מלה אחת שווה אלף תמונות

Flickr הוא אתר של אמנים ויזואלים. צלמים, ליתר דיוק. אנשים שאוהבים להסתובב עם מצלמה, בדיוק רב אפילו יותר. חלק מהקסם בטכנולוגיה המפותחת של היום הוא שלא צריך חדר חושך כדי לפתח תמונות, וגם לא צריך לשים את הפילם בחנות ולחכות שעות. לרובנו יש מצלמה דיגיטלית באיכות לא רעה, שמסוגלת לצלם מספר אינסופי של תמונות, ותוכנה ביתית על המחשב שעוזרת לשפר את איכות התמונה. הקלות, המחיר הנמוך, האפשרויות הרבות והפשטות מקלים על מלאכת הצילום. אבל העובדה שכל אוחז-מצלמה הופך פתאום לצלם אינה מספיקה: מה שחשוב באמת בעידן הממוחשב היא הבמה, ופליקר נותנת במה כזו לכל מי שיבקש.

ההגדרה הזו, יחד עם הפרסום אותו האתר קיבל ברשת האינטרנט, עושים את פליקר לאתר עמוס במיוחד, ולקהילה גדולה במיוחד, המונה על פי נתוני האתר מיליוני משתתפים ומאות מיליוני תמונות. הסיסמה של Flickr היא "חלוק את התמונות שלך, צפה בעולם", וכנראה שזה גם סוד הקסם של האתר – הוא מאפשר לכל אחד להעלות את התמונות שצילם בארוחת החג של דודה חווה, אבל גם לראות את ארוחת החג של דודות על גדות נהר ברוטרדם, או באיים הקריביים, או על הסירות בונציה. פליקר מאפשר את אחת ההצצות האינטימיות ביותר לחייהם של אנשים – משפחה, בית, חדר, מיטה, בן זוג, ילדים. וכל אלו, דרך התמונות שהם מצלמים ברגעים הפרטיים שהם בוחרים להנציח. יש משהו מרתק וקוסם באפשרות לדעת בדיוק מה רואה קייטי-אן כשהיא פוקחת את העיניים בבית החוף שלה במליבו כל בוקר.

כקהילה חברתית, אולי אפשר לומר שפליקר לא מוצלחת במיוחד. יש לה כל מיני סממנים של רשת חברתית: שליחת מסרים, תקשור, סימון מיקומך במפה ויצירת קשר עם אנשים שסימנו את אותו מקום במפה, תגיות, הוספת אנשים למועדפים שלך, ועוד אפשרויות אותן רואים, בדרך כלל, באתר שמנסה נורא להיות רשת חברתית, אבל מה לעשות, הגולשים מבינים יותר טוב ממנו למה הוא נועד: לטהרת היפה. אבל זה לא אומר שאין קהילה בפליקר, היא פשוט לא מודרנית במיוחד. הגולשים באתר עושים שימוש כמעט רק בתגובות ישירות לתמונה. התגובות בפליקר פשוטות ומהירות, וחלק מאפשרויות התגובה (למשתמשים רשומים) היא לסמן מקטע בתמונה עצמה ולהתייחס אליו בהערה (למשל "אני מציע לחתוך את התמונה כאן" או "ההשתקפות הזו בטיפת המים היא החלק האהוב עליי"). ולהגיב הם אוהבים, מאוד. עוד מאפיין חברתי פופולרי הוא השימוש בפרסים ובאלבומי תמונות, המאגדים על פי בחירה של המשתמש האחראי על האלבום תמונות ראויות בעיניו. חלק מהאלבומים הם בעלי תימה כמו "פריז בלילה", "מים" או "חרקים שקופים", אבל חלק הם פשוט אסופה של תמונות יפות במיוחד. חלק מהצלמים בפליקר גם מספרים קצת על התמונה, או מקדישים אותה לצלם אחר בפליקר.

קל מאוד להישאב לפליקר, בערך כמו שקל להישאב לבלוגים, למאמרים, לפורומים, לקליפים. אחרי כל תמונה יש עוד תמונה, וכל תמונה מובילה לצלם חדש, וכל צלם חדש חבר ברשת של צלמים מצויינים כמוהו, ואפשר פשוט לשבת ולדפדף בלי הפסקה באלבום התמונות העצום הזה. אבל בניגוד לבלוגים ולפורומים, הגלישה בפליקר אינה דומה להישאבות אל מדפים בספרייה, או אל שיחות הרחוב, או בחזרה אל היסודי. פליקר הוא שילוב של דפדוף באלבום תמונות ישן, של מחקר בספרי תיירות על מקומות שאתם לא בטוחים שקיימים באמת, ושל ביקור בתערוכת אמנות. הקהילה השותקת שלו מדברת בתמונות: לא בגלל שתמונה אחת שווה אלף מילים, אלא בגלל שכשיש כל כך הרבה תמונות מופלאות, לכל מילה מקושרות לפחות אלף תמונות שיצקו לתוכה משמעות, הרבה מעבר למילים.

www.flickr.com