נתחיל בוידוי קטן: אחד הדברים שהכי מעצבנים אותי בעצמי הוא הנטייה שלי להסתכל כל הזמן על השעון. לא טוב לי כשאני לא יודע את השעה, ואם אני יודע שאולי אאחר לפגישה כלשהי, אסתכל על השעון בלי הפסקה בתקווה שהמחוגים יפסיקו לזוז וימנעו ממני את הבושה שבאיחור.
אבל זה לא אמור להיות ככה. הדיוק השוויצרי הזה מוציא את הכיף מחלקים גדולים של היום. למה שלא נזנח את שעון 60 הדקות, ונחלק את השעה לחלקים יותר ארוכים. אני חושב שזה יכול למנוע הרבה התמוטטויות עצבים, ואולי אפילו יגרום לנו להיות יותר נחמדים אחד כלפי השני.
אני לא יודע אם זה מה שחשב לורנס ווילמוט כשהמציא את שעון ה"בערך" שלו, אבל הרעיון גאוני בכל מקרה. מדובר בשעון בו הזמן לא מתחלק לשעות ודקות, אלא להערכות זמן. כך, למשל, מ-11:50 ועד 12:00 יגיד השעון הזה "בערך 12", במשך 5 הדקות הבאות יראה "12" ולאחר מכן יגיד "מעט אחרי 12". וככה כל היום, בלי לחץ ובלי מספרים מדויקים. רק הערכות זמן נחמדות ונינוחות.
המוצר הזה נמצא עכשיו בשלב העיצובי שלו, אבל הערך שלו בתור מתנה או קוריוז (כי העולם שלנו לא באמת יאמץ שעון כזה כמשהו יותר מזה) יביא, ללא ספק, להפיכתו למוצר אמיתי.
גאדג'ט היום: בערך-שעון
30.9.2007 / 3:02