הולו-אופס

כש-Hulu, שירות הוידאו המקוון של פוקס ו-NBC, הושק השבוע, הציפיות ממנו היו מעורבות. עם ההשקה, אחד הפיצ'רים שזכו לתגובות החיוביות ביותר היה היכולת לקחת פרק - או כל חלק מפרק - ולשים אותו בנגן של הולו בכל אתר או בלוג.

זאת בהחלט יכולת מגניבה. יכולת דומה הפכה בזמנו את יוטיוב ללהיט עולמי, ואין ספק שחברות האם של הולו סמכו על היכולת הזאת שתמשוך אנשים להשתמש בשירות.

אבל יש פגם קטן באסטרטגיה שלהם: הקליפים לא עובדים מחוץ לארצות הברית. אנחנו לא מדברים כאן רק על פרקים מלאים. יש להודות שהייתי המום ומופתע אם החברות המדוברות היו נותנות לגולשים בכל העולם לצפות בפרקים של הסדרות שלהם בחינם ברשת. זה גם ודאי היה מפר מאות חוזים שלהם עם פלטפורמות ברחבי העולם.

כשאנחנו מגיעים לאתר הרשמי של רשת אמריקאית ולא יכולים לצפות בפרקים, אנחנו מבינים. זה אולי מצער אותנו, אבל זה לא מרגיז. זה לא גורם לעוינות.

אבל קליפים של סצינות בנגן שמופיע בבלוגים? זה כבר עניין אחר. הנגן של יוטיוב הפך את האתר ללהיט עולמי מכיוון שכל אחד, בכל מקום, יכול לקחת כל קליפ ביוטיוב ולשים אותו באתר שלו. וכל אחד, בכל מקום, יכול לצפות בו.

לעומת הזמינות המוחלטת של יוטיוב, מה שהולו יצרו כאן הוא אקט של טיזינג במימדים קולוסאליים. כשאתם מגיעים לאתר בו שמו קליפ מהולו, תראו את הנגן עם כפתור ה"Play" ותמונה מתוך הוידאו. הנגן נראה נחמד מאד. עיצוב נקי ונעים. אבל, כאמור, אלא אם אתם גרים בארצות הברית או מסווים את כתובת ה-IP שלכם כך שהנגן יחשוב שאתם בארצות הברית, הקליפ לא יעבוד.

וכמובן, רוב האנשים לא מסווים את כתובת ה-IP שלהם. רוב האנשים שאינם אמריקאים, ייקבלו רק את הנגן המזמין וההודעה המאכזבת.

עם קריאת הסקירות הראשוניות - שנכתבו כמובן על ידי כותבים יושבי ארה"ב - בימים האחרונים, הולו נראה כמו אתר מבטיח מאד. קל לשימוש, חינמי, תוכן טוב. וכל אלה עם נגן שמראה שהחברה חושבת אינטרנט. חושבת פתוח. חושבת איך התוכן שלה ייצרך בכל מקום.

אבל "כל מקום" אין פירושו "כל מקום בארצות הברית". כל מקום הוא גם ישראל, וגם לונדון וגם הודו. בבחירה שלהם לתת אופציה כל כך מוצלחת ואז לפגום בה באופן כל כך יסודי, הפכו פוקס ו-NBC את השירות שלהם לעוד דינוזאור שמייצג עידן אחר.