מאז כניסתו לתפקיד, עושה שר התקשורת אריאל אטיאס כל מאמץ להצטייר כלוחם למען האזרח. השר סימן לעצמו שתי מטרות שלא סובלות מעודף פופולריות - חברת בזק וחברות הסלולר. מבחינה פוליטית, זאת היתה עד כה החלטה נבונה. גם אם חברות הסלולר העלו מחירים בכל פעם שניסה להוריד אותם כך שהצרכן לא הרוויח כלום, בנה לעצמו אטיאס תדמית חיובית מאד של שר שלא מתפשר במאבק למען הצרכן נגד הגופים המסחריים הגדולים. ולפוזה הלוחמנית יש גם תוצאות חיוביות, או לפחות צעדים בדרך אליהן. יש יסוד סביר להניח שעד סוף השנה תתחיל ניידות המספרים שתסייע מאד לתחרותיות בשוק הסלולרי.
המטרה השנייה של אטיאס היתה בזק. בזק היא מטרה נוחה מאד בארץ, שכן כל מי שזוכר את השנים שלה כחברה ציבורית זוכר חברה שהשירות שלה היה גרוע והמחירים שלה היו גבוהים. אז מה אם מדובר כיום בחברה אחרת לגמרי? העוינות של רבים בציבור כלפי המותג "בזק" נותרה בעינה. אז אטיאס מתייחס לבזק כאל מונופול גם בתחומים שבהם אינה מונופול יותר, ונותן להוט להציע טריפל פליי (דיל של טלויזיה + טלפון + אינטרנט) ולא מאפשר לבזק ויס לבצע מהלך דומה.
כל זה היה בעייתי במידות שונות. לבזק היה קייס נגד משרד התקשורת, אבל למשרד התקשורת היה נימוק משמעותי בדמות נתח השוק הדומיננטי של בזק בתחום הטלפוניה. וגם אם חברת הבת יס נפגעה מהאפליה, ניתן היה לטעון שזה מתאזן כשמשקללים את הנזק הפוטנציאלי לצרכנים מחזרה לשוק עם חברה דומיננטית אחת שיכול היה להיווצר אם היתה לבזק אפשרות להציע את כל מה שהוט יכולה להציע ללקוחותיה.
עוד בוואלה!
החודש בו הקונספט כשל?
אבל הגישה של אטיאס כשלה עם תחילת ההפרעות בשידורים של יס, ובמהלך כל תקופת הבעיות. כפי שדווח על ידי דה מארקר בשבוע שעבר, משרד התקשורת לא הוציא את ניידות האיכון שלו במשך כל תקופת ההפרעות בקליטה. זאת למרות שחברת yes עמדה עם המשרד בקשר מתחילת הבעיות. הניידות האלו הן הכלי שנמצא בידי משרד התקשורת על מנת לאתר את מקורן של הפרעות בשידור. ניתן היה גם לצפות שאטיאס יפעל להקמת ועדה בין משרדית לטיפול במשבר בזמן התרחשותו, ולא לאחר שהסתיים.
משרד התקשורת הוא הגוף האחראי לכך שהתדרים של yes יהיו פנויים. האחריות לכך לא נמצאת בידיה של יס וגם לא בידי חברת חלל תקשורת שמפעילה את הלווין "עמוס 1". כפי שפורט בכתבתו של דניס ויטצ'בסקי שפרסמנו בשבוע שעבר, לא יס אמורה לשכור מטוסים, ספינות וניידות לאיתור מקור הבעיה. החוק הבינלאומי והחוק הישראלי מטילים את האחריות הזאת על מדינת ישראל.
בכתבתו בשבוע שעבר פירט ערן גבאי סיבות תפעוליות ופנים משרדיות לכשל של משרד התקשורת בטיפול בבעיות הקליטה החמורות של yes, והסיבות האלו רלוונטיות ונכונות. גם מנכ"ל yes רון אילון נושא באחריות, כפי שגבאי מציין. אבל חייבת להישאל השאלה: האם התעכב משרד התקשורת כל כך בטיפול בבעיה בגלל האג'נדה של השר נגד חברת האם של yes? האם יכול להיות שהיתה כאן טעות חמורה בשיקול הדעת, שגרמה לשר להעדיף להתעלם מהבעיה במשך זמן רב מדי בעוד מאות אלפי צרכנים סובלים ואחת מחברות הגדולות ביותר בתחום התקשורת עליו הוא מופקד סופגת נזק אדיר לתדמיתה?
קשה לדעת. יכול להיות שמדובר בחוסר יכולת גרידא ובניהול משרד כושל. לא ניתן לפסול את האפשרות הזאת, שגם לה יש סימוכין בכתבתו של ערן גבאי ובתפקוד משרד התקשורת בפרשה. קונספט שכשל או חוסר יכולת? תשפטו אתם.
הטור הזה הוא טור מעט בעייתי, מכיוון שוואלה! היא חברה בקבוצת בזק, ממש כמו yes. ויש לוואלה! שת"פ גדול עם yes בתחום הוידאו. קשה לומר שאנחנו גוף נטול אינטרסים בכל הנוגע לחברתנו לקבוצה. אבל הדברים צריכים להיאמר.