ביקורת: Heavenly Sword

היו היה שבט של לוחמים אמיצים העשויים ללא חת. לא ברור איפה הם חיו, אבל ידוע שמקום המחיה שלהם היה יפהפה. לאנשי השבט הייתה חרב קסומה, בה הם לא העזו להשתמש. הסיבה לכך שחוץ מחרב, ומהנופים המדהימים, הייתה להם גם נבואה על כך שביום אחד יגיע המושיע שלהם ויצילם בעזרת החרב. וכל מי שישתמש בה לפני זה, גורלו למות. לא נבואה נחמדה, אבל כמה נבואות נחמדות אתם מכירים?

אבל החיים קשים הם, ובמקום הבן החסון עליו דיברה הנבואה בני השבט קיבלו בת. כאילו, עם ציצים, והכל. ומי שמע על מושיע עם ציצים? אף אחד, מסתבר, אז הם החליטו שהילדה מקוללת. בשביל לחזק את טענתם, אמה של הילדה מתה בזמן הלידה. האבא שלה – ראש השבט, לא ממש רצה קשר עם בתו, וגם לא הסכים לתת לה שם שלא מתחרז עם קריאתו של תרנגול, וככה גדלה לה נוריקו, גלמודה ובודדה.

בנקודת הפתיחה של Heavenly Sword נוריקו כבר גדולה, אבל עדיין משדרת מסכנות. אם כי בכל הקשור ללחימה, היא לא פחות טובה, וכנראה אפילו יותר טובה מרוב השבט שלה. איזה מזל שמגיע המלך המרושע בוהאן בשביל לתת לנוריקו אפשרות להראות כמה היא מגניבה כשהיא לוקחת לידיה את החרב הקסומה ומתחילה לשבור שיאים ברצח המונים (לא, באמת, יש במשחק משימה בה היא צריכה להרוג 500 איש).

המשחק הזה, Heavenly Sword, היה אחת התקוות הגדולות של חברת סוני לשנת 2007. עברה כבר כמעט שנה מאז השקת הפלייסטיישן 3, ועדיין לא ראינו להיט שיגרום להמונים לקנות את הקונסולה. Metal Gear Solid IV ייצא בשנה רק בשנה הבאה, וגם גרסת ה-PS3 של GTA IV עוד רחוקה.

התקווה הייתה כי נוריקו תצליח למשוך את הקהל של God of War. לשני המשחקים עלילה מיתולוגית, בשניהם יש המון מכות ושניהם טרגיים בצורה זו או אחרת. ההבדל, כפי שאסביר בקרוב, הוא בביצוע.

הדבר הראשון אליו שמים ב-Heavenly Sword הוא היופי. המשחק הזה הוא אחד היפים ביותר שפגשתי על פלייסטיישן 3, ואולי אי פעם. זה מתחיל בנופים המרהיבים של הארץ בה מתרחש הסיפור. הרים ועמקים, מבצר ענקי ותשומת לב מדהימה לפרטים הקטנים, שכוללים את הבימוי של המצלמה. כן, אפשר לסובב אותה, אבל זה לא מחויב המציאות – הזוויות שלה כמעט תמיד סינמטיות ונוחות מאוד.

היופי מהגר גם לדמויות עצמן – WETA עשו כאן עבודה שכמותה לא ראיתי במשחקים, רק בסרטים. הדמויות נראות אנושיות, הינן בעלות הבעות פנים אנושיות והדיבוב מצויין גם כן. כל זה מאפשר להעביר את העלילה בצורה טובה, והעלילה היא חלק גדול מההנאה – לפחות שלי – במשחק הזה.

אבל אם נשים את העלילה בצד, עדיין צריך להישאר משהו שיגרום לנו לשחק בכותר הזה לאורך 6-7 השעות של המערכה לשחקן-יחיד, ואין כאן משחק מרובה משתתפים. מה שנשאר זה משחק פעולה מגוף שלישי סטנדרטי למדי, עם כמה תוספות נחמדות אך גם עם מגרעות לא מעטות.

במשך רוב המשחק נוריקו הולכת ממקום למקום, פותרת פאזלים פשוטים למדי והורגת רבבות אויבים, שמחכים לה כל 100 מטרים. ההרג הזה מתבצע – וזאת בעיה – רק בעזרת החרב שעל שמה נקרא המשחק. אין כאן כלי נשק אחרים, אבל החרב היא לא נשק אחד, אלא שלושה.

אם סתם תלחצו על כפתור הריבוע והמשולש, תוכלו לבצע מהלכי "מהירות" – מכות פשוטות עם מהירות בינונית ומידת נזק בינונית. כך גם תוכלו לחסום מכות רגילות של אויבים, ולבצע התקפת נגד אם תלחצו על כפתור המשולש בזמן.

אם, לעומת זאת, תחזיקו את כפתור ה-L1 בזמן המכה, תניף נוריקו את החרב מעל ראשה ותסובב אותה במהירות מסחררת, מה שיאפשר להתמודד עם קבוצות גדולות של אויבים, אם כי לא ממש יזיק להם אם לא תשתמשו בחרב בחוכמה. כך, למשל, ניתן להפיל אויבים בעזרת החרב המסתובבת ואז להרוג אותם כשהם למטה.

כפתור ה-R1 מעביר את הגיבורה שלנו למצב של לחימה קשוחה יותר. המכות אותן תיתן עם החרב תהיינה חזקות אך איטיות, ותאפשרנה לקטול אויבים חזקים במיוחד או לשבור את ההגנה שלהם. הכל, כאמור, תלוי בתזמון.

אבל אם ההצלחה של מכות בודדות תלויה בתזמון, הצלחה של הקרב עצמו לא בהכרח תלויה בטכניקה של השחקן, וזה חבל. במהלך המשחק גיליתי שלחיצה רנדומלית על כפתורים יכולה להיות יעילה בדיוק כמו לימוד של הקומבואים וביצועם. זה מוציא את העוקץ גם מהקרבות הכי גדולים, ויכול להיות קצת משעמם לאחר זמן מה.

בעיה נוספת היא התגמול – כמעט ואין כזה. המשחק אמנם מדרג אתכם אחרי כל חלק, ומעניק לכם מדליות על ביצוע של קומבואים ארוכים בלי ספיגת נזק, אבל מה שתקבלו בתמורה לזה הם מהלכים חדשים ובונוסים "אומנותיים" כמו תמונות קונספט חדשות, וזה פשוט לא מספיק בשביל שארצה לשחק בו שוב ולהשיג את כל המדליות.

החלק המעניין ביותר בשבילי ב-Heavenly Sword היו דווקא השלבים המעטים בו אנחנו לא שולטים בנוריקו, אלא דווקא בחברתה הקצת-מטורפת קאי, שאמנם שמה הרבה יותר מדי צבע על הפנים שלה, אבל מצליחה מאוד עם חץ וקשת. מנגנון הירי במשחק מאפשר לכם להחזיק את כפתור הירי ולנווט את החץ עם הסטיק האנלוגי למטרתו, מה שמתחיל בתור גימיק מגניב ו... ממשיך בתור גימיק מגניב עד סוף המשחק, פשוט כי זה ממש, ממש כיף. השלבים של קאי הם הפוגה מאוד מבורכת ברצף המכות של נוריקו, וחבל שאין לה יותר שלבים.

אם לסכם את דבריי, Heavenly Sword הוא לא משחק רע. הוא גם לא משחק בינוני. אם היה קצת יותר מלוטש, ארוך ומעניין מבחינת המשחקיות, הוא היה יכול באמת להפוך לחלום הרטוב של מחלקת השיווק בסוני. אבל הוא לא. לא מספיק מצויין בשביל לגרום לנו להמליץ עליו בלב שלם. זה חבל, אבל אני לרגע לא מצטער על כך ששיחקתי בו עד הסוף – רק על זה שאני לא יכול להגיד לכם לרוץ עכשיו לחנות ולקנות אותו.

הטוב: נראה נהדר, קאי שולתת!!!1, בסך הכל די חביב

הרע: לא מספיק חביב, הקרבות לא מאתגרים מספיק, יש רק כלי נשק אחד