דרום-קוריאנים, הם מוזרים. אני לא מנסה להעליב את האומה הזו, אלא פשוט אומר את האמת האישית שלי. מדובר באומה בה סטארקראפט משחק בן עשור, הוא עדיין תופעה תרבותית. מעבר לכך, מדובר בספורט תחרותי מאוד פופולרי, עם שידורי משחקים בטלוויזיה וכוכבי על שכל הישגם הוא היכולת לנצח את היריב בעזרת מקלדת ועכבר.
אז מה הפלא שמישהו בדרום-קוריאה החליט לבסס ספר לימוד אנגלית על המשחק הזה. כיוון שהוא הופץ במדינה רק בגרסה אנגלית, החובבים מכירים את הטקסטים שבו, אפילו אם הם לא ממש מבינים את מבנה המשפטים ואת משמעות המילים.הספר החדש הזה מאפשר להם ללמוד. הוא לוקח את המילים, מפרש אותן ומפרק אותן לגורמים לשוניים שמאפשרים להבין איך עובדת השפה האנגלית.
הספר החדש לא יגרום למי שלומד באמצעותו להתחיל להבין אנגלית ברמת שפת אם, אבל ממה שאפשר לראות הוא עושה עבודה טובה מאוד בלימוד החלקים הבסיסיים. מעבר לכך, כל הסיפור הזה הוא מאוד, מאוד מוזר. כי כאלה הם הקוריאנים מוזרים.
אל תפספס
שונאים אתכם
בשבוע שעבר כתבתי בטור הזה על קווין מקקולו, שהחליט לסמן את המשחק Mass Effect כיצירה שטנית המלאה בערום מלא ויחסי מין מכל סוג אפשרי. בשבוע שעבר, קרה הבלתי-יאמן והוא ביקש סליחה מקהילת הגיימרים על כך שביסס את המאמר שלו על מספר טענות שלא היו נכונות, אם כי הוא עדיין חושב (בלי לשחק בכותר, רק על סמך סרטונים שיש ביוטיוב) שיש במאס אפקט תכנים פוגעניים.
הבעיה היא שהחשיפה לה זכה הטור המקורי שלו הובילה להתפרצות מחודשת של תופעת ה'תקשורת מיינסטרים נגד משחקי מחשב'. ערוץ החדשות פוקס ניוז, שסיסמאותיו הן 'אנחנו מדווחים, אתם מחליטים' ו'הוגן ומאוזן', והנטייה שלו היא לעשות עריכה מגמתית לטובת נקודות מבט ימניות ושמרניות, הרים את הסיפור והעלה לשידור שני אנשים: פסיכולוגית שטענה בלי לשחק בכותר כי הוא נוראי ומשחית את הנוער; ומנחה בערוץ הגיימינג SpikeTV שניסה לתקן את הנזק.
מעבר לכך, טור חדש במגזין הטיימס הלונדוני מגנה משחקים כ'סודוקו של השטן' ו'קוקאין של המוח', כשהוא שולל כל אפשרות לכך שיש להם ערך כלשהו. "אפילו הסרט המצוייר הגרוע ביותר או אופרת סבון המטומטמת ביותר מלמדים את הילד על אופי, עלילה, דרמה, הומור, חיים. כשילדים משחקים במשחקי וידאו, הם כלואים מבחינה מנטלית, מחוברים לתוך מוחותיהם של היוצרים המרושעים."
הסיבה לכך שאני מדבר על הנושא הזה, היא דווקא בשביל להרגיע אתכם. נכון שכיום עומדים המשחקים במרכז של מתקפות שמרניות, הטוענות כי הם הורסים את הנפש הרכה של הנערים והנערות בעולם המערבי, אבל זה יעבוד. אין סיכוי למתקפות האלה, הן לא תוכלנה להתמודד עם הרוב השפוי ברגע שבעלי ההחלטות בפוליטיקה ובתקשורת יהיו מהדור שגדל עם המחשב ועם הקונסולות.
ובינתיים? בינתיים אין מה לעשות. המטיפים יטיפו, הקיצוניים יארגנו מחאות ומה לא, והשפויים יילכו ויתרמו לגדילת התעשייה, שעשתה בשנת 2007 כמעט 18 מיליארד דולרים בארצות הברית.