינה בדיוק איך הצלחתי להוריד את הזמרת האירית שרק אני מכירה, אבל מרגע שזה עבד, נדלקתי. עכשיו, אם רק אבין איך לחזור על מה שעשיתי לגמרי במקרה...
2. לא חייבים להבין תוכנה כדי להצליח להפעיל אותה. למעשה, גם אם היא לא ידידותית להחריד, וגם אם היא משמשת בזמנה הפנוי כתוכנת ריגול של הק.ג.ב, וגם אם לא מבינים מה היא רוצה רוב הזמן, כל עוד הציפור עדיין נראית בחיים, אתם כנראה בסדר.
3. טוקבקיסטים! הבא שממליץ לי על תוכנה לא ידידותית, אני נכנסת לו במחשב! ובנכנסת הכוונה עם הראש, כי אני לא מכירה אף דרך אחרת. תאמינו לי שזה יכאב לכם יותר מאשר לי!