גוגל חושפת פרטי גולש

גוגל הסכימה לחשוף כתובת IP של גולש ישראלי שפירסם השמצות על נבחרי ציבור

נורית רוט
27/11/2007

חברת גוגל העולמית הסכימה למסור פרטי גולש שהשמיץ ברשת האינטרנט נבחרי ציבור המבקשים לתבוע אותו - כך נקבע בהסדר דיוני לו הסכימה גוגל ואשר אושר בבית המשפט.

התובעים, חיים בלומנפלד, גדעון עידן ואבי יעקובוביץ - חברי הוועד המקומי של היישוב שערי תקווה ומועמדים בבחירות לוועד , הגישו בקשה לבית המשפט השלום בראשון לציון, להורות לחברת גוגל להעביר לידיהם את כתובת ה-IP של המחשב האישי של אדם שכתב בלוג הקרוי "לאן נעלמו כספי שערי תקווה". השלושה טענו כי הם זקוקים לכתובת לצורך הגשת תביעת לשון הרע נגד הבלוגר בסך 300,000 שקל, לאחר שזה מפרסם מאז דצמבר 2006 טענות חמורות לפיהן הם מעורבים במעשים פליליים כגון מתן שוחד, התחזות לצורך קבלת הנחה בארנונה ועוד.

לטענת חברי הועד, שיוצגו על ידי עוה"ד בן ציון אדורם ותומר אלטוס, הדברים שפרסם הבלוגר עולים לכדי "לשון הרע", והואיל והוא אינו מזדהה בשמו האמיתי, על גוגל למסור את כתובת ה-IP הפרטית שלו, על מנת לזהותו.

לאחר דיון ראשוני בבקשה, הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו תימסר לכותב האנונימי, באמצעות הבלוג, הודעה משותפת של הצדדים המודיעה לו על הדיון בבית המשפט ומזמינה אותו לחשוף את זהותו או להופיע לדיון, או לחלופין להתנגד לחשיפת זהותו באמצעות כתב טענות שיוגש לבית המשפט, אשר בו יכונה "פלוני". עם פרסום ההודעה תימסר כתובת ה-IP לבית המשפט ובכך, נקבע בהסדר, יבוא לסיום חלקה של גוגל בהליכים.

הסדר ראוי

השופט אורן שוורץ ציין בהחלטתו כי מדובר בהסדר ראוי, השומר מחד על אנונימיות הכותב ועל זכותו לחופש ביטוי, ומאידך מאפשר לנפגע לפעול על מנת להגן על שמו הטוב.

השופט מציין כי קיימות בפסיקה שתי גישות ראויות באשר לחשיפת פרטי "כותב אנונימי", האחת, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטתה של השופטת מיכל אגמון-גונן מלפני כשבועיים בעניין עו"ד סבו נגד ידיעות אינטרנט, על פיה יש להורות על חשיפת פרטי הגולש רק כאשר תוכן הפרסום יכול להקים אחריות פלילית בגין לשון הרע. הגישה השנייה, המקלה יותר, שהובעה בהחלטתו של השופט יצחק עמית מאפריל השנה בפרשת רמי מור, גורסת כי כדי שתחשף כתובתו של גולש יש להראות כי למבקש היתה עומדת זכות תביעה כנגד המפרסם לו זהותו היתה ידועה לו, וכן להראות נסיבות נוספות המהוות "דבר מה נוסף".

לדעת השופט, ישנם שיקולים לכאן ולכאן: מצד אחד, הואיל ומדובר בהתמודדות למשרה ציבורית, זכות הציבור לדעת בצירוף החשש מהרתעת גולשים להתבטא ברשת יתכן ויטו את הכף לעבר שמירה על אנונימיות הגולש. מצד שני, ניתן לטעון לחשיבות יתרה לטיהור שמו של אדם המבקש להתמודד למשרה ציבורית. לדבריו, כשמדובר בנפגע שהינו איש ציבור העומד בפני בחירות, יש למצוא נקודת איזון חדשה ושונה בין חופש הביטוי לזכות לשם טוב.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully