בלוגים שמוגים

אמש נתקלתי בסוגיה מעניינת אשר עלתה לדיון בפורום הבלוגים של תפוז. מעצם הגדרתו הפופולארית של המושג בלוג, מדובר על-פי רוב ביומן רשת אישי של הכותב בו (גם אם הוא עוסק בענייני ציבור וביקורת, מדובר עדיין בנקודת מבטו האישית של הכותב). נשאלת השאלה מה קורה ברגע שהבלוג מגבש סביבו קהילה תוססת של קוראים ומגיבים. האם עדיין מדובר במשהו אישי שרק לבעליו יש את הזכות להחליט על עתידו של הבלוג? במצב של קהילה שלמה שנוצרה, או אפילו מספר מצומצם של קוראים ומגיבים קבועים, הבלוג ממשיך להתקיים כיישום חברתי בזכות הקהילה הזו. האם חברי הקהילה שאינם כותבים את הבלוג (אך עם זאת כותבים בבלוג, בתגובות ובטראקבקים, וקוראים בו ומנויים עליו) הינם בעלי זכויות כלשהן על הבלוג?

בהודעה שפורסמה בפורום, מתרעמת [[נטע מימי]] על כך שבלוגרית מסויימת הידועה תחת הכינוי "BSbsBSbsBS" מחקה את הבלוג שלה. מימי שואלת בפורום: "מי נתן לה את הרשות למחוק את הבלוג שלה? זה כבר נהיה נכס צאן ברזל ואני מכורה.. מה נותן לה את הרשות פשוט להרים יום אחד ידיים ולמחוק הכל??"

הבלוג הוא בעצם אינטרקציה בין הכותב לקוראים שלו, ואף על פי שהזכויות לתכנים שייכות בדר"כ לכותב, פעמים רבות הופך הבלוג לחלק מחיי היום יום של הקוראים האדוקים. אישית לא הייתי מרחיק לכת בצהרות דומות להצהרוציה של מימי כגון: "מצידי אל תעדכני יותר, מצידי שתמצאי איזה עיסוק חדש בחיים ותלכי לסוף העולם שמאלה אבל את לא יכולה להרוס לנו את כל העולם ולמחוק את כל הבלוג שלך". עם זאת אני בטוח שהייתי לכל הפחות מנסה לפנות אל הבלוגר ולבקש ממנו (או ממנה) להחזיר את הארכיון, למען הקוראים שלו, תוך הסבר על המעמד המיוחד של הבלוג בעיני, אך ללא כל נימה דורשת או מחייבת.

מנגד, בתגובות להודעה המדוברת, שואל [[אורי צציק]] (פגעסוס בתפוז), האם הייתה מימי מוכנה שמישהו אחר יחליט עבורה מה יש עליה לעשות עם הבלוג האישי שלה, שהיא כתבה במשך כמה שנים, השקיעה מאמצים ושיתפה רגשות. לדבריו, היום שבו מישהו אחר יחליט עבורו מה הוא יכתוב, יהיה היום שבו הוא יפסיק לכתוב.

משתמשים רבים בקפה דה מארקר התלוננו פעמים רבות על בעיות של איטיות ואף מספר מקרים בהם הרשת החברתית הזו לא הייתה זמינה במשך דקות ואף שעות ארוכות. אף על פי שהדבר ללא ספק מפריע למשתמשים, מרביתם נמצאת ככל הנראה בהשלמה עם המצב ובאופן אישי יצא לי יותר מפעם לשמוע כי "ככה זה באינטרנט ואין מה לעשות". בטרם אתייחס למשפט הזה, גיליתי נכון לעכשיו, האתר כלל אינו זמין ובמקום זאת מוצגת שקופית המודיעה על כך שהנהלת האתר מתקנת תקלות ומתקינה שרת חדש אשר אמור לצמצם את בעיות הגישה לקפה.

דבורית שרגל מאחרת בבלוג שלה ברשימות, את עצמה בתפקיד [[ולווט אנדרגאונד]] (בלוג שנכתב בדרך קבע בקפה דה מארקר) ומפרסמת הודעה מטעם הקפה כי ההשבתה הכללית תימשך עד ליום חמישי. נראה שהשרת החדש כבר הותקן אך יש לבצע לו הרצה ומבחני עומס.

ירדן לוינסקי, ממקימי המגזין לתרבות דיגיטלית [[קונספציה]] כותב בבלוג של [[הקולקטיב]] כי דברים לא צפויים ונפילות הם מנת חלקם של כל אתרי האינטרנט. עם זאת לדבריו אמורים אתרים חדשים להבדק תחילה על שרתי ניסוי ורק לאחר מכן להיות מוצגים לציבור הרחב. עוד מזכיר לוינסקי שמאז אירועי ה-11 בספטמבר, דואגים אתרים רבים להחזיק גרסת חירום קלה יותר לעתות עומס. נראה שבקפה דה מארקר לא חשבו על כך מראש ולא היו ערוכים לפופולאריות הרבה לה זכתה הרשת החברתית שלהם.

עכשיו בנוגע למשפט "ככה זה באינטרנט ואין מה לעשות". יכול להיות שהוא היה נכון מתישהו בעבר, כאשר לא היו אלטרנטיבות לכל שירות אינטרנטי. נכון להיום, כאשר השירות אינו יעיל וכרוך בבעיות טכניות רבות, עלולים גולשים רבים לבחור להשתמש בשירות אחר עם פחות בעיות טכניות.

וורדפרס בעברית היא ככל הנראה הפלטפורמה הפופולארית ביותר בישראל לבלוגים עצמאיים. מטבע הדברים, חלק מן הפוסטים של הבלוגרים המשתמשים במערכת עוסקים בוורדפרס. חלקם של הבלוגרים כותבים מפעם לפעם, מי יותר ומי פחות, על תוספים חדשים ומתורגמים, על פתרון בעיות ועל נושאים רבים ומגוונים (למשל כנס ה[[וורדקמפ]] שהתקיים בשנה שעברה).

ביום ראשון השבוע, העלה [[רן יניב הרטשטיין]] אתר נוסף העוסק בוורדפרס בעברית (מערכת אותה הוא מתרגם ומתחזק). האתר נקרא "פלאנט וורדפרס בעברית" ובעצם מהווה אגרגטור רסס של תכנים העוסקים בוורדפרס בעברית ונכתבים ע"י הבלוגרים השונים אשר הביעו רצון להכלל באגרגטור המדובר ולשתף למערכת אך ורק את הפוסטים העוסקים בוורדפרס. האתר הזה בא לתת מענה כמקור ידע נרחב המתעדכן בתדירות גבוהה. בנוסף בגרסאות הבאות של וורדפרס בעברית, הוא יוטמע בלוח הבקרה של המערכת ויחליף את הפוסטים תחת התג "וורדפרס" בטכנורטי.

מעבר לזה, העריכה הידנית של כוכב הוורדפרס בעברית תמנע אפשרות ניצול לרעה של הופעת הפוסט בלוח הבקרה של כל בלוגר וכן תחסוך מן המשתמשים מצב שבו הם עלולים להחשף לספאם דרך הפוסטים שנשלחו לטכנורטי.