הטכנופובית מקשיבה לרדיו

חוקי הטכנופובית הבלתי מעורערים, סעיף 167: אתרים יפים, מעוצבים, כיפיים ומגניבים למראה יהיו סיוט טכנולוגי למשתמש הטכנופובי. אתרים מכוערים המורכבים מקווים נוקשים, שאף אחד בצוות שלהם לא חשב, באופן כללי, שיש צורך בצבעוניות או במשהו מעבר לגרפיקה של ימי פקמן העליזים; אתרים שנראים כאילו המעצב הגרפי שלהם נפל לתרדמת באמצע העבודה ושאר הצוות הטכני לקה בעיוורון צבעים: אלו האתרים בהם יש סיכוי, ולו קטן, שהטכנופוב הממוצע לא ילך בהם לאיבוד.

חוקי הטכנופובית הבלתי מעורערים, סעיף 168: אם זה טוב מכדי להיות אמיתי, כנראה שזה מסובך מדי להפעלה.

"דיזר" - תחנת המוזיקה הנוכחית עליה קיבלתי המלצה בערך מטור הו-פנדורה-שובי-אליי הראשון, ענתה על שני הסעיפים. קודם כל, היא מכוערת להחריד. עיצוב אפרפר-שחרחר בתוספת לוגו שנראה כאילו מישהו לקח טבלה גרפית ממעבד התמלילים ושתל אותה מעל שם התחנה. כל זה מתובל בצדדים בפרסומות באדיבות גוגל, בטווח מגוון של נושאים המרתקים את הקורא התמים, כמו הגדלת חזה וקניית שעון אנרגטי (לא ממש הצלחתי להבין אם הוא אמור להעביר אנרגיות חיוביות או לקפץ בכל הבית כמו חתול על בנזין).

כדרכו של כל רדיו אינטרנטי המתיימר להיות פנדורה הבאה ונכשל בתנאי הכי בסיסי – להיות פשוט רדיו אינטרנטי, גם דיזר קיבל כמעט-מספיק בפשטות. כמובן, כל גולש מזדמן מן הסתם ימצא את תחנת הרדיו הזו כפשוטה ביותר להפעלה מאלו שנסקרו כאן עד היום, אבל דף הבית של דיזר מורכב ועמוס מדי מרוב ניסיונות להמלצות, קיטלוגים, התאמות וגלובליזציה.

מצד שני, אפילו הטכנופובית החביבה עליכם הצליחה למצוא את דרכה לתיבת הטקסט המבטיחה, חלק מכל תחנה-דמויית-פנדורה, הרכיב שמבטיח לכם שבכמה תקתוקי-מקלדת יצליח לקלוע בדיוק לטעמכם המוזיקלי ואף להכיר לכם דברים נוספים שתאהבו. ומה רבה היתה הפתעתי כאשר במקום ליצור עבורי תחנת רדיו, אנשי דיזר החביבים פשוט הציעו לי את כל השירים של כל אחד ואחד מהשמות שהקלדתי, לשמיעה במקום. בפעם האחרונה שהתעדכנתי, זה לא חוקי.

חוקי הטכנופובים הבלתי מעורערים, סעיף 2: טכנופובים תמיד יהיו האחרונים להתעדכן.

אז כן, דיזר עשתה את הבלתי יאמן – היא חוקית, אבל משמיעה לכם שירים ממש על פי בחירתכם, וגם מאפשרת לעצור, להמשיך, ואפילו להחזיר אחורה. למעשה, מלבד חיצים מחשידים שנראו קצת כמו תמרורי תנועה בתחתית כל שיר ועד עתה לא ברורה מטרתם ("עצור! מהמורות בשיר לפניך"?), היה נוח, מובן ואפילו די פשוט להפעיל את דיזר (אל תגלו לאף אחד, שלא אאבד את העבודה). וכאן אנו חוזרים לענייני טכנופוביה, ובמיוחד לשאלה האם דיזר טוב מכדי להיות אמיתי. התשובה היא קצת. בסופו של דבר, המגוון של דיזר, במיוחד לעומת התחנה האחרונה שנסקרה כאן במדור - last.fm, קצת דל. זה לא אומר שכל שיר שתשמעו יהיה קולדפליי (ראו ערך musicovery), אבל זה בהחלט אומר שאם דווקא בזמרות אפריקאיות נידחות או בלהקות ברזילאיות מחורים שכוחי-אל חשקה נפשכם, סיכוי טוב שלא תמצאו אותן כאן.

ומצד שני, דיזר פשוט מדוייק.

טענת אי-דיוק לא נשמעה כאן בדיוק בעבר, כי בסקירה שבועית קשה להגדיר כאלו דברים. פנדורה דרשה חודשיים של הקשבה אינטנסיבית לפני שהתפתח ממוצע מסויים, שבו כל שיר שלישי בערך היה לטעמי, ועל כל שיר חמישי בערך לחצתי "אוהבת" (אגודל למעלה, בעגה הפנדוראית), וכל שיר עשירי בערך רצתי להוריד (למעשה, להתחנן בפני אחרים שיורידו לי – עוד לא היו לי תוכנות שיתופיות שלא ידעתי להפעיל בעצמי אז). תחנות מוזיקה אינטרנטיות כאלו דורשות זמן, השקעה, למידה. לפעמים הן גם לא מסוגלות לעכל את העובדה שמישהו יאהב כמה סגנונות שונים, ולכן אם אתם אוהבים גם את אלאניס מוריסט וגם את הביטלס וגם את מדונה, זה מבלבל אותן, ובסוף אתם מקבלים משהו באמצע שלא מעניין אתכם בכלל. אבל דיזר פשוט עשה את כל ההקשרים המוזרים שקיימים בראש שלי, גילה לי מוזיקה שלא דמיינתי שתמצא חן בעיניי, הכניס כל מיני יצירות מעברי הרחוק ששכחתי כמה אהבתי, פרט בלי בושה על מיתרי הרגש, ניהל איתי דיאלוג מוזיקלי, ובסוף עוד הרשה לי לחזור אחורה ולשמוע שוב את אותו שיר.

כמעט והיה אפשר להאמין בטלפתיה. לפחות עד הפרסומות של גוגל בצד ימין שהציעו לי לרכוש, רק היום, מצלמה דיגיטלית סופר-משוכללת. לפחות, אני חושבת שזו היתה מצלמה.

1.במדד טכנופובים, דיזר מקבלת 8 מתוך 10, מה שאומר שבהחלט תהיה המלצה עליה בנספח של ספר החוקים הגדול. היא פשוטה להפעלה והתוצאה שלה טובה. עדיין לא הצלחתי לפענח את תמרורי התנועה בשירים, אבל עצם ההפעלה לבדה, עבור טכנופובית כזו, היא הישג שלא יתואר.

2.יש כמה פונקציות בסיסיות שחסרות, כמו להביע אהבה לשיר מסויים, או לגלות למה משמיעים לנו אותו. מצד שני, התגובה הפנדוראית הקלאסית לשאלה הנ"ל היתה בערך "גילינו שאתה אוהב הרמוניות מלאות במלודיה וקולות ווקאליים." אה. וואלה.

3.נקודת בונוס על זה שמותר להירשם, אבל לא חייבים כדי להינות ממוזיקה טובה או מתחנות רדיו מתפתחות. לסיכום, מומלץ.