קומיקס.קום: האיש שמצייר חיות

אמן הקומיקס והאנימציה בעל השם המחייב דרו ווינג (הוא מסביר בכניסה לאתר שזה בכלל לא אמור להישמע כמו drawing, אבל זה לא עוזר לו), החי בג'ורג'יה עם אשתו (הקומיקסאית גם היא), מחזיק את אחד מאתרי הקומיקס העצמאיים הכי יפים ויזואלית ברשת. הוא יוצר סוגים שונים של קומיקס ברשת, מתמשכים ועומדים בפני עצמם, קומיים יותר ופחות.

המוצלח ביותר מבין הקומיקסים באתר, או לפחות המוצלח ביותר מבחינה מקצועית, הוא "פאפ". פאפ הוא כלב דכאוני, חכם מדי ומהורהר תמידית, שחי לבדו בבית קטן בעמק פסטורלי. שני חבריו החתולים, קיטזל וקראצל, הם הפכים זה של זה - קיטזל הוא חתול (חתולה?) מתוק וחיובי, וקראצל זעפן, רע מזג ובאופן כללי טיפוס שלילי למדי. יש להודות שקומיקס על חיות שחושבות, מדברות ומתנהגות כמו בני אדם הוא כבר לא חידוש מאז גארפילד וממשיכי דרכו, אבל בכל זאת נחמד לראות כשמדי פעם מישהו עושה את זה כמו שצריך. במקרה של הקומיקס "פאפ" (שהוא למעשה סטריפים בודדים יותר מאשר קומיקס רציף), הקומיקס מעביר היטב שלוש גישות דרך שלושה טיפוסים אנושיים המוכרים לכולם, והכל מצוייר כל כך יפה. מה שנחמד במיוחד בקומיקס של "פאפ", זה שהוא מתנסה לעיתים קרובות בשיטות של ציור וכתיבת קומיקס, מבלי להיראות כאילו הוא מתנסה: הטכניקות משתנות, הצביעה משתנה, צורת הכתיבה משתנה ואפילו הנחת טקסט, כלל בסיסי מאוד בקומיקס, משתנה. אבל כל השינויים האלו נובעים מתוך הסיפור, שכתוב ובעיקר מצוייר בכשרון רב - ולכן נשאר מעניין, גם אם דרו ווינג תולה אותו על החבלים אחרי שערבל אותו במכונת הכביסה.

Set to Sea הוא קומיקס הפוך מ"פאפ" - הוא מתמשך, מצוייר בשחור-לבן ומתווסף אליו בכל עדכון (פעם בשבוע, בערך) פאנל אחד בלבד. הוא סיפורו של משורר מגודל, מפונק, עצוב וחסר השראה שנקלע לרוע מזלו לספינה, אף על פי שהניסיון שלו כמלח וכלוחם שואף לאפס. הוא לא בדיוק טיפוס הירואי, אבל כנראה מספיק גדול כדי שהסביבה תהפוך אותו לכזה בעל-כורחו. ההרפתקאות העוברות עליו הן מעין סיפור התבגרות איטי, מתובל בקצת גורל, ומזכיר שההנחות של אנשים לגבי אנשים אחרים תמיד מושפעות מהמראה החיצוני, שדי מורכב לחיות בצל הגודל שלך, במיוחד אם אתה עוג מלך הבשן שרוצה דווקא להיות משורר.

"קומיקס היומן" הוא החולייה החלשה באתר, ושל דרו ווינג באופן כללי - לפחות לדעת כותבת שורות אלו. אמנם, יש משהו מרענן ומגניב בבלוג-קומיקס, ואי אפשר שלא להעריך את ההשקעה. אבל בסופו של דבר, גם בלוג טוב צריך שיהיה בו ערך מלבד סיפור חייו של אדם (קמתי, הלכתי לעבודה, הלכתי לסרט עם חברים וכו'). בסטריפים, נהוג כמובן שהערך הזה הוא פאנץ' ליין, אבל ביומן של דרו ווינג חסרים כאלו, ולמעשה חסרה אמירה מכל סוג אחר (אפילו מסוג האי-אמירה). מצד שני, אולי יש לו מספיק מעריצים שרוצים לקרוא את היומן שלו סתם ככה. אני לא נכללתי בהגדרה, ונטשתי לקראת הסוף.

יש עוד כמה קומיקסים קטנים באתר שפשוט מהנים בפני עצמם, או מבטיחים משהו נחמד בהמשך: "בלאר" הוא one-timer, רצועת קומיקס בודדת, שעומדת בפני עצמה, על עלילותיו של ברברי ידוע לשמצה שקוטל כל מה שבדרכו, ו- Little Trees הוא פרק ראשון של קומיקס חדש העוסק בחופשת הקיץ של ילד צעיר. כרגע רק הפרק הראשון באותר. חובבי דרו ווינג יכולים לקנות מזכרות שונות, או קומיקסים מקוריים שלא מופיעים מעל דפי האתר.

מכירים ווב-קומיקס מגניב שכדאי לנו לקרוא? השאירו לנו לינק בטוקבק.