בלוגים שמוגים

ההגדרה הויקיפדית למושג "[[בלוג]]" תעסוק על פי רוב בפירוק המילה לשתי מילים באנגלית – Web Log ובהחלם שלהם למילה Blog. בעברית התגבשה לה תמימות דעים שיש לתאר את המושג בתור יומן רשת או רשומון אישי. בפועל הבלוג כבר מזמן לא משמש אך ורק ליומן רשת אישי. הדוגמא הבולטת לכך היא המספר ההולך וגדל של בלוגים עסקיים אשר מהווים נדבך נוסף בתוך האסטרטגיה הארגונית.

בסוף אוקטובר התקיים בתל-אביב כנס הוורדקמפ הישראלי הראשון (גילוי נאות: כותב שורות אלה השתתף בהפקתו). אחד הפאנלים שהועברו בכנס עסק בבלוגים עסקיים, בניהול נכון ובזיהוי המטרות העיקריות שלשמן הבלוג הוקם מלכתחילה. אחת הנקודות היותר חשובות, לדעתי, שהועלתה בפאנל, עוסקת במיקום השיח על המוצר או על השירות – לבלוג הארגוני יש יתרון בכך שהוא מאפשר לחברה להביא את הדיון על המוצר אל תוך המגרש הביתי שלה ולרכזו שם במקום לתת לו להתפרס על פני אינספור אתרים ופורומים.

השבוע הייתי עד למספר נסיונות כאלו – בהם הבלוגר שמייצג את הארגון מנסה לאגד את הדיון ואת הביקורת כלפי השירות או המוצר עליו הוא אמון, ולנתב את השיחה בין כותלי הבלוג שלו. הטור קצר מכדי להכיל את כל המקרים, שלא לדבר על התיאורים שלהם, ולפיכך אסתפק בשני מקרים בלבד. אבל לפני כן, יש כמה עניינים אחרים, חשובים לא פחות, אשר אינם יכולים לסבול דיחוי.

קשה שלא להתפס לקלישאות, אבל הזמן באמת טס לו במהירויות עצומות. היה לי מאוד קשה להאמין למראה עיני כאשר קראתי את הפוסט של [[אלעד זלומונס]] שבישר בבלוג האישי שלו על כך שבלוגלי אכן בן שנה. אם אתם נוהגים לקרוא את הטור הזה באופן שוטף, בלוגלי בוודאי אינו מושג חדש בשבילכם. עבור כל הקוראים החדשים או המזדמנים אסביר – בלוגלי הוא אתר שמריץ מערכת וורדפרס MU (רבת משתמשים) ומאפשר לכל גולש להרשם באתר ולפתוח בלוג אישי בדקות ספורות. למעשה אתר בלוגלי היה הראשון בישראל שסיפק פתרון עבור בלוגרים אשר לא יכלו לתפעל אתר עם אחסון וכתובת דומיין משלהם, ובכל זאת היו מעוניינים בסביבה בעלת אווירה שונה מישרא-בלוג או מן הבלוגיה של תפוז. אני רוצה לנצל את הבמה ולאחל לבלוגלי – לצוות האתר ולבלוגרים המשתמשים בו מזל טוב והרבה הרבה הצלחה בהמשך הדרך!

למרות שמערכת וורדפרס MU מבוססת קוד פתוח, עד לאחרונה לא ניתן היה למצוא באינטרנט את התרגום העברי שלה. צוות בלוגלי, אשר מורכב נוסף על זלומונס גם מחנית כהן (המוכרת לחלק מן הקוראים בכינוי [[אח"י דקר]]) ו[[תום סלע]], מעולם לא שחרר את המערכת . הסיבה לכך, לדבריהם של חברי הצוות היא שבתצורתה הנוכחית וורדפרס MU אינה מהווה מוצר מוגמר העומד בפני עצמו אלא, נכון לעכשיו, מותאמת באופן ספציפי לאתר בלוגלי (בניגוד למה שנכתב בעבר בטור זה). עם זאת, מוסיף זלומונס כי בימים אלה מסתיים תהליך עברות הגרסה החדשה של וורדפרס MU וצפוי כי היא תשוחרר בקרוב.

גולשים המעוניינים להתקין את המערכת ללא דיחוי, יכולים להשתמש בתרגום המערכת מבית היוצר של [[ארז וולף]], אור (מאתר שבבים) ו[[ליאור לוין]]. התרגום שוחרר לפני פחות מחודש ימים והוא זמין באתר שהוקם במיוחד לצורך זה ומכיל בין היתר שאלות ותשובות ומדריכים לשימוש במערכת. אני מצפה שבעתיד, ולטובת הקהילה כולה, יתבצע הפיתוח ותאורגן הלוקליזציה סביב גרסה אחת ויחידה במטרה לקדם את המערכת בכוחות מאוחדים במקום למשוך כל אחד לכיוון שלו.

בתחילת הפוסט הבטחתי שאדבר על שתי דוגמאות להעברת השיח (או לפחות על הניסיון לעשות זאת) על מוצר או על שירות כלשהו לתוך המגרש הביתי של נותן השירות – למשל לבלוג הארגוני או האישי בתוך הארגון.

בשבוע שעבר כתבתי על התגובה של אורי מאתר [[פרש]] על הצעת החוק החדשה של חה"כ [[ישראל חסון]] להגדרת האחריות שחלה על אתר המאפשר פרסום טוקבקים לתכנים המופיעים בו. אורי מתייחס להצעה הזו כאל ניסיון להחיל צנזורה על אתרים שאינם בעלי גב כלכלי חזק שיאפשר להם לעמוד בדרישות החוק. [[מרק קפלון]] מתייחס אף הוא להצעת החוק ומביע תמיהה על דבריו של אורי וטוען כי אתר פרש עוסק בצנזורה למרות ההתנגדות אליה כביכול. במקום להגיב לפוסט של קפלון באמצעות התגובות בבלוג, החליט [[דורון בן-דוד]] לכתוב פוסט תגובה בו הוא מפרט את התנהלות האתר ומתייחס להאשמה שהועלתה בבלוג של קפלון.

חוץ מזה, בשבוע שעבר הושק שירות ה-Windows Live של מיקרוסופט – למעשה מדובר באוסף כלים שמטרתם לאפשר אינטרקציה מירבית בכל הקשור לתוכן הגולשים ושילובו באינטרנט ובין המוצרים של מיקרוסופט. [[אדר שלו]] הכותבת ב-Ynet כתבה סיקור של השירות אשר לדעתם של חלק מן הקוראים התאפיין בנימה שלילית ומנוכרת. [[ליאור צורף]], אשר מנהל קבוצה העוסקת בשיווק דיגיטלי במיקרוסופט ישראל, התרגז על האייטם של שלו והחליט להעמיד את הנושא לדיון בין כותלי הבלוג שלו. הפוסט מורכב מציטוטים מן הסיקור ולאחר כל ציטוט מגיע ההסבר של צורף. לדבריו, הוא יכל לשלוח תגובה קצרה לכתבה המקורית, אבל בעידן שבו קיים קשר ישיר עם הלקוחות של השירות באמצעות הבלוג, קיימת אפשרות להציג את דעתו (האישית בלבד כפי שהוא שב ומצהיר) באמצעות הבלוג.

קשה לומר שהתפתח דיון משמעותי בשני המקרים הללו, אבל מדובר בניצנים של גישה חדשה לקיום קשר עם צרכן השירות, כאשר לא מדובר בעוד קלישאות וניסוחים פרסומיים, אלא בהתייחסות אישית של בעל הבלוג שהוא גם הנציג הרשמי של הארגון (גם כאשר הוא מדבר על דעתו האישית בלבד).

אריק מתבטא כי [[ראובן בן שחר]], ראש עיריית גבעתיים, פתח פרופיל משתמש ב[[פייסבוק]] (ולהבדיל מירון לונדון, מדובר כפי כל הנראה בפרופיל אמיתי ולא במתחזה. בנוסף פתח בן שחר גם קבוצה של העיר כחלק משיפור התקשורת עם התושבים. נראה שרוח הדברים כפי שהיא הוזכרה באייטם הקודם מחלחלת גם אל נבחרי הציבור אשר מראים כי אינם חוששים מדיאלוג ישיר עם אותו הציבור.