חוטפים שוקס

מכת סרטונים משונה נחתה על אתרי ילדים ונוער בזמן האחרון. כאילו כבר נגמרו הדברים לדבר עליהם באינטרנט, ולכן אתר שמכוון לקהילה הצעירה יותר ולא עובד בפורמט היו-טיובי - אין לו קיום. דף הבית שלך צריך לכלול היום לפחות שמונה קטעים מצולמים, רצוי במצלמה ביתית כדי להראות לילדים שגם הם יכולים. הילדים, מצידם, יפשטו על חנויות המחשבים וירכשו במיטב דמי כיסם מצלמת אינטרנט מעפנה, רק כדי לנהור אל האתרים המדוברים למען הרצון להיות מגניבים, ובעיקר למען הסיכוי לשחק באיזו סדרת סלולר של שלוש דקות. שוקס, שהססמה שלו היא "I present myself" מכוון בדיוק לאותו סוג של גרפומניה חסרת כשרון של ילדים עם אבק כוכבים בעיניים, שעוד לא יודעים איך עובד השואו-ביז. העומס הויזואלי באתר, ערבוב הצבעים המכוער והפרסומות הרבות שקופצות מכל מקום כמעט מכאיבים בעיניים.

אבל מסתבר שהיופי לא קובע. שוקס, כקהילה, הוא אחד הדברים הכי חמים היום בקרב ילדי ארצנו, בין השאר בגלל תחרות ה"כוכב הנולד" המקומית שלהם, שמחפשת, לא פחות, פרסומת חדשה עבור קינדר בואנו. הילדים מגישים קליפים, שמתחלקים מדי שבוע, על פי הצבעות הגולשים, לקטגוריות הזמר הכי תותח, הקליפ הכי יצירתי, והקליפ הכי קורע. אחרי שהגישו קליפ, האתר מעודד את הילדים להצביע לעצמם כמה שיותר פעמים, ולהביא גם כמה שיותר אחרים שיצביעו להם. כמות הקליפים שמוגשים, שנובעת גם מהפרס השווה (5,000 דולר) היא אסטרונומית. האיכות, למרבה הצער, נמצאת על הצד השני של הגרף.

הפרס, המיידיות והקלות של הגשת הקליפים האלו הופכת את שוקס, ביחד עם פליקס ודומיהם, לאחד ממעוזי הגרפומניה הגדולים ביותר של הילדים. וככזה, הוא כר פורה לפיתוח קהילה נבובה וחסרת טעם. יש באתר השקעה במה שנראה כמו תחילתה של רשת חברתית – הוספת אנשים לחברים שלך, בלוגים, ימי הולדת, סקרים, תגובות אישיות, מסרים, הזמנת אנשים חדשים לשוקס, העלאת תמונות ורשימת האנשים הכי פופולריים באתר. במקביל, מנסה שוקס להיות גם אתר תוכני, ולספק לילדי ארצנו ממיטב הג'קו אייזנברג, תמונות גסות, בריטני, רכילויות וסקס מרומז יותר ופחות. כך מתחלקות קטגוריות הכתבות (אם אפשר לקרוא להן כך) באתר ל "TV" (להגיד טלויזיה זה, לייק, כל כך אאוט), "קולנוע", "מוזיקה", "סטייל" ו"מזמוזים". כתבות רציניות, אם יש ספק, לא תמצאו שם.

יש גם תחילת-תחילתו של ניסיון השקעה באינטרקטיביות. מאמא שוקס, למשל, היא פינה של אישה בוגרת העונה לילדים על השאלות שלהם, בין אם זה בסגנון "איך השגתם את התמונה של בראד ואנג'לינה נופלים מהאופנוע בהודו?" ועד ל"הידיד והידידה הכי טובים שלי התנשקו, ואני מאוהבת בשניהם, מה לעשות?"
הפינה שהילדים אוהבים במיוחד באתר היא "אהבתם/לא אהבתם", שם הם יכולים להגיד את דעתם על כל דבר בעולם בלחיצת כפתור של "כן" או "לא". דווקא הפיצ'ר הפשוט-מדי והמיושן הזה באתר נותן לילדי האינטרנט של שנות האלפיים את הדבר שהם הכי רוצים – להגיד בקליק אחד ובלי לגעת במקלדת את כל מה שהם רוצים.

שוקס יורה לכל הכיוונים. הוא אתר קליפים, אתר אודישנים, קהילה, רשת חברתית ואתר תוכן כמו-מגזיני. הדבר היחיד שיוצא ממנו בסופו של דבר הוא אתר על כלום אחד גדול. אבל מסתבר שזה מה שהטינאייג'רים של היום אוהבים. או לפחות, הרבים מביניהם שמסתובבים שם.