בלוגים שמוגים

תופעת הבלוגינג, אשר פרצה בשנים האחרונות לתוך המיינסטרים האינטרנטי מטילה איום (העולה עם השנים) על התקשורת הממוסדת. בין אם מדובר בתקשורת באינטרנט באמצעות אתרי החדשות ובין אם מדובר עם העיתונות הכתובה, או על הטלויזיה. באחד הטורים הקודמים כתבתי על הבג"צ של אתר סקופ בדרישה להכיר בכותביו כעיתונאים לכל דבר.

בכלל, התחושה היא שהאינטרנט אינה נתפסת ע"י עיתונאים רבים אלא בתור עוד אנצקלופדיה שאפשר לשאול ממנה מידע, מבלי לציין את מקורו או את המחבר המקורי. אז נכון שאי אפשר ללחוץ על קישורים בעיתון מודפס, אבל תמיד אפשר לקחת את העיתון אל מול המחשב ולהקליד את הכתובת בתחתית האייטם (מעבר לעובדה הפשוטה שאם כבר עושים שימוש בעבודה של מישהו אחר, המעט שניתן לעשות זה ליידע את הקוראים בעניין, וזאת כמובן בלי לקשר לרשיון שבו שוחרר התוכן עליו הסתמכו).

בפוסט שכותרתו "הבלוגרים הם לא ילדי מפעל Nike החדשים", תוהה [[אביעד קדרון]] מדוע "לכל הרוחות והבאנרים, גופי תקשורת מסרבים לתגמל בלוגרים?". לדבריו, הבעיה נובעת משתי סיבות עיקריות. האחת נעוצה בעובדה שגופי התקשורת מרגישים בנוח לעשות שימוש בתכנים שפורסמו ע"י בלוגרים, כאשר במקרים רבים הדבר מתרחש ללא מתן תמורה הולמת (אם בכלל). מן הצד השני הבעיה נובעת מכך שבלוגרים רבים מעוניינים לקבל את החשיפה הזו, גם מדובר בתמורה אפסית מצדו של העיתון.
קדרון מעריך כי המצב ישאר על כנו כל-עוד הבלוגרים לא יפנימו שהתוכן נמצא אצלם וגופי התקשורת זקוקים להם ולא להיפך.

הטור הזה נקרא "בלוגים שמוגים", למיטב ידיעתי מרמז שמו במידה רבה על התחום שבו הוא עוסק. מרבית התכנים אליהם אני מתייחס כאן עוסקים בבלוגים ובבלוגינג ובשאר מילים המכילות את השורש ב.ל.ג. עם זאת, מידי פעם אני משתדל להכניס לכאן גם תכנים שיעסקו בשמוגים. שמוגים זה מושג שבא לתאר משהו שאינו בלוגים, אך בגלל איך שהמלה נשמעת, עלול להיווצר בלבול כי מדובר במשהו חסר חשיבות לא רק בתחום הבלוגינג, אלא באופן כללי.

בלוג הפרסום "[[המזבלה]]", הוא בלוג המספק הצצות ונקודות מבט מעניינות לקמפיינים פרסומיים שונים. לאחרונה אף הוזכר שמו בתביעת לשון הרע בשל טוקבק מכפיש (כך לטענת התובע). אבל לא על זה רציתי לדבר. דרך המזבלה הגעתי את פרוייקט גרילה למען העלאת המודעות לחיילים החטופים.

סטודנטים מבית ספר [[גורן]] לתקשורת חזותית (שבמכללה האקדמית עמק יזרעאל) הקימו פרוייקט בשם "שבויים בתודעה". ביום חמישי הקרוב, 24.01.2007 (מחר) הם מבקשים מאיתנו להמתין עם שלט ריק באולמות קבלת הפנים בשדה התעופה הקרוב לאיזור מגורינו. אנחנו נקראים לתעד את עצמנו באמצעות מצלמת וידאו או מצלמת סטילס ולשלוח לאתר לצורך יצירת תזכורת חזותית לכך שהשבויים טרם שבו הביתה.

נכון לרגע כתיבת שורות אלה, על המפה המופיעה באתר מופיעים כבר קרוב ל-20 שדות תעופה שונים ברחבי העולם אשר יאויישו במסגרת הפרוייקט. אני מזמין את כל מי שקורא שורות אלה, לקחת חלק ביוזמה זו. אם לא לסייע באופן ישיר לחזרתם של השבויים, אז לפחות למנוע מן הנושא הזה לרדת מסדר היום ולהיעלם מאחורי שאר החדשות.

מאז שנענע הוסיפו את המספר 10 במסגרת שיתוף הפעולה עם ערוץ 10, נפתחו בישרא-בלוג מספר בלוגים של כתבי הערוץ. אחד מאותם בלוגרים הוא [[שרון גל]], המשמש ככתב משטרה בערוץ.

מסתבר שקשיים בכתיבת בלוג קיימים בין היתר אצל עיתונאים, אשר פעמים רבות נתפסים כבעלי אצבע קלה על המקלדת. לאחר שבמהלך הימים אחרונים לא הצליח להוציא פוסט חדש לבלוג, ובעקבות מספר מיילים שנתקבלו במחאה על כך, החליט גל לבצע ניסוי.

הניסוי המדובר הוא למעשה פרוייקט כתיבה קבוצתית שבו הוא מזמין את קוראי הבלוג שלו לכתוב ביחד איתו "סיפור פלילי מרתק". הפרק הראשון יכתב בידי גל עצמו ואילו הפרקים הבאים יעוצבו בידי הקוראים והמגיבים של הבלוג.

גם כאן, בפוסט ההצהרה על הניסוי הזה, הקוראים אינם מוגבלים בתוך קירותיו של תסריט נבחר מראש. גל מבקש מקוראיו להציע כיווני עלילה, לאפיין דמויות שיקחו חלק בסיפור ומבטיח שהרעיונות שלהם יהוו את בסיסו של הסיפור המתהווה.

אני זוכר שבתחילת דרכם של כתבי ערוץ 10 בתור בלוגרים בישרא-בלוג, הם ספגו ביקורת על זה שהם לא באמת מנהלים בלוג אלא כותבים כתבות ומידי פעם מגיבים לאיזה טוקבק. נראה שהתפיסה משתנה עתה וגם העיתונאים מתחילים לפעול כבלוגרים מן המניין אשר חסרים את ההשכלה והניסיון העיתונאיים.