מי פורץ את הפורצים

שגעון היוטיוב הביא ליצירתם של עשרות אתרים שאפשרו לגולשים להעלות סרטוני וידאו לרשת, ואז לשתף אותם עם חבריהם. מעבר לשימושים הלגמרי-חוקיים שנעשים באתרים אלה, יש גם אנשים שמעלים לשם תוכן מוגן בזכויות יוצרים (שלא שייכות להם) – כמו פרקים של סדרות טלוויזיה ואף סרטים שלמים.

איגוד אולפני הסרטים האמריקאי, כמו גם רשתות הטלוויזיה, ממש לא אוהבים את האפשרות הזאת לשיתוף תכנים, כשהכסף מהפרסומות הולך לכיסם של מפעילי האתרים ולא לכיס האולפנים והרשתות. בשביל להילחם בתופעה, הם שוכרים לעיתים קרובות את שירותיהן של חברות המתמחות במציאת המשתפים, כדי שניתן יהיה להגיש נגדם תביעות.

אחת מהחברות המפורסמות ביותר בתחום היא MediaDefender, שלא ממש בוחלת באמצעים כשהיא רוצה להציג תוצאות טובות למעסיקיה. ובכן, אם לתרגם ביטוי אנגלי בצורה מאוד מילולית - מה שהולך מסביב, בא מסביב. או, במלים אחרות, מאגר המידע של מדיהדפנדר נפרץ, נגנב וניתן להורדה חופשית ברשתות השיתוף.

מאגר המידע הזה כולל חצי שנה של תכתובות מייל פנימית בין בכירי החברה, מידע על אמצעים אותם הם מפעילים ועל תוכניות עסקיות. זה, ומיילים בנושא הזמנות פיצה מדומינו'ס. המידע שנגנב ופורסם שופך אור על אחד הפרוייקטים המשעשעים והנבזיים בו זמנית של MediaDefender, אתר בשם Miivi.com.

האתר, שהושק בפברואר 2007, היה מקום בו אנשים יכלו להעלות סרטונים לרשת. בחודש יולי, גילו אנשי אתר החדשות TorrentFreak שמיווי לא היה מיזם תמים, אלא מלכודת למשתפי תוכן מוגן מבית MediaDefender, שמטרתה הייתה ללכוד אותם בעזרת רישום של כתובות IP. בחברה הכחישו כי זו הייתה המטרה, וטענו שמדובר היה בפרוייקט וידאו פנימי של החברה שנמצא בשלבי בדיקה, והם לא ציפו שמישהו יוכל לגשת אליו.

עכשיו, כשאלפי מיילים דלפו לרשת, אפשר להגיד שכנראה אנשי מדיהדפנדר שיקרו בראיונותיהם לעיתונות. במכתבים מדברים הבכירים על הקטנת נזקים מחשיפת האתר, השקתו מחדש תחת שם אחר, עריכת דף הויקיפדיה בשביל לעוות את המידע ועל שלל תוכניות אחרות שקשורות ל-Miivi ולדרכים האחרות בהן הם השתמשו בשביל לתפוס פיראטים.

נכון לעכשיו, אין עדיין תגובה רשמית להדלפה הגדולה, אבל משהו אומר לי ש-MediaDefender לא מאוד שמחים עכשיו.