קומיקס.קום: האתר שכל קומיקסאי צריך להכיר

ניקולס גורוויץ' הוא ילד פלא בן 25, שספר הקומיקס שלו כבר הצליח להיכנס ל-250 הכותרים הנמכרים ביותר באמזון. הוא גם אדם צנוע למדי. האתר שלו, ה- Perry Bible Fellowship (שנקרא על שם כנסייה אלמונית ואינו נושא כל קשר לתנ"ך), עוסק אך ורק בקומיקס אותו גורוויץ' יוצר. הוא השאיר לעצמו רק קישור קטן בפינה השמאלית העליונה, שמוביל לתמונה מצויירת שלו - דמות לבנה פשוטה עם ראש קירח, סימן ההיכר של האנשים בקומיקס שלו - ויש רק את שמו וכמה דרכי התקשרות. האתר עצמו בנוי בצורה הכי פשוטה שאפשר - קומיקס חדש במרכז, לינקים לקומיקס נוסף בהמשך, לינקים רלוונטיים פחות בצדדים (בעיקר ראיונות עם היוצר, הופעות עתידיות שלו וקצת מרצ'נדייז). ניקולס (שמעדיף ניק, למען האמת), מצייר את ה- PBF מאז שהיה בקולג', בשנת 2001, וההצלחה המיידית שנחל כבר אז רק עלתה עם השנים, לממדים של היסטריה כמעט.

במה עוסק ה- PBF? הייתי רוצה להגיד שגלשתי באתר במשך שעות, סטריפ אחרי סטריפ, בניסיון למצוא תשובה, אבל זה יהיה שקר. גלשתי באתר שעות כי נהניתי נורא. הקומיקס מצוייר נפלא (בסגנונות שמשתנים מסטריפ לסטריפ), הפאנץ' ליינים תמיד מצחיקים, ובין אם מדובר בנושא פשוט, בטוויסט על החיים שלנו או בשחיטת פרה קדושה וכשרה, הקומיקס עושה עבודה מופלאה. הוא עוסק, למשל, בעניינים של אהבה, בגידות וחיי הנישואין - אבל כל אחד מהנושאים השחוקים האלו מקבל טיפול מצחיק ומפתיע.

שבירת מיתוסים ושחיטת פרות קדושות היא כנראה אחת הפעולות החביבות על ניק ועל הקומיקס שלו, בין אם מדובר בספרי ילדות, באגדות עם, בסיפורים מוכרים, או סתם במחשבות של כל ילד שהתבגר והפך לאדם שעדיין לא קיבל את כל מה שרצה מהחיים. לצד התום הילדותי והמקסים של חלק מהסטריפים, בכל מה שנוגע לאותם זכרונות שליוו את ילדותנו - ואת ילדותו של ניק עצמו - העט השנונה שלו לא חוסכת מאף אחד את ההלצות.

עוד אחד מהנושאים שהקומיקס מרבה לעסוק בהם הוא משחקי מחשב, וכמו בכל דבר, גם כאן יש אמביוולנטיות: מצד אחד, משחקי מחשב הם כיף לא נורמלי, וניכר שגם היוצר, כמו כולם, נהנה מהם - או לפחות מצא בהם הרבה הנאה כילד. מצד שני, הוא חושש מהצד הממכר של אותם משחקים, וכמות הזמן שהוא עצמו (כבן לדור המחשב), וילדים נוספים שורפים על המחשב, הפלייסטשן ודומיהם, עד למצב של זומבים מהלכים. חלק מהסטריפים מגלמים גם חשש מדור העתיד של המחשב, שהולך ונשאב פנימה עד שהמחשב הופך למציאות האמיתית יותר. וכמובן - אם אפשר לצחוק על משחקי מחשב, אז צוחקים.

גם בכל הנוגע לזוגיות, משפחה, דת וילדים, ה- PBF לא בוחל בשום דבר: הקדרות והרצינות המוגזמת שבה הדור שלנו לוקח לפעמים את המוות, הטכניקות הבלתי נלאות שבהן הורים ישתמשו כדי להרדים את ילדיהם, או סתם כדי להיפטר מהם לכמה שעות, וצחוק מכל מה שמלמדים אותנו בתנ"ך, תוך כדי שימוש באותן מילים בדיוק. שום דבר לא מזעזע כמו שזה נשמע, אגב: הכל נעשה בטעם טוב, ושום חיוך בסוף הסטריפ לא הופך למוטרד מדי.

וזה חלק מהקסם, כמובן - היכולת של PBF לעסוק בדברים כל כך מוכרים, כבדים, קשים, מטרידים ועצובים, ולהשאיר חיוך. אף אחד לא נמלט מידו הארוכה של ניק - השואה, המלחמות, העתיד, אהבה, ילדים, רצח, בדידות, אבולוציה, חיות, פשיעה, והמיתוסים החביבים כל כך על ניק. הקומיקס מחדש שוב ושוב, ולמען האמת, היה קשה לי להתנתק ממנו אפילו כדי לכתוב את הכתבה הזו. מזל שהוא רק שלוש-ארבע משבצות. מצד שני, איכשהו, הוא גם עולם ומלואו.