פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בלוגים שמוגים

      שלושה נושאים על סדר היום שלנו: הצלחת יום הבלוגים, איך אומרים Tag בעברית, ולמה אנחנו לא חושדים בגוגל?

      הטור הזה נועד, בראש ובראשונה, לדיווח על הקורה בבלוגוספירה, שמהווה חלק מן התרבות הדיגיטלית - תרבות המשתלטת לאיטה על החיים הראשונים שלנו (בניגוד לחיים השניים שלנו שהיו חלק מאותה תרבות כבר מבעיטת הפתיחה שלה). לרוב אני משתדל שלא לכתוב בנימה אישית, ונמנע ככל הניתן מהבעת דעה נחרצת בנושאים כאלה ואחרים. עם זאת, מדובר בטור האישי שלי, שאמנם אינו בלוג אך עדיין מציג את נקודות המבט האישית שלי לגבי התכנים שבחרתי להעביר באמצעותו.

      אני חושב שלפחות בשבילי, יום הבלוג 2007 השיג את מטרתו – להכיר בלוגים חדשים. מספר הבלוגים שאני מנוי עליהם באמצעות קורא הרסס שלי כמעט והוכפל בעקבות ה-31 לאוגוסט האחרון. בשבוע האחרון, כמות הקטעים שהייתי רוצה לשלב בטור הזה גדלה באופן חסר תקדים, ואני נאלץ להיות יותר בררני. הבלוגוספירה היא חיה דינאמית שנעה כל הזמן קדימה, והמהירות שלה רק הולכת וגדלה. אין כל אפשרות לשמור קטעים לפעם הבאה, כי עד הפעם הבאה יהיו עוד הרבה קטעים חדשים ומה שנשמר, על-אף החשיבות שלו, יתאים רק לעטיפת דגים וירטואליים.

      אחת הטענות שהושמעה פעמים רבות בגנות הבלוגים היא שהכתיבה שם מתעסקת בעיקר בבלוגים אחרים. גישה זאת לבלוגינג הוצגה פעמים רבות בתור משהו רע. אם נחשוב על זה לעומק, אנו עלולים לגלות שדווקא ההפך הוא הנכון. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא, כאמור, הבלוג דיי – שכל כולו כתיבה על ואודות בלוגים. להבדיל מן העיתונות הממוסדת, הבלוגים רבים מכדי שאפשר יהיה להכיר את כולם. אין מנוס מלכתוב על בלוגים, גם אם זה בשביל לתאר את פועלו של בלוגר כלשהו בתחום זה או אחר, פשוט לא צריך לראות בזה משהו רע.

      בעתיד אני צופה שגם בישראל הבמה לסיקור הבלוגים תגדל ותתפוס לה חלק מן המיינסטרים. בינתיים, ניאלץ להסתפק באגרגטורים, בבלוגדיבייט, וכמובן באתרים לא ישראליים.

      תג או תגית?

      אין צורך להציג את רן יניב-הרטשטיין – "האבא" של הוורדפרס בעברית. התרגום וההתאמה לעברית שהוא עשה וממשיך לעשות לגרסאות החדשות של פלטפורמת הבלוגים המפורסמת הוא, כפי כל הנראה, התרגום הפופולארי ביותר בשימוש הבלוגרים הישראלים.

      כפי שניתן לקרוא בבלוג האישי שלו (שעבר לאחרונה מתיחת פנים ושינה עיצוב), הגרסה הבאה של וורדפרס – 2.3, הולכת לכלול בתוכה את היכולת לנהל תגיות (או תגים?). עד כה, נעשה הדבר באמצעות תוספים חיצוניים שנכתבו במטרה לפצות על היעדר הפיצ'ר הזה במערכת המקורית.

      בדומה להרבה מונחים טכניים שלא נולדו בשפה העברית ולא תורגמו ע"י אליעזר בן-יהודה, גם למילה Tag לא קיים תרגום אחיד ומוסכם על כל המשתמשים בו. נוסח אחיד דרוש על-מנת למנוע בלבול וליצור תדמית רצינית יותר של העבודה הנעשית. היות והשארת המושג כפי שהוא מופיע במקור, בשפה האנגלית, אינה באה בחשבון (בכל זאת, מדובר בתרגום, עברות וגיור המערכת), פונה יניב-הרטשטיין אל קהל הקוראים והמשתמשים בבקשה לעזור לו לבחור את התרגום הנכון והמתאים ביותר למלה. לדבריו, אין מדובר בדיון ראשון מסוגו – המושג קיים כבר מספר שנים, וללא כל ספק כבר הספיק לעלות לדיון.

      רן יניב-הרטשטיין נוגע בסוגיה כאובה אתה התמודדתי באופן אישי בעקבות פרוייקט העצמאות שלנו, בו נטלתי חלק וכתבתי על ה-RSS. באותה הכתבה, האשים אותי אחד המגיבים בכך שאני לא מסוגל להחליט כיצד אני קורא לטכנולוגיה הזאת –RSS, רסס, או רסיסים. במדינת ישראל ישנו גוף שאמון על התחדשות השפה והתאמתה לקצב החיים – לגוף הזה קוראים האקדמיה ללשון העברית, וכלל לא בטוח שגוף זה עושה את העבודה שלו בצורה משביעת רצון (וכדוגמא תמיד אפשר להביא את המלה "כרוכית" שאיש לא מכיר ולא עושה בה שימוש, מכיוון שלהגיד שטרודל הרבה יותר פשוט)

      יותר משהייתי רוצה לראות את ההשתתפות של האקדמיה ללשון העברית בדיון שהועלה ע"י יניב-הרטשטיין, הייתי שמח לגלות שהאקדמיה הזו מרעננת את שורותיה, או לפחות נותנת במה (גם אם לא יכולת החלטה) לאנשים שעושים שימוש יום-יומי במילים שהיא יוצרת.

      Don't be evil?

      לפני כמה שנים טובות, היה טרנדי מאוד לזעוק כמה שגוגל היא לבנה ונאורה, ועוד הרבה ביטויים אחרים נוטפי ריר ודביקות. הקולות שנשמעים כיום שונים בהרבה – קוטביים, למעשה, לדעות העבר.

      היום, כשגוגל תופסת חלק נכבד מתרבות השימוש שלנו באינטרנט, קצת קשה לתפוס את המציאות המקוונת שלנו ללא החברה. כאשר בלוגר כותב על שירות שגוגל העתיקו ומספר שקיים שירות דומה גם באתר אחר, מעטים הם שיזכרו, ומעטים עוד יותר הם שיזכירו שהשירות באתר האחר היה שם הרבה לפני זה של גוגל.
      כאשר חברה פרטית כה גדולה שולטת במידע כה רב, אשר נאסף בשיטתיות באמצעות כל השירותים של החברה (מייל, רסס, חדשות, סרטונים, צ'קאאוט ועוד), אין מנוס מלתהות בנוגע למטרות שגוגל מציבה בפני עצמה, והאם המוטו שלה - "Don't be evil” תואם את המטרות הללו, או שהוא קיים רק על-מנת למנוע מאתנו לחשוד.

      אני מקווה שכישורי החשיבה הביקורתית שלנו לא הופכים לקהים יותר רק בגלל מוטו לא רשמי, והחשדנות הזאת – אם כי לא חשדנות יתר – יכולה להיטיב עמנו, ואולי אף לגרום לגוגל להתנהג בשקיפות רבה יותר, כדי שנוכל להאמין בלב שלם שגוגל באמת רוצים להיות טובים.