המדריך לגיק

כשמדברים על אתרי מדע בדיוני ופנטסיה בארץ, מפרידים בדרך כלל בין אתרי תוכן נטולי שיוך קהילתי (כמו ISF שנסקר בטור זה לפני שבועיים), לבין אתרי קהילות, שבדרך כלל מלאים בתוכן בפני עצמם, אלא שמדובר בתוכן שעוסק ביצירה או מספר יצירות בודדות. אף על פי שקהילת המדע הבדיוני והפנטסיה הפעילה בארץ – זו שמגיעה לכנסים, משתתפת בדיונים בפורום, ובאופן כללי שהחיבה ליצירות הז'אנר מאכלסת חלק כזה או אחר של חייהם – כוללת רק כמה אלפי אנשים, היא מעודדת כמות אינסופית של תת-קהילות, בערך על כל יצירה שנכתבה או צולמה אי-פעם. מספיקים כמה עשרות אנשים כדי לגבש קהילה, להקים אתר, להעביר הרצאות נושא ממוקדות בכנסים, ולהיות סביבה חברתית לכל דבר. קיימים, כמובן, כמה יוצאים מן הכלל, כמו מועדון סטארבייס 972 הגדול, שהתחיל כמועדון הישראלי לחובבי מסע בין כוכבים, והפך למועדון כלל-טלויזיוני שעוסק בכל יצירת מדע בדיוני ופנטסיה על המסך הקטן. בפועל, עם זאת, ברור מביקור באתר שלמארגנים יש יותר מפינה חמה בלב למסע בין כוכבים והמשכיו הבלתי-נגמרים. תהליך דומה עבר על "שגרירות סאנידייל בישראל", ארגון שהתחיל כמקום חם בשביל חובבי באפי, והתרחב לכל יצירותיו של ג'וס ווידון – אבל מה לעשות, עדיין מדובר בתוכן מועט יחסית לסטארבייס, והפעילות באינטרנט בהתאם. קהילת באפי ושות' התוססת מקיימת כנסים ומפגשים רבים, אבל האתר שלהם לא ממש פעיל כבר יותר משנה.

עוד קהילה גדולה ברשת היא העמותה לקידום משחקי תפקידים, אחת מהעמותות הגדולות והפעילות בקהילת המדע הבדיוני והפנטסיה. העמותה לקידום משחקי תפקידים כוללת כל כך הרבה הסתעפויות, כנסים, תאים, מיני-קהילות, סוגים שונים של משחקי תפקידים, גרעינים, מיקומים ואחוות, שיש בה פעילות חדשה בממוצע כל שבוע-שבועיים. גם ברשת יש לא מעט פעילות: הפורומים הכחולים של העמותה הם המקום של החובבים לדבר, לדון בשיטות משחק וגם לשחק משחקי רשת. לעמותה גם יש עיתון ברשת, הפאה החמישית.

אוק"י, ארגון אספני וקוראי קומיקס (תודו שהשם מגניב), הם לא קהילה אקטיבית כל כך בין הכנסים, והם מסתפקים בכנס אחד בשנה וכמה הרצאות אצל החברים בקהילות האחרות. ככל הנראה, הדבר נובע מכך שחובבי הקומיקס הם פחות קהילה, ויותר אנשים שפשוט קוראים קומיקס, אוספים אותו ומדברים עליו. באמנות שרובה מצויירת וכתובה, לא באמת צריך להיפגש, וכך קורה שהקהילה פעילה יותר בחיים הוירטואליים, ומציגה אתר מקיף, מושקע ובעיקר עירני.

עוד קהילה שכנראה פעילה יותר על הכתב מאשר בחיים האמיתיים, אבל בצורה מוקצנת יותר מהחבר'ה של אוק"י, היא קהילת "חומריו האפלים" (טרילוגיית ספריו של פיליפ פולמן, שלאחרונה הראשון מביניהם עובד לסרט בכיכובה של ניקול קידמן, "מצפן הזהב"). כך האתר היפהפה של "חומריו האפלים", שמרכז בו את הקהילה ואת כל מקורות המידע המעניינים ברשת, מכיל כנראה יותר חומר באתר מאשר בסדרת הספרים, ולא ברור כמה אנשים באמת ממקדים את האהבה שלהם למדע הבדיוני והפנטסיה עד כדי כך שהם עוסקים כל כך הרבה רק בטרילוגיית ספרים אחת. אבל אם לא לחובבים מותר להיכנס לאובססיה, אז למי בעצם.

עוד בין חובבי הספרות בקהילת המדע הבדיוני והפנטסיה הם עמותת טולקין הישראלית (חובבי שר הטבעות והסתעפויותיו), אשר ללא ספק לקחו את המחקר האקדמי דרגה אחת קדימה. הטולקינאים נחשבים בקהילה המורחבת לקיצוניות השנייה של שחקני התפקידים המתרוצצים בפארק בשריונות וחרבות – הם נמנעים מתחפושות, משתדלים לעודד דיונים מעמיקים ולכתוב מאמרים ארוכים, ללמוד אלפית ובאופן כללי להתמחות עד כמה שניתן ביצירותיו של טולקין. כמה ניתן? הרבה. עד לרמת פתיחת אנציקלופדיה של הארץ התיכונה באתר של קהילת טולקין.

אלו שנאלצים להתמודד כמעט על בסיס יומיומי עם סוג האפליה המעצבן שכל חובבי המדע הבדיוני והפנטסיה מתלוננים עליו, הם חובבי הארי פוטר שעברו את גיל 14. חברי קהילת "הארי פוטר לבוגרים" עוסקים גם הם במחקר, מאמרים, דיונים פילוסופיים ותיאולוגיים והעמקה – כל זאת, ביצירתה של ג'ואן רולינג שנועדה במקור לבני הנוער. חובבי הארי פוטר נאלצים להסביר שוב ושוב שהם עוסקים ביצירה ומתעניינים בה מכיוון אחר לחלוטין. הם מגדירים את אתר הקהילה כמקום ל"דיון בוגר ואינטליגנטי בעלילותיו של הקוסם הממושקף". כמה זה יחזיק מעמד, עכשיו כשהסתיימה כתיבת הספרים? זו כנראה השאלה לגבי כל ספר או סדרת טלויזיה שנגמרו – אבל לפחות בקהילות שנסקרו כאן, נראה שחיי החובבים והפעילויות שלהם ממשיכים הלאה הרבה אחרי שמושא החובבות נקבר בדפי ההיסטוריה.