שחקן ספסל

גיטר הירו הוא לא סתם משחק, אלא גם תופעה תרבותית. כמו במקרה של קונסולת ה-Wii, הפשטות שלו גורמת לכך שאנשים שלא אוהבים ולא מכירים משחקים ישחקו בו בלי פחד, ועם הרבה מאוד הנאה. שני הכותרים הראשונים בסדרה – גיטר הירו 1 ו-2, פותחו על ידי חברת Harmonix, ואילו המשחק החדש, גיטר הירו 3, פותח על ידי חברת Neversoft שעסקה עד כה בפיתוח משחקי טוני הוק.

הביקורות הראשונות שנכתבו על המשחק בצפון אמריקה (לאירופה הוא יגיע בסוף החודש) דווקא חיוביות, אבל מסתבר שיש בעיה קטנה בגרסת ה-Wii. זכרו, מדובר כאן במשחק שמבוסס על מוזיקה, והיא אחד החלקים החשובים בו. אז כן, הבעיה ה"קטנה" היא שעל הווי, הצליל הוא לא בסראונד. לא רק זה, הוא גם לא בסטריאו. מונו, זה כל מה שתקבלו. אקטיוויז'ן – מפיצת המשחק, מנסה כרגע לפתור את הבעיה, אבל עוד לא ידוע כמה זמן זה ייקח. כל זה משעשע למדי, במיוחד כיוון שמדובר בגיטר הירו, אבל האינסטינקט הראשון הוא להגיד שעם הרמוניקס זה לא היה קורה. למזלנו, נוכל לאשש או להפריך את הטענה הזו כש-Harmonix ישיקו את המתחרה המוזיקלי שלהם לגיטר הירו 3 – Rock Band, אשר יגיע לאירופה בחלק הראשון של 2008.

היו היה פאנבוי של סוני, והכינוי שלו היה Ive. היה לו, ל-Ive, פלייסטיישן 3 בו טיפל כמו שצריך. ניקה אותו, החזיק אותו במקום נכון והשתמש בו בשביל לראות סרטים ולשחק במשחקים. כשמונה חודשים לאחר הרכישה, התקלקל ה-PS3, ונשלח לתיקון.

מספר ימים לאחר שהקונסולה הגיעה למרכז השירות של סוני, נאמר ל-Ive שהתקלה בה לא מכוסה על ידי האחריות. מהי התקלה הנוראית הזו? אבק. מסתבר שאנשי מכרז השירות פתחו את הפלייסטיישן וגילו הרבה אבק בפנים – דבר מאוד לא מפתיע בהתחשב בעובדה שה-PS3 הוא מגנט לאבק. במקום לנקות את הקונסולה, לתקן אותה ולשלוח אותה בחזרה, הם החליטו להתחכם.

כמות האבק, כך אמרו, גבוהה עד כדי כך שאפשר להחשיב את זה לאחד משני הדברים שלא מכוסים על ידי האחריות. הדבר הראשון הוא שימוש לא ראוי (אם כי Ive נשבע שהוא טיפל וטיפח את הפלייסטיישן), ואילו הדבר השני הוא "כוח עליון". משום מה, "פגם בייצור שגורם למכשיר לצבור יותר מדי אבק ולהתקלקל בגלל זה לאחר 8 חודשים של שימוש בלבד" לא נחשב לאפשרות סבירה במרכז השירות של סוני.

הסאגה הזו נמשכת כבר מספר ימים. Ive מתקשר למרכז השירות, מדבר עם נציגים זוטרים שאומרים כי אבק לא מפר אחריות של הפלייסטיישן עד שהם קוראים על המקרה שלו במערכת שלהם ומתחילים להגיד שההחלטה של הצוות הטכני היא זו שקובעת. הבכירים מגבים את הצוות הזה, ואומרים שהדרך היחידה בה Ive יקבל את הפלייסטיישן 3 שלו במצב תקין היא תשלום של 150 דולרים על תיקון שלא מכוסה על ידי האחריות.

המעשה החכם אותו עשה Ive הוא ללכת לתקשורת. שני בלוגים גדולים - Kotaku ו-Consumerist הרימו ידיעה על המקרה שלו, אשר כבר עכשיו מזיקה מאוד ליחסי הציבור של סוני. בסופו של דבר, אני מניח שהוא יקבל את ה-PS3 שלו מתוקן, ועם פיצוי כלשהו, אבל זה לא העניין המרכזי כאן.

איך, לעזאזל, אחרי שנתיים של יחסי ציבור נוראיים, מאפשרים בסוני למחלקת שירות הלקוחות שלהם לייצר עוד מקרים כאלה? הם כבר ככה סובלים מתדמית רעועה בקרב קהל היעד שלהם, והמקרים האלה לא עוזרים. זה לא שלמיקרוסופט ונינטנדו אין בעיות – גם Xbox 360 וגם Wii מתקלקלות בהמוניהן, אבל שם אנחנו כמעט ולא שומעים על מקרי זוועה של שירות לקוחות, ולפעמים החברה אפילו מודה בטעות ומבטיחה לשפר. בסוני צריכים לקחת את עצמם בידיים, ולהפסיק עם השטויות אם הם רוצים לעשות קאמבק ב-2008.

בעולם המערבי, תעשיית משחקי המחשב כוללת לא רק את המשחקים עצמם אלא גם אביזרים נלווים כגון חולצות, צעצועים ושלל דברים נוספים. בארץ כמעט ולא מוכרים דברים כאלה – אני זוכר שלפני שנים רבות כן מכרו בובות של Diablo 2, אבל לא משהו מעבר לזה. הבעיה הזאת הופכת לאקוטית מתמיד עכשיו, כשחברת Valve מוציאה לקראת החגים את ה-Weighted Companion Cube שלה בצורת צעצוע קטיפתי.