ספאם-א-NOT

הפצת פרסומות דואר אלקטרוני, מסרון, באמצעות פקסימיליה או חיוג אוטומטי, תתאפשר רק לאחר קבלת אישור מפורש של הנמען. כך החליטה היום (ג') ועדת הכלכלה שאישרה סעיף בחוק האוסר שיגור דואר זבל. הסעיף קובע שמפרסם לא ישגר דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה בכתב, דואר אלקטרוני, או הודעת מסר קצר - בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען. עם זאת, פנייה חד פעמית של המפרסם לנמען שהוא בית עסק בהצעה להסכים לקבל את דברי הפרסומת מטעמו לא תחשב כהפרה של החוק.

לפי החלטת הוועדה, מפרסם יוכל לשלוח את הפרסומת גם אם לא התקבלה הסכמתו של הנמען במידה שהנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, אם המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו בכל עת שהוא מסרב לקבל דבר פרסומת והנמען לא עשה כן.

הצעת החוק מאפשרת לבית משפט לקבוע קנסות. כך למשל יהיה ניתן להטיל קנס של 202 אלף שקל על מי ששיגר דבר פרסומת בניגוד לחוק. קנס של 67 אלף שקל יוטל על מי שמשגר פרסומת ללא ציון הדרך שבה יכול הנמען להודיע על סירובו לקבל את הפרסומת.

ח"כ משה כחלון (ליכוד), שניהל את הישיבה, טען שחשוב למצוא את האיזון הנכון והראוי בין הגופים המסחריים המעוניינים בקידום מכירות, לבין ההגנה על הפרטיות המופרת על ידי המטרד הכרוך בדואר זבל.

עו"ד שריל קמפינסקי ממשרד התקשורת ציינה כי הכוונה היא לקבוע הסדר המשקף איזון בין הרצון להגן על הציבור מפני מטרד, במתחם הפרטי שלו, לבין הרצון לאפשר פעילות מסחרית שקיים אינטרס לגיטימי לאפשר אותה. לדבריה, משרד התקשורת מציע אפשרות לתבוע פיצוי לדוגמא ללא הוכחת נזק.

עו"ד דנה נויפלד ממשרד המשפטים אמרה ש"התקבלו הרבה מאוד תלונות במשרד התקשורת - האזרחים רואים את עצמם מוטרדים והחוק בא להסדיר את הסוגייה".

ח"כ רונית תירוש (קדימה) אמרה כי הצעת החוק הממשלתית יוצרת איזון ראוי בין הצורך המסחרי של העוסקים בתחום הפרסום ובין השמירה על פרטיותו ואי הטרדתו של אדם פרטי. ח"כ גלעד ארדן (ליכוד) אמר שהעיקרון העומד מאחורי הצעת החוק הינו העלות הנמוכה בשליחת דואר זבל המהווה זרז לקידום החקיקה.

עו"ד אייל שגיא, נציג חברת מיקרוסופט, טען כי "כל הציבור משלם את המחיר של דואר זבל, מאחר שעליו לסנן את הדואר אחרת הדואר האלקטרוני נעשה לא שימושי. קשה לסנן 150 הודעות אלקטרוניות ביום", לדבריו.

נמרוד הגלילי, נציג איגוד לשכות המסחר, הסביר כי ההצעה בנוסחה הנוכחי תפגע בצורה קשה הן בעסקים שעוסקים בשיווק הישיר והן בעסקים בינוניים וקטנים, מאחר שהדבר יחסום אותם בפני האפשרות להשתמש באפשרויות השיווק הישיר.

מנתונים שריכז מרכז המידע והמחקר בכנסת עולה כי בשנת 2004 העריך האו"ם את עלויות הזבל האלקטרוני לכלכלה העולמית ב-25 מיליארד שקל בשנה.