אינטרנט מהיר בערבות מוגבלת

הבטיחו לכם חיבור של 1.5 מגה, ומהירות ההורדה היא 180 קילו. מה קורה פה? ארז בן ארי מסביר

ארז בן-ארי

בשנים האחרונות, האינטרנט המהיר הפך למשהו מובן-מאליו, וקשה לזכור איך שרדנו בימים של המודמים האנלוגיים של שנות התשעים. איך יכולנו לסבול הורדות במהירות של 4 קילובייט לדקה? ובכן, לחיי הצניעות של אז כבר לא נחזור, אבל גם האינטרנט המהיר עלול לפעמים להיות איטי במידה מתסכלת. בואו ונבין למה זה קורה?

עוד בוואלה! NEWS

יורדים לאילת? גם וואלה!שופס: הכירו את חוויית הקנייה החדשה

בשיתוף וואלה!שופס
לכתבה המלאה

הבית של ביט

אם גם אתם תהיתם איך זה שאתם משלמים עשרות שקלים לחודש על חיבור במהירות 2.5 מגה, אבל המהירות המקסימלית אליה אתם מצליחים להגיע היא 300 קילו-בייט לשנייה, אתם לא לבד. הסוגיה הזו מבלבלת משתמשים מזה שנים, עוד מימי המודמים האנלוגיים.

המקור לאי ההבנה הזו הוא המנהג המסורתי למדוד מהירויות של תקשורת ביחידה הקרויה "ביט" (BIT), בזמן שנפחי אחסנה נמדדים ביחידה בשם "בייט" (Byte). ה-"יוד" הקטנה הזו היא הבדל משמעותי, כיוון שביט היא יחידת המידע הקטנה ביותר, ואילו בייט היא יחידה גדולה יותר, המכילה 8 ביטים. כאשר ספקי אינטרנט ותקשורת מוכרים לנו חיבור, הם מדברים על המהירות בביטים, אך כאשר אנו מורידים קבצים מהאינטרנט, המחשב מודד את המהירות בבייטים.

המשמעות היא שחיבור במהירות 1.5 מגה (כלומר, מגה-ביט) לא יאפשר להוריד קבצים במהירות של 1.5 מגה-בייט לשנייה, אלא 1.5 מגה-ביט לשנייה. כדי לתרגם מיחידה לאחרת, פשוט צריך להכפיל או לחלק ב-8. אם, לדוגמא, אנחנו מורידים קובץ משרת מהיר, ומהירות ההורדה היא בסביבות 180-195 קילו-בייט לשנייה, סימן שאנחנו מחוברים במהירות של 1.5 מגה-ביט. באותה מידה, אם אנחנו מחוברים במהירות של 5 מגה, פירושו של דבר שמהירות ההורדה המקסימלית תהיה 640 קילו-בייט לשנייה. כל זה...בתיאוריה.

יורדים מהפסים

כאמור, על ידי חלוקת מהירות החיבור ב- 8, קל לחשב מהי מהירות ההורדה המקסימלית. ברם, בפועל מהירות החיבור לאינטרנט כמעט ולא מגיעה לקצבים האלה. גם חוזי-המכירות של ספקי השירות מצהירים תמיד כי המהירות הנה "סטטיסטית", שזה מילה מפוצצת ל – "יש סיכוי קלוש שמתישהו, פעם בחייך, תגיע למהירות המקסימלית, וגם זה רק לכמה שניות".

הסיבות לכך, רבות הן: קודם כל, ספקי השירות בעצמם צריכים לקנות (או לשכור) חיבור לחו"ל, והם אף פעם לא קונים רוחב פס שיתן לכל המשתמשים שלהם מהירות מקסימלית. אם לחברה יש 10,000 לקוחות, הצפי הוא שרק חלק מהם יהיו מחוברים בכל רגע. לכן, גם אם הם יקנו רק חלק מהמהירות הדרושה, זה יספק את רוב המשתמשים. המצב דומה במשהו לתרגיל האובר-בוקינג שעושות חברות התעופה.

בפועל, רק בשעות מאוד מסוימות יש בעיה של עומס, כמו בשעות 20:00 בערב ועד חצות. גם יום כיפור ידוע לשמצה בהיותו עמוס במיוחד. סיבה נוספת היא העובדה שהשרתים שמהם אנו מושכים את המידע באינטרנט לא תמיד מסוגלים לעמוד בעצמם בעומס. גם כאן, כאשר אדם מקים אתר, הוא מארח אותו (בהנחה שהאתר מקצועי, כמובן) אצל ספק אינטרנט, שעושה את אותו התרגיל של האובר-בוקינג, ולכן בשעות מסוימות האתרים עובדים יותר לאט.

בעיה דומה קיימת גם בחיבור לכבלים, בו כמה משתמשים מאותו אזור גיאוגרפי מחוברים לרשת דרך כבל בודד, ולכן הם חולקים ביניהם את המהירות המקסימלית של אותו כבל. באזורים בהם יש הרבה משתמשים כבדים, המהירות עלולה להיפגע אלא אם חברת הכבלים מזהה את הבעיה ומעבירה כבל נוסף לאותו אזור.

לפעמים האשמה היא דווקא במחשב. מחשב פנטיום 3, למשל, אינו מסוגל לגלוש באינטרנט במהירות של מחשב חדש ומודרני, שהדיסק שלו נקי. תופעה נוספת שמשפיעה לרעה היא עומס על תיקיית הקבצים הזמניים שיש בכל דפדפן. אם לא מנקים את התיקייה הזו מדי פעם, היא מתמלאת בקבצים קטנים שעלולים לגרום לדפדפן להיחנק קצת כאשר הוא נכנס לאתר חדש.

נושא קצת שונה הוא שיתוף קבצים. גם כאן מרגישים משתמשים רבים שהם לא מצליחים להוריד את הסרטים והתוכנות שלהם במהירות המקסימלית. הסיבה לכך היא, בדרך כלל, העובדה שהקבצים נמשכים ממחשב של מישהו אחר בעולם, ולא תמיד החיבור שלו מהיר כמו שלך. סיבה נוספת היא עיכוב שמלבישים ספקי אינטרנט מסוימים על ערוצי התקשורת של תוכנות שיתוף קבצים, וזאת כדי שמשתפי הקבצים לא ינגסו ברוחב הפס של כלל המשתמשים האחרים. עוד תופעה היא חסימת ערוץ-החזור על ידי חומת-אש. תוכנות שיתוף קבצים רבות מבוססות על כך שכל משתמש משתף עם האחרים, אך אם אצל המשתמש מותקנת חומת אש (בצורת תוכנה או חומרה), היא חוסמת את השיתוף כברירת המחדל. תוכנות שיתוף קבצים כגון eMule, למשל, עוברות למצב של תפקוד במהירות נמוכה כסנקציה נגד המשתמש שאינו "אחד מהחבר'ה" ולא משתף קבצים עם חבריו לרשת.

אכלו לי, שתו לי.

מצב נוסף שעלול לגרום לביצועים לא אופטימליים הוא משתפים סמויים ברשת שלכם. אם יש לכם רשת ביתית, למשל, יכול להיות שעל אחד המחשבים האחרים פעילה תוכנה כלשהי שסותמת את החיבור לכל הבית. תוכנת התקשורת SKYPE, למשל, הופכת מחשבים של חלק ממשתמשיה ל – SuperNode, ובמצב כזה שיחות של זרים מנותבות דרך המחשב של אותם קורבנות ומנצלים את רוחב הפס שלהם בלי ידיעתם (המשתמש מיודע על כך בעת התקנת התוכנה, אך רבים לא שמים לב). אם הרשת אלחוטית, ייתכן ששכן מתחבר לחשבונכם ומוריד להנאתו קבצים בזמן שאתם ממתינים לאתרים שיפתחו. אם זה המצב, מומלץ לקרוא את המדריך שלנו לאבטחת הרשת האלחוטית.

מה עושים?

גילוי הסיבה למהירות הנמוכה הוא דבר בעייתי למדי. בשלב ראשון, יש לברר אם הבעיה היא מקומית, אזורית או אולי ארצית. יש לבצע גלישה בשעות שהן מחוץ לעומס, כגון שעות הבוקר המוקדמות, לפני 8 בבוקר. כדאי להוריד קובץ משרת אינטרנט ישראלי מהיר. אם במצב כזה אינכם מקבלים מהירות מקסימלית, וודאו שאין מחשבים נוספים שמחוברים לנתב שלכם (אפשר לכבות את אופציית האלחוט באופן זמני לצורך הבדיקה). אם המהירות עדיין נמוכה, אפשר להתקין תוכנה לניטור המהירות, כגון NetLimiter, שהגרסה החינמית שלה מאפשרת לעשות בדיוק את זה.

במידה והמחשב ישן או שהמערכת עמוסה, אפשר לבצע גלישה באמצעות מערכת "נקייה" כמו תקליטור של Ubuntu. אובונטו היא גרסה של לינוקס הקיימת גם בצורת תקליטור בודד המכיל את כל המערכת ומתאים במיוחד לביצוע דיאגנוזה של דברים מסוג זה. אפשר גם לבקש מחבר עם מחשב נייד לבוא לבקר ולבדוק את המהירות. במידה והבעיה היא בתוכנת שיתוף קבצים, מומלץ לנסות להתחבר ישירות לרשת, ולא דרך נתב, ולכבות תוכנות פיירוול. רק אל תשכחו להחזיר אותה לפעולה לאחר הבדיקה. זכרו בכל מקרה שתוכנת שיתוף הקבצים eMule נחשבת לאיטית גם בתנאים האופטמליים. אם כבר שיתוף קבצים, אז בעזרת ביטטורנט, שמצליח להגיע למהירויות גבוהות מאוד.

NetLimiter - http://www.netlimiter.com
Ubuntu - http://www.ubuntu.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully