"הכנסת מתחרים לפעילות על רשת בזק (אנבאנדלינג) יש משמעויות כבדות מאוד על בזק, ולא פחות חשוב על התפתחות ענף התקשורת בשנים הקרובות. למרבה האירוניה, בישראל, מי שיעשה שימוש באנבאנדלינג אלו הן החברות הסלולריות שמסבירות מדוע לא נכון לעבור למודל של MVNO (הכנסת מתחרים חדשים שיפעלו על תשתית חברות הסלולר הקיימת - ע.ג)". כך אומרים בכירים ב בתגובה לפרסום ב-TheMarker הבוקר על כוונת ועדת גרונאו לפתוח את תשתית בזק לפעילות מתחרים.
הבוקר דווח ב-TheMarker כי ועדת הפרופ' ראובן גרונאו, שבודקת את כללי התחרות בשוק התקשורת ושצפויה להמליץ בקרוב על המדיניות רגולטורית חדשה לשוק לשנים הקרובות, צפויה לקבוע "הכרעות אמיצות ונועזות ביותר, בכל הקשור לשימוש שייעשה בתשתית חברת בזק על ידי מתחרים אחרים. בכל מקום בעולם שבו פתחו את תשתית הטלפוניה של בזק למתחרים הדבר סייע מאוד לתחרות". את הדברים אמר ל-TheMarker בכיר בוועדה.
אותו בכיר סיפר כי הוועדה החלה בשלב הסיכומים לקראת הגשת מסקנותיה במהלך השבועות הקרובים, ועל כן היא מקיימת כיום שתי פגישות בשבוע. לדבריו, "לוועדה ברור כי אין מקום לגזירה שווה בין תשתית בזק ותשתית הכבלים. על כן החובה באנבאנדלינג תוטל על בזק, ובספק רב אם תוטל גם על הכבלים, לבטח לא באותה עוצמה. זו הסיבה שהוועדה בוחנת דרכים לתגמל את בזק על כך".
חובת האנבאנדלינג היא קביעה רבת משמעות עבור בזק. החברה דרשה מוועדת גרונאו להעניק לה בלעדיות על שימוש ברשת התקשורת החדשה שתקים בזק, ה-NGN, למשך חמש שנים, כך שבתקופה זו היא לא תחויב לפתוח את הרשת בפני שחקנים נוספים.
רוצים הקלות
הלך הרוח בוועדת גרונאו הוא שבזק תשקיע בלאו הכי בהקמת רשת ה-NGN, שכן לא ניצבת בפניה שום ברירה אחרת.
מצד שני, גם הקביעה כי בזק תתוגמל היטב על פתיחת התשתית שלה למתחרים הינה בעלת משמעות רבה. די להזכיר כי בזק דורשת מוועדת גרונאו לאפשר לה הקלות רגולטוריות על כל קבוצת בזק מוקדם ככל הניתן, ולא רק כאשר היא תאבד 15% מנתח השוק שלה בטלפוניה הפנים ארצית.
בזק טענה בוועדה כי אין להשאיר בידי המתחרות שלה את היכולת לקבוע מתי יינתנו ההקלות לבזק.
נזכיר כי בזק מסרבת בינתיים לבצע השקעה של כ-500 מיליון דולר בהקמת תשתית תקשורת חדשה שתאפשר אספקת רוחבי פס גבוהים בהרבה לצרכני התקשורת בישראל. ללא קבלת ההקלות, מסרבת בזק להיכנס להשקעה שכזו.
המצב בו נמצא שוק התקשורת כיום, מבחינת הסכנה הרובצת על תשתיות התקשורת העתידיות בישראל, הוא כישלון של המדינה. המדינה לא דאגה לכך שתשתית התקשורת של ישראל לא תהיה בת ערובה למשקיעים פרטיים, הרוצים לעשות סיבוב פיננסי על בזק במשך 4-3 שנים, ועל כן לא ימהרו כלל לבצע השקעה חדשה בסדרי גודל של כ-500 מיליון דולר.
בבזק כבר הבהירו בעבר לוועדת גרונאו שאם היא רוצה תחרות ב-IPTV במדינת ישראל, עליה לתת לבזק הקלות בטלפוניה כדי שתיבנה בישראל תשתית תקשורת חדשה.