קרינה? לא מפחיד

אחד הדברים שמופיעים בכל ספר ילדים הוא העובדה שמסכי מחשב פולטים קרינה קטלנית. טוב, אולי קצת הגזמנו, אבל לפעמים נראה כאילו כל אחד "יודע" את ה"עובדה" הזו, למרות שזה לא ממש כתוב בשום מקום. האמנם? בואו ונראה.

המילה קרינה מתייחסת להמון דברים, ומפה נובעת הבעייתיות הראשונה. הרבה אנשים מחשיבים את הקרינה למשהו רע, אבל ישנם רק סוגים מעטים של קרינה ממש מזיקה. האור אותו אנו רואים, למשל, הוא סוג של קרינה, וכך גם שידורי הטלוויזיה שבלעדיהם אין הרבה טעם לחיינו. אז בואו ונבדיל: הקרינה מתחלקת לשני סוגים – "מייננת" ו-"בלתי מייננת". הקרינה המייננת מכונה ככה מכיוון שהיא מסוגלת לפרק אטומים ולהפכם ל-יונים (Ions), ופה טמונה הסכנה. קרינה מייננת מספיק חזקה בכדי לגרום נזק לתאים שמהם מורכב גופנו. הקרינה המייננת מסוגלת לגרום לתאים למות, כפי שקורה בפיצוץ גרעיני, והיא גם מסוגלת לגרום נזק ל – DNA שבתאים, ולהפוך אותם לסרטניים.

כאמור, רובם הגדול של סוגי הקרינה שייכים לסוג השני – הבלתי מייננת. לקרינה זו שייכים גלי הרדיו השונים (בהם משדרות תחנות טלוויזיה, רדיו, מכשירי ווקי טוקי, מכשירי קשר, טלפונים סלולריים, טלפונים אלחוטיים ביתיים, ציוד רשת אלחוטית WiFi ועוד), גלי האור הנראה, וגם גלי המיקרו בהם משתמשים במכשירי מיקרו-גל לבישול מזון.

בכתבה זו לא נעסוק בהשפעה הבריאותית של קרינת מיקרו וטלפונים סלולריים, אך באופן כללי, קרינה בלתי מייננת אינה גורמת לסרטן, על פי מה שידוע לנו היום לפחות. קרינת מיקרו, למשל, מחממת ויכולה לגרום לכאב ואפילו לכוויות, אך אין סכנה, למשל, לעמוד קרוב למכשיר מיקרו-גל. גם אם דולפת ממנו קרינה, מסיבה כלשהי, אתם תרגישו את הבעיה הרבה לפני שייגרם לכם נזק משמעותי!

מסכי מחשב הפועלים בעזרת "שפופרת", המכונים גם CRT, פולטים קרינה בצורת זרם של אלקטרונים הנע החוצה מהמסך. זוהי קרינה בלתי מייננת, ולכן אינה גורמת לסרטן. אף על פי כן, מזה עשרות שנים מתקיים פיקוח הדוק על רמות הקרינה שפולטים מסכים, ולכן כל מסך שיוצר בעשר השנים האחרונות פולט קרינה ברמות נמוכות מאוד שאינן גורמות לשום נזק, גם אם מבלים שעות רבות מול המסך.

מסכי LCD הדקים והיפים פולטים קרינה ברמות נמוכות אפילו יותר, כך שגם בהם אין שום סכנה ממשית (אלא אם אחד מהם נופל לכם על הראש, אבל זה כבר לא קשור). לעיתים קרובות שומעים מאנשים שעובדים הרבה מול מחשב על כך שלאחר זמן מה, כואבות להם העיניים, וזה משמש בעיניהם הוכחה לכך שהמסך פולט קרינה, אך אין זה נכון. כאבים בגוף בעקבות עבודה מול המחשב נובעים בעיקר מתנוחת ישיבה לא נכונה. מסך שאינו בגובה ובזווית האופטימליים עלול לגרום לכאבים בצוואר, כיסא לא מתאים עשוי להוביל לכאבי גב או כאבים ברגליים, שולחן עבודה שאינו בגובה הנכון יגמול לכם בכאבי פרקים או ידיים. מעבר לכך, כשאנחנו עובדים מול המסך, אנחנו נוטים לשכוח למצמץ, מה שמוביל להתייבשות של העיניים ולתחושת צריבה. הפיתרון לבעיות אלה הוא התנהגותי ולא טכנולוגי – צריך להתרגל לעשות הפסקות מדי פעם, לשבת בצורה נכונה ולמקם את הציוד מסביבנו בצורה בריאה יותר.

בעיה נוספת שעלולה לגרום להרגשה לא טובה בעבודה מול המחשב הוא מסך שפופרת שהתמונה שלו מרצדת או שאינה בפוקוס. ריצוד התמונה נקבע על ידי אחת מהגדרות התצוגה של המחשב – הגדרת "קצב הרענון", כאשר מומלץ לקבוע קצב רענון של 85 לפחות כדי לקבל תמונה טובה. מצב הפוקוס נשלט על ידי הגדרות פנימיות במסך עצמו, ובדרך כלל בעיה כזו ניתנת לפתרון רק על ידי טכנאי. שתי אלה, חשוב לציין, אינן מופיעות במסכי LCD דקים ולכן אם הייתם צריכים תירוץ כדי לקנות אחד, הרי לפניכם סיבה טובה. רוצים עוד אחת? הם גם חוסכים בחשמל! קרינה, לעומת זאת, היא לא אחד הדברים שצריך לחשוש מהם.

מכשיר אחר שפולט קרינה וכדאי לשים לב אליו הוא מדפסת הלייזר. מכשירים אלה פולטים קרינה ברמות גבוהות מאוד, ועליהן אין שום פיקוח. באופן נורמלי, זה לא בעיה מכיוון שאנחנו לא יושבים ובוהים במדפסת 8 שעות ביום, אך יש מקרים אחרים. בחברות הי-טק רבות, למשל, המדפסת ממוקמת צמוד לקיר שמצדו השני נמצא עובד, ולפעמים ה-"קיר" הוא סתם מחיצת גבס דקה. אותו הדבר גם לגבי מכונות צילום, שפולטות אפילו יותר קרינה. קיימים חילוקי דעות לגבי מידת הנזק שקרינה זו גורמת, ולא ידוע על מקרים של אדם שחלה כתוצאה מכך, אך בשלב זה לא ניתן לקבוע בוודאות אם היא מסוכנת או לא.

נושא נוסף שעלה לכותרות לאחרונה הוא העובדה שמדפסות לייזר מסוימות פולטות לאוויר ענן בלתי-נראה של חלקיקי צבע ("טונר"), וחלקיקים אלה נשאפים על ידי האנשים העובדים בקרבתם. גם בנושא זה לא ברור אם חלקיקי צבע אלה גורמים נזק וכמה, אך המדענים אינם אופטימיים ומאמינים שהסכנה דומה לזו שבעישון סיגריות. המחקר שנערך בנושא מצא כי כשליש מהמדפסות פולטות חלקיקי צבע בכמות גדולה.