קווים לדמות יצרניות הסלולר

בשנים האחרונות, במסגרת מאמצי המיתוג של מנהלי חברות, שומעים בנאומים ובכנסים ביטויים כמו "זה בדי.אנ.איי שלנו" כשמדובר ביוזמות או גישות מסוימות של חברות. לחמש חברות הסלולר הגדולות בעולם יש כמעט תכונות אופי שניתן לבחון ולזהות. מה מייחד כל חברה, לטוב ולרע? נעבור עליהן, על פי נתח שוק עולה.

חברת LG היתה במשך שנים חברה סלולרית די בינונית. כחברת ענק, שהסלולר הוא רק עוד נדבך בפעילות שלה, החברה מספר 2 בקוריאה היתה שמרנית ומשעממת. בשנים האחרונות, עוברת החברה מהפך משמעותי. הנפילה למקום החמישי כנראה היתה הקש ששבר את גב הגמל, ו-LG למדה להעז. סדרות כמו "שוקולד" ו-Shine, ומכשירים כמו הפראדה הפכו אותה לחברה עם המכשירים היפים ביותר בעולם הסלולר, ולאחרונה הציגה את Viewty שמראה שהחברה מוכנה להתמודד גם מבחינת יכולות עם מתחרותיה הדומיננטיות. ימים יגידו האם המהפך שעברה החברה יסייע לה לשוב ולהתמודד, במיוחד מול יריבתה הישירה על המקום הרביעי בעולם, אליה נגיע בסעיף הבא.

לזכותה ייאמר: היא כנראה תנסה כל דבר בשלב זה
לחובתה ייאמר: המתכנתים שלה עדיין לא ברמה של המעצבים

מספר שנים לאחר יצירת המיזם המשותף לסוני היפנית ואריקסון השוודית, ניתן לומר בבירור: הקו הדומיננטי בחברה הוא הקו היפני, למרות שמרכז הפיתוח שלה נמצא בשוודיה. כל מכשיר של סוני אריקסון מעוצב לעילא, גם אם זה על חשבון השימושיות. לפעמים התוצאה היא מכשירים שמשלבים יופי ושימושיות (מכשירי סדרת K של החברה נוטים להיות דוגמה מצוינת לכך) והם בין הטובים ביותר בסקאלה שלהם. ולפעמים מדובר במכשירים שמקריבים הכל על מזבח היופי והעיצוב. סוני אריקסון היא מספר 4, אבל היא רוצה להיות מספר 1, והשאפתנות הזאת באה בעוכריה לעתים.

לזכותה ייאמר: כשעיצוב עובד, מדובר במכשירי על
לחובתה ייאמר: כשהוא לא עובד, מדובר בנפלים

סמסונג היא חברת ענק, שמייצרת בקוריאה כל דבר אפשרי. אבל לפעמים נראה שבתחום הסלולר אין לחברה מחשבה מקורית אחת. הם ייתנו טלפון שנראה כמו הרייזר של מוטורולה, ואז מכשיר שנראה כמו N95 (חכו, זה יגיע גם אלינו). ברמת העיצוב והתכונות, המוצרים הבינלאומיים של החברה נראים תמיד כתגובה למשהו של מישהו אחר. זה חבל במיוחד מכיוון שלשוק המקומי שלה, סמסונג מחדשת בלי הפסקה. אין שום דבר שהיא לא ייצרה קודם בקוריאה. סלולרי עם GPS? היה להם קודם בקוריאה. מצלמת 10 מגפיקסל בסלולר? הם כבר הספיקו לשכוח ממנה. אף חברה לא הולכת רחוק יותר מסמסונג בארץ מולדתה, וחבל שלא רואים את זה יותר במערב, גם אם לפעמים ההעזה באה על חשבון ההגיון. הגודל של סמסונג עומד לזכותה בדברים שפחות נראים על ידי צרכנים. רבים מהיצרניות משתמשות במעבדים ובאחסון פלאש שלה, כולל אפל עם האייפון.

לזכותה ייאמר: איזה מכשירים מדהימים היא מוציאה בקוריאה
לחובתה ייאמר: עד שהם מגיעים למערב הם ענתיקות

לפני שנתיים הימרה מוטורולה את כל הקופה על קלף אחד: העיקרון שעדיף שמכשירים ייראו טוב ויהיו נוחים בכיס מאשר שיהיו נוחים לשימוש או לאחיזה. ההימור הזה השתלם בענק, במיוחד בשוק האמריקאי אותו כבשה מידיה של נוקיה. אבל מאז הצלחת הרייזר, נראה שהחברה קצת מבולבלת. היא ממשיכה להוציא גרסאות שונות - דקות יותר, מתקדמות יותר - של אותו המוצר. עוד רייזר ועוד קרייזר ועוד מכשירים שעובדים על אותו עיקרון בדיוק. היא כמו מהמר ברולטה שהרוויח בגדול על 24 שחור וממשיך להמר על אותה המשבצת. נראה שההפסדים המצטברים מתחילים לשנות שם משהו, וסלולריים כמו Z8 ו-Z10 מראים על תחילתו של כיוון חדש. אבל החברה הימרה כל כך הרבה על קלף הרייזר שרק ימים יגידו האם תדע באמת לשנות כיוון עכשיו שכולם יודעים להמר על הקלף שלה.

לזכותה ייאמר: איך כבשה את השוק האמריקאי עם הרייזר, אה?
לחובתה ייאמר: זה קרה ב-2005. מה עשית לאחרונה, מוטו?

נוקיה היא בדיוק ההיפך מסוני אריקסון. אם בסוני אריקסון המהנדסים עובדים על פי הנחיות המעצבים, נראה שבנוקיה המעצבים משחקים רוב הזמן בטאקי בזמן שהמהנדסים עובדים. יופי? מי צריך את זה. העיקר שהמכשיר יהיה נוח ופשוט (אם הוא מיועד לשווקים מתפתחים) או יעשה כמה שיותר בנוחות המירבית (אם הוא מיועד לשווקים מפותחים). נוקיה היא היחידה מבין חמשת הגדולות שבה ההנדסה תופסת מקום ראשון, ועם קרוב ל-40 אחוז מנתח השוק העולמי (וזאת כשהיא משחקת רק במגרש ה-GSM בניגוד למוטורולה ולקוריאניות), ניתן היה לחשוב שמישהו ינסה לעבוד בצורה דומה. אבל לא כך הוא. לדמותה של נוקיה קווים נוספים, עליהם לא נתעכב כאן כי הם קשורים פחות לייצור המכשירים ויותר לשאיפות הרחבות של החברה. על כך נדבר בהמשך החג, בכתבה שתוקדש לשאיפות של נוקיה וליריבה האמיתית שלה שלא מוזכרת בכתבה הזאת - אפל.

לזכותה ייאמר: העיצוב משעמם? המכשירים מוכרים
לחובתה ייאמר: כמה מהמכשירים שלה ממש מכוערים