בלוגים שמוגים

בטרם נתחיל, ברצוננו לאחל חג סוכות שמח לכל קוראי הטור! חגי תשרי הם תקופה ביתית שכזאת, אנשים רבים מבלים את זמנם בחיק המשפחה, גולשים באינטרנט וצופים בטלויזיה הרב ערוצית.

צופים רבים של חברת הלווין YES המתגוררים בצפון המדינה היו עדים לאחרונה לשיבושים המאפיינים את שידורי הטלויזיה שלהם. בתחילה טענו ביס כי מדובר בתקלה טכנית הנמצאת בטיפול. לאחר מספר ימים, משלא נפתרה הבעיה הוחלט כפי כל הנראה ביס לחזור בהם מהגרסה המקורית ולטעון בפני הלקוחות כי מדובר בבעיה הנגרמת כתוצאה משיבוש התדרים בהם משתמשת החברה:

בימים האחרונים, בחלקים מסוימים ברחבי הארץ חווים לקוחותינו שיבושים באיכות הצפייה.
ראשית, אנו מתנצלים על אי הנוחות הזמנית.
התקלות נובעות מהפרעות בתדרי תקשורת שאינן תלויות בנו וייתכן כי נובעות מהאירועים הביטחוניים האחרונים.
חברת yes פועלת יחד עם גורמי הצבא ומשרד הביטחון ועושה את מירב המאמצים על מנת להביא לפתרון התקלה בהקדם האפשרי.

ההסבר של YES בדבר התקלה פורט על מיתרי הבטחוניסטיות שמאפיינת את מדינת ישראל ומאפשרת להשתמש במצב הבטחוני כתירוץ לכל דבר שאין לו תירוץ אחר. ללא ספק ההודעה המוכנה מראש לשאילתות של הלקוחות שכנעה את מרבית הפונים. למרות זאת נראה שלא כולם מוכנים לקבל בזרועות פתוחות את התשובה המתחמקת. כך [[עידו רוזנטל]] מבלוג ביקורות הטלויזיה "רפובליקת בטטות" מבטל את התשובה של יס בתור חסרת פתרון לבעיה המיידית שהוא הציג בפניה ומזהיר בפני כך שהם עלולים לאבד לקוח במידה והבעיה לא תתוקן. בניגוד לרוזנטל, [[אפי פוקס]] טוען בבלוג שלו שיס מבלבלת לנו את המוח ושתגובתה אינה עומדת במבחן המציאות.

כבר בחודש יוני השנה התבשרנו כי [[האוניברסיטה העברית]] בירושלים החליטה להתקין עבור כל הסטודנטים, הבוגרים והסגל האקדמי שלה את מערכת הג'ימייל למוסדות חינוך (שבאה כחלק מחבילת ה-Google Apps).

ג'ימייל היא כפי כל הנראה מערכת הדואר האלקטרוני הנפוצה והפופולארית ביותר בעולם – סביר להניח שמרבית הסטודנטים של האוניברסיטה העברית כבר מחזיקים לפחות בתיבת ג'ימייל אחת, ולא יצטרכו ללמוד את רזי המערכת החדשה שהועמדה לידיהם. הנוחות שבשימוש בג'ימייל והפשטות שלה בייבוא הדואר מכתובות חיצוניות מאפשרת למשתמשים לאחד את כל התכתובת שלהם בתוך התיבה שהוענקה להם ולא תיעלם עם סיום לימודיהם. בנוסף לכל זה, ג'ימייל כוללת בתוכה גם מנגנון חזק לסינון דואר זבל והחבילה האוניברסיטאית כוללת יישומי נוספים של גוגל – מעבד תמלילים, גיליונות אלקטרוניים, לוח שנה ואפילו את הגוגל טוק בגרסתו האנגלית. כל הפיצ'רים הללו יהיו זמינים גם למשתמשים במערכת הדואר האלקטרוני החדשה של האוניברסיטה העברית.

למרות היתרונות הברורים שבשימוש במערכת, ניתן לשמוע גם קולות אחרים המתבטאים דווקא כנגד הנושא. כך למשל [[תומר ליכטש]] מודאג מן העובדה שלא מדובר בשירות מבוסס ג'ימייל המותאם באופן מיוחד לאוניברסיטה אלא בג'ימייל עצמו עם אפשרויות סריקת המיילים שלו והתאמת הפרסומות לתוכן ההודעות (הפעלת הפרסומות היא אופציונלית. סטודנטים וסגל אקדמי לא רואים אותן, ואילו בוגרים כן צפויים לראות פרסומות). מעבר לזה, מתלונן ליכטש על היעדר התמיכה ביישום מצד האוניברסיטה העברית – כאשר כל דפי העזרה מפנים למעשה אל האתר של ג'ימייל ודפי העזרה שלו.

בעיה נוספת במעבר לשימוש בג'ימייל במקום במערכות כגון Exchange היא בחוסר האינטגרציה בין חשבון הדואר לשאר חשבונות הסטודנטים בפורטלים הארגוניים של הקמפוסים ומערכת המידע האישית של הסטודנט. [[ולדי דבוייריס]], יו"ר [[אגודת הסטודנטים לרפואה בירושלים]] מסביר כי נוצר מצב מסובך בו הסטודנט הרגיל צריך להחזיק מספר רב של סיסמאות במקום להשתמש בפרטים מזהים אחידים לכל השירותים המקוונים של האוניברסיטה. בנוסף קיים חשש ממערכת אבטחת המידע של ג'ימייל ועמימות בנוגע לבעלי הגישה לתכנים המועברים בדואר – דבר שעלול ליצור בעיה במיילים הקשורים למחקרים חדשניים הנערכים באוניברסיטה. לדברי דבוייריס, מעדיפים החוקרים באוניברסיטה להשתמש עדיין בשרתי הדואר האלקטרוני הישנים.

נוצרת התחושה שהפתרון של גוגל נבחר מתוקף היותו הפתרון הזול ביותר ולאו דווקא הטוב ביותר לסביבה האוניברסיטאית ורק הזמן יראה האם יש בהחלטה יותר תועלת מנזק.

בשעה טובה הוכרזה הגרסה ה-2.3 של וורדפרס – אחת ממערכות הבלוגינג הפופולאריות ביותר בעולם (וכנראה הפלטפורה העצמאית הפופולארית ביותר באינטרנט הישראלי). בין החידושים שיכללו בגרסה ניתן למצוא מערכת מובנית לניהול תגיות ([[תגים או תגיות]]?) שמשחררת את המשתמשים מן הצורך להשתמש בתוספים חיצוניים (ואף כוללת אפשרויות ייבוא מן התוספים הפופולארים), מערכת אישור רשומות בבלוגים מרובי משתמשים וכן תקן אחיד להצגת הקישורים הישירים לדפי הבלוג.

ואילו אצלנו רן יניב-הרטשטיין מככב ברשימת 40 האנשים המבטיחים ביותר בארץ ע"פ מגזין דה מרקר בקטגוריה של הייטקיסטים בעיקר בזכות פועלו הרב בתרגום ולוקליזציה של וורדפרס לשפה העברית.