מאז last.fm ודיזר, הטכנופובית לא נתקלה באתרי רדיו-אישי שבאמת היו שווים את תשומת ליבה. עם כתיבת המדור השבוע, עלו בליבה הרהורי כפירה. אולי ראיתי את כל מה שיש לראות מבחינת מוזיקה באינטרנט? גם בחיים אין שום דבר שלגמרי מתאים לכם, וכולם מתפשרים. אולי יום אחד פנדורה תחזור ואני אקבל אותה בדמעות אושר. ואולי זה יהיה סיפורה הטרגי של טכנופובית-של-רדיו-אחד, שמעולם לא הצליחה להתגבר על האקסית המיתולוגית.
אבל אז נדרשתי לבקר בתחנת הרדיו האינטרנטית של הגיקים האמיתיים, critical metrics, שהייחוד שלה ההמלצות שאתם מקבלים לא ניתנות על ידי הגולשים, אלא נאספות ממגזינים של מוזיקה, מאתרים מוזיקליים ומפינות מומחים בפורטלים. כמו כל טכנופובית, אני נזהרת מאוד להביע דעה בעניין "מה טוב יותר" באינטרנט, וגם בדיון על המלצות גולשים (כמו ב- last.fm ו- meemix) מול המלצות מומחים (כמו בפנדורה), השתדלתי להישאר נייטרלית. אבל אני מוכנה לנסות הכל. פעם אחת.
במקרה של קריטיקל מטריקס (אין קשר לסרט עם קיאנו ריבס - לצערי, כי לפחות בסרט הבנתי מה קורה), זו היתה פעם אחת יותר מדי. מדובר באתר מלכודת-זבובים לטכנופובים. למרות הלוק האפלולי, הוא נראה פשוט וקל לתפעול - גם בגלל שני הגיקים המזדקנים והחביבים מצד ימין שיושבים שם כמו זוג הזקנים מהחבובות, אבל בעיקר בגלל שברור שיש לו רק פונקציה אחת, ואין פרסומות שיבלבלו אתכם. הוא גם יוצא בהצהרות מעודדות כמו "העידן החדש של המוזיקה", ומתגאה בכך שהוא מקטלג כל מוזיקה שאי פעם המליצו עליה. החידוש שלו הוא קשר ישיר עם אתרי מוזיקה ואודיו ברשת, מה שמאפשר לו להעניק לגולשים (אחרי הרשמה, שיש להודות שהיא פשוטה מאוד), לא רק את האפשרות לשמוע שירים שלמים, אלא גם את האפשרות לראות את הקליפ שלהם.
אז אולי כמקום להאזנה למוזיקה ולצפייה בקליפים למטריקס יש יתרון (לא גדול, כי פשוט אין שם הרבה מוזיקה), אבל כתחנת רדיו אינטרנטית, הוא מהעלובים שנתקלתי בהם. התמרמרתי מאוד על כך שכפתור החיפוש לא עובד, כשהתברר לי שהוא פשוט לא מספר לכם אם הוא לא מצא את הזמר/זמרת/להקה שחיפשתם, אלא מעדיף להתעלם בשיטתיות מקיומם. כשכבר מצאתי משהו שאני אוהבת וביקשתי להוסיף אותו לפלייליסט שלי, גיליתי שאני צריכה קודם "לבחור פלייליסט". זה היה ההסבר היחיד שקיבלתי. הרבה שיטוטים מיותרים באתר עברו לפני שהבנתי שצריך לבחור בלינק "ספרייה" בצד ימין למטה, ליצור לעצמי פלייליסט שם, ורק אז להתחיל לעבוד. לינק "יצירת פלייליסט" היה כמובן בקטן ולמטה.
תבחרי פלייליסט
אבל אם ציפיתי ששם יסתיימו צרותיי ועולמי יפתח למגוון מוזיקה איכותי שגיקים וחובבי מוזיקה שונים חתומים עליו בדמם, התבדיתי. גם אחרי שיצרתי פלייליסט, לא הצלחתי להוסיף לה שירים, כי דרשו ממני, שוב, "לבחור פלייליסט". מסתבר שאי אפשר לחפש סתם - צריך ללכת אל הפלייליסט שכרגע יצרתם, ללחוץ "בחר", ואחר כך להתחיל מחדש את החיפוש. למה? ככה.
אז מה השורה התחתונה? איך המוזיקה, בסוף? האם ההמלצות עובדות? אין לי מושג. זו הפעם הראשונה במסעותיי כטכנופובית ביקום הממוחשב שנטשתי את חובתי המקודשת, את האחריות העיתונאית שלי ואת תפקידי כמשואה זוהרת באופק עבור כל טכנופוב באשר הוא. אני מודה בפניכם באמת: קריטיקל מטריקס הצליח להתיש את הלהט הטכנופובי הבלתי-מעורער שלי. אני אפילו לא בטוחה שאפשר לקבל בו המלצות אמיתיות על מוזיקה. אולי הוא נועד רק כדי להראות לכם מי המליץ על המוזיקה שאתם אוהבים. מי יודע. בטח לא הטכנופובית הזאת.
אתר קריטיקל מטריקס זכה בתואר הלא-מלבב-בכלל, הרדיו הכי פחות ידידותי שנתקלתי בו עד עכשיו. אולי גיקים של מחשבים מסוגלים למצוא את דרכם בדבר הזה תוך רגע. טכנופובים בהחלט לא, ואולי גם כל האנשים שנמצאים באמצע בין שני הסוגים.
בלילה חלמתי שפנדורה חוזרת הביתה, ואני נופלת על צווארה הפרוותי בדמעות, וקושרת לה קולר ורצועה כדי שלא תברח ממני שוב לעולם, ומאכילה אותה רק באוכל גורמה, כמו שהיא אוהבת. התעוררתי לקול נביחות (ונשיפות של זוג חתולות שגילו בעלות על ביתן ועל אמא שלהן), והלכתי להחזיר לשכנה את הכלבה שלה.