בתחילת השבוע התבשרנו כי ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק של חה"כ [[ישראל חסון]] ממפלגת ישראל ביתנו, בנושא הטוקבקים והאחריות עליהם. ההצעה רלוונטית לאתר "שמספר הכניסות החודשי אליו הוא לפחות 50 אלף כניסות בממוצע ליום" (כך לפי הטקסט המקורי של הצעת החוק). הצעת החוק מטילה את האחריות על כותב הטוקבק אותו ועל עורך האתר שבו הוא פורסם. הדבר יחייב את מאשרי הטוקבקים (אשר במקרים רבים, אלה הם עורכי המדורים והאתרים) לוודא היטב עבור כל טוקבק וטוקבק האם אין בפרסומו משום עבירה על לשון הרע ו/או הוצאת דיבה.
חשוב לציין כי אין זה הניסיון הראשון של חה"כ חסון להעביר הצעת חוק בנושא, לצורך הסדרת תרבות הדיון באינטרנט ומניעת לשון הרע. בעבר הוא כבר ניסה לדרוש את ביטול האנונימיות וחובת ההזדהות בטוקבקים.
[[דורון ברקת]] בפוסט אורח בגלוב "[[מאבד תמלילים]]" מציין חורים רבים שיש בהצעת החוק של חסון, וטוען כי לא רק שיהיה קושי ליישם אותה, סביר להניח שבמבחן התוצאה, ייגרם יותר נזק מתועלת.
ברקת מתייחס לנושא קביעת סטטוס "הגוף העיתונאי" בהסתמך על מספר כניסות לאתר, ומביא בתור דוגמא את הבלוג שלו, שאולי לא זוכה למספר כה רב של כניסות בממוצע חודשי, אבל הוא לא יותר מאשר דף דינמאי בישרא-בלוג אתר שסביר מאוד להניח יענה על ההגדרה של החוק, גם מבלי להיות גוף עיתונאי אפילו לא ברמה של אחוז בודד מכותביו.
עוד בוואלה!
צנזורה באינטרנט, טייק 892
אם כבר בענייני חקיקה עסקנו, לאחר כמה חודשים של שקט, וכפי כל הנראה עבודה עיקשת במשרד התקשורת, מבשר [[חנן כה]] כי הצעת החוק של חה"כ [[אמנון כהן]] ממפלגת ש"ס חוזרת לדיון נוסף בוועדת הכלכלה. הדיון יתקיים ברביעי לפברואר, בשעה 9 בבוקר וצפוי להמשך כשעתיים. בתום הדיון יתקיים דיון בתיקון הצעת חוק התקשורת אשר הוגש על-ידי חה"כ [[אלכס מילר]] ממפלגת ישראל ביתנו, בנושא "יידוע לקוחות בדבר אתרים פוגעניים במרשתת ואפשרויות ההגנה מפניהם".
שתי הצעות החוק עוסקות בתחום זהה, אבל מציעות פתרונות שונים במהותם. הצעת החוק של כהן נותנת בידי המחוקק את הזכות לחסום כברירת מחדל את הגישה לאתרים אשר יוגדרו במשרד התקשורת כאתרים בעלי תוכן פוגעני מיודעים למבוגרים. לעומת זאת, הצעת החוק של מילר משאירה את הזכות לבחור אם לצרוך תכנים או לחסום אותם בידי צרכן הקצה, נותנת לו כלים לזהות תכנים אלו ומותירה את הברירה בידיו.
לברוח מן המצלמה
לפעמים הטור הזה עלול ליצור רושם מוטעה כאילו כל הבלוגים עוסקים בנושאים של זכויות האדם, צנזורה ועוד. למעשה, בלוגים מהסוג הזה מהווים מיעוט זעום בים הבלוגים האישיים ובלוגי הקונספט אשר עוסקים בנושא אחד ספציפי, נושא אשר פעמים רבות עלול להיראות כמוזרות לשמה בעיני הקורא המזדמן.
אחד הבלוגים הללו הוא Running From Camera. מדובר בבלוג של בחור הולנדי (ככל הנראה) אשר מפרסם תמונות שלו בורח מן המצלמה הדיגיטלית. לא מדובר בסלב כלשהו שעוסק בדרך קבע במנוסה מצלמי הפפרצי, אלא בחור אשר מנצל את תכונת ההשהייה במצלמה הדיגיטלית שלו ומנסה לראות כמה רחוק הוא מסוגל לברוח בטרם יחלפו להן 2 שניות ההשהייה והמלצמה תצלם.
קשה להמשיך ולתאר במילים את התופעה הזו, אז אני מציע שתעיפו מבט בעצמכם.