וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ביקורת: Uncharted

על אף מגרעותיו, Uncharted: Drake's Fortune הוא משחק פעולה מעולה - מטובי המשחקים שיש היום ל-PS3

חברת Naughty Dog פיתחה ב-22 שנות קיומה 13 כותרים, לערך, אבל מה שמעניין אותנו הם תשעה הכותרים האחרונים, שיצאו ב-12 השנים האחרונות. מדובר בשתי סדרות בנות 4 משחקים, ובכותר אחד חדש אותו נבקר היום. את שתי הסדרות - Crash Bandicoot לפלייסטיישן 1, ו-Jak & Daxter ל-PS2 – אני מזכיר בשביל שתבינו כי מדובר באולפן פיתוח מצליח מאוד, מהטובים בתחום משחקי הפלטפורמה המצועצעים-קמעה.

מושא הביקורת שלנו להיום – Uncharted: Drake's Fortune, הוא הנסיון הראשון של החבר'ה מ-Naughty Dog לפתח משחק לפלייסטיישן 3. מעבר לכך, הוא גם הנסיון הראשון שלהם לפתח משחק שרוב רובו הוא אקשן ויריות. יש בו, אמנם, אלמנטים הומוריסטיים, אך האווירה של המשחק - כמו גם העלילה שלו – הרבה יותר דומים ל'אינדיאנה ג'ונס' מאשר ל'חתולים הסמוראים'.

פלנסיס דלייק לנצח!

מעשה בנייתן דרייק, הרפתקן ומגלה אוצרות (שודד קברים) שטוען כי הוא צאצא של סיר פרנסיס דרייק – שודד יםפוליטיקטיגיבורנבל, תלוי בנקודת המבט שלכם. בעקבות מציאת ארון קבורה מזוייף של האב הקדמון, יוצא נייתן לחפש את האל-דורדו, עיר הזהב האבודה. לעזרתו בחיפוש הזה בא סאלי – מורה דרך, חבר טוב וסוחר חלקלק, ואלנה פישר שמממנת את כל הסיפור בשביל לתעד אותו לסרט דוקומנטרי.

מרבית המשחק מתרחש על אי טרופי קסום, עם שרידים ארכיאולוגיים מהמאה ה-16, כשחבורת הגיבורים שלנו מחפשת את האוצר ומנסה למנוע משודדי-ים מודרניים (להלן: מאפיונרים ושכירי חרב) למצוא אותו לפניהם.
כותרת

הדבר הראשון, כנראה, אליו תשימו לב ב-Uncharted הוא הגרפיקה שלו. אמרתי זאת פעם, אבל שווה לחזור על כך: פלייסטיישן 3 זו מכונת משחק חזקה להפליא, ועכשיו אנחנו מתחילים לראות את ניצני האיכות הגרפית שתאפיין את משחקי הקונסולה בשנים הבאות. Uncharted הוא דוגמה טובה לכך – אחד המשחקים היפים אותם ראיתי אי פעם על קונסולה, אם לא היפה שבהם.

אני מדבר לא רק על הסביבה של הגיבור, אלא גם על האנימציה של כל הדברים שנעים במשחק, החל מהדשא והעצים, ועד לציפורים ובני אדם. התנועות של כל הדמויות ב-Uncharted חלקות ברמות שלא יאמנו, גם כשמדובר בפעולות אתלטיות כמו קפיצה והליכה על קרש. גם בתחום הסאונד מדובר בהצלחה מהדהדת (תרתי משמע), עם דיבוב מוצלח מאוד של הדמויות וצלילי ג'ונגל משכנעים.

בהתחשב בכל זה, אפשר היה לצפות לזמני טעינה ארוכים למדי. בכל זאת, יש כאן שלבים די גדולים. אך במקום זה, קיבלנו זמני טעינה מזעזעים בין שלב לשלב. הזעזוע עצמו מגיע כשאתם מבינים שאין דבר כמו זמני טעינה ב-Uncharted. אני לא יודע איך ב-Naughty Dog עשו את זה – הרי סרטוני המעבר לא ממש ארוכים, אבל הם הצליחו ליצור חוויה מתמשכת שלא נקטעת עם כתובית Loading כמעט אף פעם. אם הייתי יכול להמליץ בלב שלם על קניית משחק רק בגלל הגרפיקה שלו, הביקורת שלנו הייתה מסתיימת כאן.

יותר אקשן, פחות הרפתקאות

אבל כפי שאתם רואים, הביקורת לא הסתיימה – יש לי עוד לא מעט דברים להגיד על Uncharted. ראשית כל, אם שיחקתם בדמו שלו, יש מצב שתרגישו כי רימו אתכם כשתגיעו למשחק עצמו. הדמו הורכב, ברובו, מפאזלים סביבתיים שכוללים טיפוס, קפיצה ושלל דברים אחרים שהנסיך הפרסי ולארה קרופט עושים על בסיס יום-יומי. במשחק המלא, לעומת זאת, האיזון מוטה מאוד לכיוון סצינות אקשן עם נשק חם.

במשך חלקים נרחבים מהמשחק הזה, אתם תסתובבו בין אזורים פתוחים וסגורים שיהיו מלאים בשכירי חרב מרושעים עם כלי נשק שכוללים אקדחים, שוטגאנים, רובי סער, רימונים, מקלעים, טילים ומקלות מוות נוספים, כשהמטרה שלכם היא לשרוד ולהרוג את כולם. זוהי לא תלונה כנגד המשחק – אין שום דבר פגום בכותר אקשן, אבל הדמו היה קצת משלה. מה שכן, הפאזלים וחלקי המשחק בהם אתם מתמודדים נגד תוואי השטח, מהנים עד מאוד.

טמטום מפריע

הבעיות (הנה, הגענו) מתחילות כששיחקתם במשחק כבר שעה-שעתיים, והראשונה שבהן היא טיפשות עלילתית מעצבנת מהדרגה הראשונה. בדרך כלל, אפשר להחליק את טמטום העלילה אם המשחק מהנה מספיק, ולהתעלם ממנו לגמרי, אבל כאן זה עובר כל גבול.

במשך רבע השעה האחרונה טיפסתם על קירות של בניין נטוש, קפצתם ממעקה רעוע אחד לאחר, פתרתם פאזלים מטורפים ונכנסתם למנהרות בהן אף אחד לא ביקר כבר 400 שנה. אה, רגע, האויבים שלכם כבר שם, עם כלי נשק אוטומטיים. איך הם נכנסו? עם חבל, מהתקרה. כנראה שהמחבוא הסודי כולל לא רק פתח כניסה עילי פשוט, אלא גם שלטי ניאון ענקיים שמובילים אליו, אחרת איך הרעים מצאו את החור באדמה? זה מעצבן, כאמור, וקורה במשחק הרבה יותר מדי פעמים.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

תרפיית מציאות מדומה: טיפול להתמודדות עם חרדה

בשיתוף zap doctors

טוב במינון נכון

דבר נוסף שקורה בו יותר מדי (תיכף תהיה הסתייגות) זה סצינות קרב. ההפסקות ביניהן קצרות מדי והגיוון בתוך הקרבות כמעט ולא קיים. לוחצים על כפתור ה"לך תתחבא מאחורי העצם הקרוב ביותר", ואז מתחילים לרסס. מהרגע הראשון ועד לרגע האחרון אין קרב קשה אחד – רק קרבות קלים-עד-בינוניים. המשחק אמנם מתגמל אתכם על ירי בראש ועל הרג אויבים בכלל, אך התגמול בא בדמות בונוסים שאף אחד לא באמת צריך.

ההסתייגות שלי היא שמתוקף התפקיד שלי, לא לקחתי את הזמן שלי עם המשחק. שיחקתי בו לאורך יומיים, עד שסיימתי (8 שעות משחק, בערך). אם הייתי משחק שעה בכל יום, הכל היה נראה רפטטיבי פחות. מצד שני, הרבה מהגיימרים שאני מכיר משחקים בשביל לסיים גם בלי דדליין, כך שהרפטטיביות באמת יכולה להוות בשבילם בעיה.

סיכום

כל הדברים הבערך-שליליים שאמרתי על Uncharted בפסקאות האחרונות בהחלט גורעים מאיכותו, אך לא מצליחים לפגוע במעמדו יותר מדי. זה אחד מהמשחקים הטובים שיש ל-PS3 כיום, ואם כבר יש לכם את הקונסולה, חבל לא לראות למה היא מסוגלת. בסופו של דבר, מדובר בהישג אומנותי מרהיב של חברת Naughty Dog, שמצליחה לייצר זיכיון מרתק גם לפלייסטיישן 3. אין לי ספק ש-Uncharted: Drake's Fortune מתחיל סדרה חדשה, ואני בהחלט מחכה לראות מה הם יצליחו לעשות בחלק הבא.

  • עוד באותו נושא:
  • uncharted

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully