"בסופו של דבר תהיה בישראל תשתית תקשורת משודרגת. אני לא אסתכל מה מפעילות התקשורת עושות לבד. אם אצטרך להתערב אני אתערב וההחלטה תתקבל בחודשים הקרובים", כך אומר היום שר התקשורת, אריאל אטיאס, בכנס ה-VON לתקשורת שעורכים ג'ף פולבר מדיה ואנשים ומחשבים באיירפורט סיטי.
השר ציין כי "אנחנו מעריכים שחברות תשתית התקשורת בישראל לא יוכלו לנצח להישאר במצב שבו הן לא משקיעות בתשתית. הן דרשו ודאות רגולטורית והן יקבלו אותה עם סיום עבודתה של ועדת הפרופ' ראובן גרונאו בקרוב מאוד. אטיאס מכוון את דבריו בעיקר לחברות התשתית הגדולות - בזק וחברת הכבלים HOT - שמושכות זמן בקבלת ההחלטה על שדרוג הרשתות שלהן לקצבי עבודה גבוהים בהרבה. אטיאס מאיים עליהן בהכנסת מתחרים שיפעלו על גבי התשתית שלהן (אנבאנדלינג) "אני מבין שזה קצת מפחיד שקיים מצב שבו מכריחים אותך לפתוח את התשתית שלך למתחרים, אבל אנחנו לא מתכוונים לעמוד מנגד ולראות אם מישהו ישקיע בתשתית אחרת אם לאו", אמר השר.
אטיאס נשמע נחרץ מאי פעם לפתוח את תשתיות התקשורת הקיימות לתחרות נוספת, או לפחות לאיים בכך כדי לעודד את המפעילות להמשיך ולהשקיע בתשתיות. בבזק הקפיאו בשנה האחרונה את המהלכים להקמת רשת NGN - רשת העתיד של החברה, בהשקעה של מאות מיליוני דולרים. זאת, רק כדי ללחוץ על הרגולטור לאשר לה הקלות בפעילותה כקבוצת תקשורת ולאפשר לה להעביר תכנים על גבי הרשת החדשה. במצב של תחרות, בזק כמובן לא היתה יכולה להרשות לעצמה את הלוקסוס הזה, ואולם גם חברת הכבלים הממוזגת לא ממהרת להיכנס להשקעה ברשת IP מתקדמת.
גם כתוצאה מכך, ישראל מפגרת אחרי מרבית המדינות המערביות בכל הקשור לרוחב הפס ולמהירות הגלישה באינטרנט. "היום יש בישראל יותר מ-70% חדירה של אינטרנט בפס רחב, אך בהרבה יישומים לא ניתן להשתמש בקצב של 2.5 מגה ביט בשנייה. אני מבטיח שגם בישראל אנחנו נגיע לקצבי עבודה ורוחבי פס גבוהים בהרבה - ולא נעשה שום עסקות בארטר לעניין זה. לי ברור שהאזרחים ישתמשו ברוחבי פס גבוהים יותר ברגע שאלה יהיו זמינים", אמר אטיאס. השר עקץ בכך את הטענה העיקרית של בזק והכבלים לכך שאין כיום דרישה בישראל לרוחבי פס גבוהים מ-5 מגה.
"אם ביפאן וקוריאה נכנסו לתשתית הדור הבא (NGN), אז גם בישראל ייכנסו. אנחנו לא חייבים לעשות זאת בפעם אחת, קרי הבטחת שירות בכל איזורי המדינה מיד, אבל אנחנו חייבים להתחיל", הוא הדגיש.
מפעיל תקשורת חדש
אטיאס קבע כי יהיה מפעיל תקשורת חדש בישראל, וזאת במסגרת מכרזי ה-WiMax (טכנולוגיית האלחוט החדשה למרחק של קילומטרים שנחשבת כאלטרנטיווה עתידית לרשתות הסלולר) הקרובים. "זו תהיה תשתית שלישית בישראל לשירותי אינטרנט, קו נייח וקו נייד. היו ספקות עד כמה הטכנולוגיה הזו מתאימה לישראל, אך לדעתי כל טכנולוגיה חדשה מתאימה לישראל כיוון שאנחנו מדינה מאוד טכנולוגית ויש כאן חברות שרעבות לטכנולוגיה חדשה ולחדשנות. זו גם הסיבה שהענקנו לשחקנים חדשים עדיפות במסגרת מכרזי ה-WiMax. אני משוכנע שיהיה שחקן חדש בשוק התקשורת שיפעל בתחום ה-WiMax".
למעשה, במסגרת תנאי המכרזים הקרובים ל-WiMax, פתח משרד התקשורת אפשרות לאספקת שירותי טלפוניה נייחת בידי מפעילים חדשים, שאינם בעלי תשתיות, וביטל את היתרון הגדול של בזק והכבלים. יותר מכך, השר אטיאס אף מנע מקבוצת בזק כולה את היכולת לעשות שימוש ב-VOB (טלפוניה על גבי האינטרנט) ל"תקופת הגנה" (עד אשר היא תרד לנתח שוק בטלפוניה הפנים ארצית שנמוך מ-85%), רק כדי להקל על החברות המתחרות שיבחרו לפעול בתחום.
ואולם עד כה המשרד קצר אכזבה קשה. עשרה חודשים מאז שנכנסה לתוקפה הרפורמה הגדולה, המתחרה היחידה בתחום ה-VOB היא חברת קווי זהב שבשליטת איש העסקים שאול אלוביץ'. "בהתחלה היו עיכובים בשיווק, גם בגלל פסיקת בג"ץ, אבל אני שמח שבחודש האחרון בג"ץ תמך חד משמעית בעמדה שלנו וכעת תתאפשר דחיפה מאסיווית של השירותים. בתחילת דצמבר תכנס לתוקפה תוכנית ניידות המספרים ואני משוכנע שהיא תפעל בזמן ותעבור כמו שצריך, ובכך תתן דחיפה נוספת גם ל-VOB". אטיאס שסירב להורות מיידית על הפרדה בין קו הטלפון של בזק לבין האינטרנט שהיא מספקת, נשמע מעט שונה, "נדרש גם לזה כדי לעודד את השוק ולתת אופק רגולטורי לשחקנים".
מוחות מבריקים
אטיאס התייחס גם לשאלת האפשרות שיורה על הכנסת מתחרים חדשים לשוק הסלולר, ואמר, "מעולם לא נאמר על ידנו שאין צורך במתחרים חדשים בשוק. אנחנו נלמד לעומק את הדו"ח של NERA (החברה המייעצת של משרד התקשורת שהמליצה בקול רפה על הכנסת מתחרים חדשים לשוק) לפני שנחליט. בסופו של דבר מה שנצטרך לעשות - נעשה, אם זה אכן מה שהשוק נדרש לו".
בתחילת דבריו, אמר השר לבאי הכנס כי "כששואלים אותי איך אנחנו הישראליים מצליחים כל כך בחדשנות טכנולוגית, אני אישית סבור ומאמין שזה בזכות המוח היהודי".