חתונה קתולית

זאב פייגיס, ארכיטקט ישראלי שחי בלונדון, הצטרף לפייסבוק בעיקר כדי לתקשר עם האנשים שעובדים אתו. "יחסי העבודה בדרך כלל קורקטיים, ובפייסבוק יותר קל להם - הם יכולים להגיד הכל, כך שכל החיים החברתיים מתורגמים לעולם המקוון", הוא מסביר בראיון טלפוני. פייגיס בילה כמה חודשים בחיבוקים וירטואליים ובמילוי שאלוני טריוויה, ואז הגיע למסקנה שהרשת החברתית גוזלת ממנו יותר מדי זמן. ב-31 בדצמבר, החליט, הוא יתנתק מפייסבוק, שכן, כפי שכתב באתר, "עדיף להתחיל להשקיע באנשים מאשר לזרוק עליהם ארנבות".

אבל אז נתקל פייגיס בבעיה. בעוד ההצטרפות לפייסבוק קלה ופשוטה - רישום מהיר של פרטים אישיים ואישור דרך המייל - האפשרות להתנתק חלקית בלבד; כל משתמש יכול להשבית את הפרופיל שלו (בעזרת פקודת deactivate), ובכל עת שירצה הוא יכול להפעיל אותו מחדש. הפרופיל יופיע כפי שהיה, כולל חברים, תצלומים וקבוצות.

לכאורה זהו הליך נוח שמאפשר לקחת הפסקה מהרשת; למעשה, המשמעות היא שכל המידע שהצטבר על המשתמש - שמו, חבריו, ההעדפות התרבותיות שלו וכל השיחות והמגעים שניהל באתר - נשמר בפייסבוק למשך מה שבאתר מכנים בלשון מעורפלת "תקופה סבירה". בהתחשב בעובדה שרוב האנשים מזדהים בפייסבוק בשמם האמיתי וגם מביאים חברים מהבית, מדובר במידע רב.

בסופו של דבר מצא פייגיס, דרך חיפוש בגוגל, את הדרך היחידה להיעלם לגמרי מארכיוני החברה: המשתמש צריך למחוק אחד אחד כל פריט מידע שנמצא בחשבון שלו - תמונות, חברים, מסרים, קבוצות ואפליקציות - ואז לבקש מפייסבוק למחוק את חשבונו. משתמשים פעילים עשויים לבלות שעות ואף ימים באיתור כל תמונה שהעלו אי פעם. הוראות המחיקה אינן מופיעות באתר, ובפועל רוב המשתתפים מסתפקים באופציית ההשבתה. כך עשה למשל דביר דהרי, ביולוג תל-אביבי: "לשמחתי, לא הספקתי להעלות יותר מדי מידע אישי לרשת, כי הבנתי שדי קשה להיפטר מזה באופן סופי", הוא אומר. "אני לא פרנואיד מטבעי ולכן לא חושב באופן אקטיווי על מגוון האפשרויות לשימוש לרעה במידע האישי שלי, אבל קשה למצוא ולו סיבה חיובית אחת לשמור את המידע הפרטי הזה בניגוד לרצונו של אדם".

השימושים המסחריים שפייסבוק עושה במידע הזה התפרסמו באחרונה בהרחבה עם השקת "ביקון" - תוכנה שמאפשרת לחברות להשתמש במידע על המשתמשים שנאגר בפייסבוק, כדי לפרסם בצורה ממוקדת.

ד"ר נועם למלשטריך-לטר, דיקן בית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה וחוקר תהליכי איסוף מידע ברשת, טוען כי "העניין המסחרי הוא רק היבט אחד. פייסבוק יכולה להשתמש בתוכנות כריית מידע כדי לחזות התנהגות משתמש, ללמוד על האופי שלו וליצור פרופיל חברתי - לא רק מהמידע שאני מספק, אלא גם מהקשרים החברתיים שלי. אפשר ללמוד המון על צורת התנהגות וגם על האופי של כל אחד, וליצור פרופיל אישיותי מקיף, כולל מחשבות ועמדות. יש פה ממש חדירה לנבכי הנשמה. הפרופיל הזה עשוי להגיע למשרדי ממשלה, למשל, או לבנקים". למלשטריך-לטר מטיל ספק בכך שהמידע על הגולשים נמחק באמת. "המידע הזה שווה להם יותר מדי כסף", הוא מסביר, "ולא עולה להם כלום לשמור אותו".

אפשר לטעון כי האחריות על תוכן שמייצרים גולשים, כמו סרטונים ביו-טיוב או אנציקלופדיות מקוונות, מוטלת על הגולשים. האתר אינו עורך את החומר ולכן גם אינו אמור למחוק אותו. אבל מושג האחריות בעייתי במקרה זה, כי המצטרפים לרשת בדרך כלל אינם מודעים להשלכות. "כל הפייסבוק הזה כל כך שקוף, ששכחת לגמרי שבדרך נתת את הפרטים שלך", אומר פייגיס.

באחרונה החלה מדיניות ההתנתקות של פייסבוק לעורר תגובות זועמות. סטיב מנסור, גולש מקנדה, סיפר באתר שלו על "2504 צעדים לסגירת חשבון הפייסבוק שלך", שבו הוא מפרט את התכתובת המייגעת עם נציגי פניות הציבור של פייסבוק עד שהצליח למחוק את עצמו סופית. "פייסבוק אפילו לא מסתירה את העובדה שלא רק שהם יכולים לחלוק את המידע הזה עם ארגונים ממשלתיים או חברות אחרות, הם גם עושים את זה", הוא מסביר את זעמו בראיון מקוון. "לכן הם צריכים להיות הרבה יותר גלויים לגבי מה שהם עושים עם המידע, ולאפשר למשתמשים לעזוב אם הם רוצים".

אלן ברליסון, גולש בריטי, הגיש לפני כחודש תלונה לארגון לשמירת פרטיות, בטענה כי פייסבוק מפרה את החוק האנגלי לשמירת פרטיות. בישראל אין מקבילה לחוק האירופי, המחייב מחיקה של מידע בתום השימוש הראשוני בו, אבל יש סעיף בחוק שאוסר להשתמש במידע שלא למטרה שלשמה נמסר. לדברי ד"ר עומר טנא, מרצה למשפטים במסלול האקדמי במכללה למנהל, שמרצה על פרטיות והגנת מידע, "על פי החוק בארץ, אפשר לעשות כל דבר, כל עוד הוא בהסכמה. לכן צריך לקרוא את תנאי השירות, שאף אחד לא קורא לעולם".

בתנאי השימוש בפייסבוק אכן יש מידע על אפשרויות ההשבתה, וכן מצוין בהם שהאתר שומר לעצמו את הזכות להעביר מידע לגופים אחרים, אך עיון בהם לא העלה אזכור לאפשרות המחיקה.

נראה כי התגובה על תנאי ההתנתקות מפייסבוק היא חלק מהתמרמרות כללית נגד הרשת החברתית הפופולרית. סרטון ביו-טיוב אף קושר את פייסבוק לסי-איי-אי, ואולי התגובות האלה נובעות גם מכך שהגילויים על שמירת המידע מערערים את תחושת הארעיות העליזה המאפיינת את החיים החברתיים ברשת. כפי שמציין מנסור, "הדבר הקבוע היחיד ברשתות הללו הוא חוסר הקביעות שלהן. כולם היו בפרנדסטר, ואז במייספייס. גם פייסבוק תיחלש כשכולם יקפצו על הרשת הגדולה הבאה. זו דרכה של הרשת".

הזמן יגיד אם פייסבוק היא אכן תופעה חולפת; זאב פייגיס, בכל מקרה, כבר החל למחוק את הפרופיל שלו מהאתר. "מחקתי כבר את הרוב, זה לקח שעה וחצי. היו לי בערך 300 הודעות, וברגע שהתחלתי זה הלך די מהר". ומה עם החברים לעבודה? "מי שירצה להגיד לי משהו, שיגיד. מקסימום ישלחו לי אי-מייל".