ויקי-ידיעה

אחת הנפלאות של רשת האינטרנט היא כתיבה שיתופית. הכתיבה הזו, שאת דוגמאותיה אנו רואים באתרים כמו ויקיפדיה ואתרי ויקי אחרים, מראה לנו לא רק את הפוטנציאל שבחיבור הידע של הרבה מאוד אנשים, אלא גם את התככים והמזימות. מאחורי כל דף פופולרי בויקיפדיה יש עמודי דיון ארוכים על שינויים כאלה ואחרים שמוכנסים על ידי משתמש אחד ונמחקים על ידי מישהו אחר. מה לעשות שלאנשים יש דיעות שונות, אפילו כשזה נוגע לעובדות.

ביממה האחרונה קיבלנו שתי ידיעות אודות קהילת הויקי – האחת מחו"ל והשניה מישראל, האחת משמחת והשניה לא ממש. למזלנו, הידיעה השמחה היא דווקא זו הישראלית, אבל נתחיל מהדבר העצוב. פרופסור מרתה גרום מאוניברסיתת בות'ל אשר בוושינגטון, נתנה לתלמידים שלה משימה – במקום שיגישו לה עבודות, ביקשה שיעלו אותן בצורת ערכים לויקיפדיה. בכך ניסתה לתת לעבודות האלה ערך כלשהו מעבר לציון. שתי הקבוצות התבקשו ליצור ערכים שמתמקדים בגלובליזציה ופיתוח בר קיימא. הסטודנטים דיווחו כי הם נקשרו לעבודות האלה יותר מלעבודות רגילות. פרופסור גרום טענה כי גם מבחינתה, איכות העבודות הייתה גבוהה מבדרך כלל.

ואמנם, לא כולם אהבו את העבודות שהסטודנטים הגישו. מי שלא התלהב היו עורכי הויקיפדיה. אחד מהמאמרים נמחק תוך פחות מ-24 שעות, ועוד 4 מוזגו לתוך ערכים קיימים בעקבות דיון ועריכה שעשו הגולשים האחרים. אז מה יותר טוב? שמרצה יקרא את העבודה שלכם וידרג אותה, או שתקבלו פידבק מאנשים אחרים שלא תמיד יודעים סלחנות מהי.

הידיעה הויקי-משמחת מהארץ מגיעה מכיוון האוניברסיטה הפתוחה, שהכריזה היום על ניסוי טכנופילי מעניין מאוד, שיתבצע בכ-25 קורסים בשנה הקרובה. במהלך הניסוי יכתבו הסטודנטים עבודות משותפות באמצעות דפי ויקי. המרצים שבודקים את העבודות האלה, יכולים לראות לא רק את המוצר הסופי אלא גם את העריכות של כל סטודנט וסטודנט, דיונים מאחורי הקלעים, ועוד. כך גם יתאפשר להעריך טוב יותר תרומה של כל אחד מהמשתתפים בעבודה.

הבעיה היחידה שאני רואה עם הרעיון הזה הוא הפיכתו של תהליך הכתיבה משיתופי לתחרותי. הסטודנטים עכשיו מתבקשים להתחרות בחבריהם לספסל הלימודים בהיקף ההשקעה שלהם. אם עד עכשיו רק הסטודנטים עצמם יכלו לדעת מי עושה הרבה ומי עושה מעט, ואף יכלו לחפות על חבריהם, עכשיו זה יהיה הרבה יותר קשה בגלל שקיפות התהליך.