הגאדג'ט הגרוע של השבוע

כפי שבוודאי יצא לכם לגלות אם אתם עוקבים אחר המדור, הגאדג'ט הגרוע של השבוע לא בהכרח גרוע כגאדג'ט. לפעמים, מה שמביא אותו למדור זה פספס עיצובי, רעיוני או תקופתי. כך, למשל, אם הגאדג'ט אותו אנחנו נראה במדור היום היה מופיע לפני 5 שנים, התגובה שלנו אליו הייתה, כנראה שונה לגמרי.

כל תפקיד שכולל פגישות עסקיות, מחייב כרטיס ביקור. כרטיס כזה נותן לבן אדם איתו אתם משוחחים להבין שאתם רוצים לשמור על קשר, או לפחות שיידע מה הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני שלכם. העיצוב של כרטיס הביקור חשוב מאוד- אנשים נוטים להכניס אותם למקומות שהותאמו במיוחד לכרטיסים כאלה, כך שכרטיס בגודל לא סטנדרטי יכול להיות בעייתי.

ה-rCard של חברת CEO IQ הוא לא סתם כרטיס ביקור לא סטנדרטי מבחינת העובי, אלא גם גאדג'ט שמפספס את קהל היעד של כרטיסי ביקור. במקום להשתמש בנייר ולהדפיס עליו את פרטי ההתקשרות, יכולים רוכשי ה-rCard להראות את הכל על מסך בגודל 2 אינץ' ובעזרת זכרון של גיגהבייט. אפשר לשים אפילו קטעי וידאו. על פניו – רעיון לא רע. אבל אם מסתכלים על זה, הדבר מאוד לא נוח, ומאוד לא שימושי בתור כרטיס ביקור. כמציג תמונות דיגיטלי? אולי, אבל המוצר הזה משווק לחברות שרוצות לשים עליו חומרי פרסום ואז לנעול את הזכרון שלו, כדי שלא נמחק "בטעות" את פרטי ההתקשרות עמם.

למה שנטרח להדליק כרטיס ביקור, להטעין אותם דרך USB, לצפות בקטעי וידאו פרסומיים ולתהות על קנקן המקום הכי טוב בו אפשר לשים את ה-rCard – כל זה כשאפשר פשוט להשתמש בכרטיסי ביקור רגילים או בספר טלפונים ממוחשב? כאמור, אם הגאדג'ט הזה היה מגיע לפני כמה שנים, הוא היה מלהיב אותנו בזכות המסך והאלקטרוניות שבו, אבל כיום יש לנו דברים כאלה בכל מקום, וכרטיס הביקור הדיגיטלי הזה לא באמת יעניין אף אחד. מה עוד, שהוא עולה 40 דולרים. אתם יודעים כמה כרטיסי נייר אפשר להדפיס בסכום כזה? המון, פשוט המון. כל זה הופך את ה-rCard לגאדג'ט הגרוע... של השבוע.