וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

סופה של מלחמה

עפר לאור

18.2.2008 / 17:14

המלחמה על הדור הבא של ה-DVD נגמרה. בלו-ריי ניצח. HD-DVD הפסיד. עפר לאור נזכר ומסכם

האנליסטים צוהלים משמחה. במלחמת הפורמטים שכבר שנתיים מטרידה את תעשיית הדיסקים ומכשירי האלקטרוניקה מסתמן לו, סוף סוף, מנצח בודד. ולפני שכולם שוכחים מה היה כאן, זה הזמן להיזכר מדוע חברות אלקטרוניקה ענקיות נלחמו בשנתיים האחרונות עד טיפת הדם האחרונה...

ההתחלה

כבר כמה שנים ברור שמחזור החיים של ה-DVD מגיע לסיומו. החברות שמחזיקות בזכויות על הפטנטים ב-DVD וב-CD הרוויחו הון עתק מהתמלוגים, רצו כולן פיסה גם מהעוגה החדשה. רבות דובר על כך שהפורמט שינצח יהיה גם הפורמט הפיזי האחרון. כלומר, האמונה הרווחת היא שעד שהפורמטים הללו יצאו משימוש, חיבורי הרשת יהיו פשוטים, זולים ומהירים דיים בכדי שלא נזדקק לפורמט פיזי חדש, אלא נוכל לרכוש ולצפות מסרטים היישר מהאינטרנט. לכן היה חשוב כל כך לחברות הגדולות להיות חלק מהסיפור הזה: זו כנראה ההזדמנות האחרונה שלהם להרוויח כסף בדרך הזו.

לקראת יציאת הפורמטים באופן רשמי, היה מאמץ אמיתי וכנה לאחד ביניהם. עם זאת, הדרישות השונות של יצרני החומרה וספקי התוכן היו כה סבוכות וענפות שכבר לא היה סיכוי ליישב את כל המחלוקות.

התוצאה? פיצול. סרטים רבים יצאו בשני הפורמטים, ואילו אחרים הושקו רק באחד מהם. עם זאת, לא היה בעצם להיט מכריע (כמו ש-MATRIX היה עבור פורמט ה-DVD בזמנו) אשר גרם לאחד מהפורמטים לבלוט משמעותית מהאחרים.

ההבדלים

יש הבדלים תפיסתיים רבים בין שני הפורמטים, אך בבסיסם הם דומים להפליא. בשני המקרים מדובר באותם שלושה קידודים עבור וידאו: כלומר, בחירה בין ה-MPEG2 המיושן, לבין VC1 ו-H.264 המתקדמים יותר. ההבדלים ביניהם משמעותיים בעיקר מבחינת פוליטיקה: VC1 הוא תקן של מיקרוסופט אשר תומכת בו ומעודדת קידודים בו, בעוד H.264 הוא תקן כללי יותר ולכן הגופים מאחוריו יותר אמורפיים. גם בתחום האודיו, ההבדלים זניחים: תמיכה ב-AC3 הוותיק והטוב, ביחד עם הפורמטים החדשים: DTS HD, DTS HD MASTER ו- TRU HD המתחרה בדולבי.

ההבדלים מתבטאים תחילה בשיטות הקידוד. בעוד ש-HD DVD (הפורמט של טושיבה) בעצם הרחיב את טכנולוגית ה-VOB הישנה, הבלו-ריי של סוני משתמש בפורמט חדש לחלוטין. המידע ב-HD DVD נשמר בבלוקים קבועים עם יכולת זהה בהעברה קדימה או אחורה. בבלו-ריי, איפוא, עשו שימוש בטכנולוגיה יעילה יותר, אך כזו שמקשה על העברה אחורה.

מעבר לכך, מדובר גם בגדלי דיסק שונים, כאשר בכל שכבה של HD DVD טמונים להם 15GB, וב-Blu-ray כ-25GB. השיפור בבלו-ריי, למרות שרדיוס הדיסק זהה לרדיוס של CD ישן וטוב, נעשה הודות לקרן לייזר כחולה (להלן "Blue ray" או Blu-ray בקיצור). ככל שתדר הלייזר גבוה יותר (כחול הוא תדר גבוה למדי בטווח תדרי האור הנראים לעין), כך אורך הגל שלו קצר יותר, והיכולת לקרוא נתונים צפופים יותר משתפרת.

מבחינת ייצור, ל-HD DVD יש יתרון של יצור זול יותר ומכונות שמייצרות HD DVD מסוגלות לייצר גם תקליטורי מוזיקה CD ו-DVD. ייצור של Blu-ray, לעומתו, מחייב פס ייצור חדש.

הטכנולוגיות המתקדמות יותר בשני הפורמטים עדיין לא ממש מיצו את עצמן. ל-HD DVD היה את HDi המסתורי אשר נדחף לתקן על ידי HP והיה אמור להוות סביבה חכמה לתכנות עבור הפורמט. מהצד השני של המתרס היה BD-J, זן חדש של שפת JAVA שאמור לקדם את יכולות התכנות ב-Blu-ray. שתי הטכנולוגיות הן סבוכות כל כך שהן עדיין בשלבים מתקדמים של פיתוח לא ממש הוכנסו לתקן, מה גם שבינתיים הן לא ממש נחוצות...

הזינוק

יתרון טכני ראשון היה ל-Blu-ray לא רק בגלל היתרון של שימוש בדיסקים בעלי נפח גבוה יותר, אלא בגלל תמיכה מובנית ב-24 פריימים לשנייה ברזולוצית 1080p - הפורמט הטבעי של סרטי קולנוע, הימור שהוכיח את עצמו כחכם בדיעבד ואשר אומץ בשלב מאוחר מדי על ידי טושיבה.

טרם הזינוק, ההערכות בשוק היו ש-Blu-ray ינצח. הסיבה? שיבוצו בפלטפורמת ה-PS3 של סוני הבטיחה לפורמט תמיכה של מיליוני מכשירים בסופו של דבר, עוד בטרם נורתה יריית הפתיחה. השליטה של סוני בתחומים שונים קידמה משמעותית את יכולתה לעבות את בסיס המשתמשים ובכך הפכה את הפורמט שלה למועדף.

מצד שני, העלויות של סוני היו גבוהות מאוד, וזמן הפיתוח היה איטי. לכן, כאשר טושיבה הוציאה את הדגמים הראשונים של הנגנים שלה, הם יצאו חודשים רבים לפני שה-PS3 או נגנים אחרים היו בשוק.

הסרטים הראשונים ב-Blu-ray נראו משמעותית פחות טובים מהמקבילים שלהם בפורמט HD-DVD. איך יתכן? היתרון בגודל הדיסק בוזבז על ידי שימוש לא יעיל בפורמט MPEG2. הייתרון של MPEG2 היה בכך שמקודדים התומכים בו היו קיימים, ועלו מעט, מה שחסך מיוצרי הסרטים הראשונים את הצורך להסתבך עם פורמט חדש ולא מוכר ותהליך קידוד ארוך, מיגע ויקר.

ירית הפתיחה הזו נתנה קפיצה משמעותית ל-HD DVD. אימוצה של מיקרוסופט את הפורמט (עוד על כך בפרק הקונספירציה) חיזקה את הפורמט וההכרזה של-XBOX 360 יהיה כונן HD DVD חיצוני שינתה את התמונה. במקביל, הוזלת הנגנים הפכה את נגני HD DVD של טושיבה לנמכרים ביותר ב-AMAZON מבין כל הנגנים (כולל DVD רגילים!).

לאחר כמה חודשים, עם שחרור ה-PS3 ולאחר שסרטים באיכות סבירה החלו לצאת, התמונה החלה להתייצב יותר. בשלב זה, ביקור בחנויות אלקטרוניקה פופולאריות בארה"ב לא היה מאפשר תחזית לגבי הזוכה האפשרי: הדלפקים הכחולים והאדומים היו ריקים באותה מידה מבחינת סרטים ותוכן.

התגברות הלחץ של מיקרוסופט לטובת פורמט HD DVD העלתה בשלב זה את תיאורית הקונספירציה. תיאוריה זו גורסת כי מיקרוסופט ניסתה למשוך כמה שיותר זמן ולגרום לפורמטים השונים למות עוד בטרם יזכו לפרוח. הסיבה לכך? שירותי VOD ONLINE, אשר יאפשרו השכרת סרטי HDTV דרך האינטרנט. עם זאת, אין הוכחות לתיאוריה זו, ולמרות שבארה"ב מיקרוסופט השיקה שירותים כאלה, היא רק אחת מבין כמה ספקיות ואין סיבה לחשוב שדווקא השירות שלה הוא זה שייקח את כל הקופה.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

התהליך המסקרן של מיחזור אריזות מתכת

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

התמונה מתבהרת

לקראת ספטמבר 2007, התמונה החלה להתבהר. בחנויות היו יותר תכני Blu-ray והמכירות של ה-PS3 עשו את שלהן. עם זאת, לקראת תערוכת IFA BERLIN, הייתה הכרזה דרמטית של אולפן פרמאונט על כך שהוא זונח את פורמט הבלו-ריי לטובת HD-DVD. השמועות טענות שסכומי כסף נכבדים עברו ידיים ובכך "עזרו" לאולפן הותיק לבצע את החלטתו... התגובות על השאלות הללו נענו לרוב בתשובה מתחמקת ולא עניינית.

עם זאת, היה קשה שלא לראות מה שמתרחש בחנויות התוכן. כניסה לכל סניף של בסט-ביי או וול-מארט הראתה דלפקים ארוכים מלאים בתכנים כחולים, בעוד שתשומת לב לדלפקים האדומים של HD DVD הייתה קטנה. לא רק שהם החזיקו פחות תכנים מסוג זה, אלא שהדלפקים הללו מוקמו בד"כ מאחורי אלה הכחולים. גם מגוון היצרנים של Blu-ray היה מרשים, בעוד שבפועל רק טושיבה ייצרה נגני HD-DVD.

כל אלה לא חמקו מעיני הצרכנים, אך עם זאת המאבק היה בעייתי לשתי הקבוצות, שכן די ברור שצרכנים רבים משתמשים בשירותי VOD, מורידים מהאינטרנט וצופים בטלוויזיה במקום לטרוח ולבדוק איזה דיסק לרכוש ובאיזה צבע קופסא הנגן שלהם בבית תומך.

לקראת סוף 2007, החלה טושיבה לייצר נגנים מהדור השלישי. נגנים אלה כבר היו דומים להפליא לאחיהם הכחולים ותמכו בכל הפורמטים החדשים, כולל 1080p ב-24 פריימים לשניה. מחירי הנגנים שידרו פאניקה מסוימת, ובמקומות רבים ניתן היה כבר לרכוש נגן HD DVD במחיר של 100 דולר!

טושיבה סיבסדה את המחירים הללו והפסידה כסף על כל נגן. מעבר לכך, מתח הרווחים בנגנים הללו הפך אפסי והכדאיות של חנויות האלקטרוניקה להמשיך ולמכור אותם נעלמה.

עם הזמן, התגבר גם הלחץ בחברות השכרת ומכירת הדיסקים להדגיש פורמט אחד ולהעלים את השני. החברות הללו זקוקות לכל מדף אפשרי - החזקת אותו סרט על שני מדפים שונים עולה כסף רב ולכן היה להם חשוב להרגיש לאן נושבת הרוח. בשלב זה של המשחק, היחס בין הכוחות היה מוטה משמעותית לטובת Blu-ray. בשבוע הראשון של 2008, היחס היה כמעט 10:1 במכירות הדיסקים לטובת Blu-ray. היה זה השבוע הזה שגרם לחברות רבות להתחיל ולסמן לטושיבה על כך שהן מתכננות לצמצם את מלאי הנגנים והסרטים.

המכות הגיעו מכל הכיוונים: חנויות ורשתות רבות שאבו כח אחת מן השניה והכריזו תחילה על צמצום מלאי הדיסקים של HD-DVD, או ישירות על מעבר מוחלט לבלו-ריי. המעבר של אולפן Warner לתמיכה בלעדית בבלו-ריי סימן שגם האולפנים מרגישים כי הרוח דוחפת את הפורמט קדימה. חנות אחר חנות, BEST BUY, CIRCUIT CITY, NETFLIX, BLOCKBUSTER – כולן החלו להכריז כי הן מעדיפות לתמוך בפורמט של סוני.

בתעשייה מאמינים שהמסמר האחרון נתקע כבר אז בארון המתים של HD DVD, אך טושיבה טרם הכריזה רשמית על מותו של הפורמט. עם זאת, הכרזות מטעם ההוליווד ריפורטר, ואחריו NHK (גוף תקשורת יפני מוכר ומקורב לטושיבה) על כך שהחברה מתכננת סגירת מפעל והפסקת פיתוח נגנים חדשים בפורמט HD DVD בהחלט גורמים לנו להאמין שתוך כמה שבועות יסתיים המאבק.

אז מי ניצח כאן?

אפשר לסכם את כל הסאגה במשפט "כולם הפסידו". התעשייה התעסקה בשטויות במשך השנתיים האחרונות, כאשר עיקר תשומת הלב הופנתה לתפריטים חכמים יותר ושפות תכנות שאין בהן צורך. כל סרט שיצא לשני הפורמטים קודד פעמיים, ולמרות שהמחירים ירדו, עלויות הדיסקים לא ממש השתנו, כשמרבית הנגנים האיכותיים עדיין יקרים למדי.

הלקוח לא ממש קיבל מבחר רחב יותר - מדובר היה בדואופול. המעבר בין דואופול למונופול לא בהכרח יזיק לתמחור, אבל בוודאי שלא יועיל לו.

כל החברות הפסידו הון עתק במלחמה מיותרת, כאשר המרוויחים הגדולים היו חברות הכבלים והלויין שקיבלו כמה שנות חסד למרות שאיכות התמונה שלהן ב-HDTV כבר לא טובה כמו זו שניתן לקבל בתקליטורים חדשים.

שני הפורמטים נפרצו כמעט בו זמנית (חוץ מפורמט ה-BD+ החדש שעדיין לא נפרץ), כך שמאמצי האבטחה שעיכבו את שני המחנות במשך כשנתיים התבררו כמיותרים ומוגזמים.

קשה לומר שאנחנו מזילים דמעה על כך שהמלחמה מסתיימת. החשש הגדול היה שהיא תדעך ללא מנצח ברור. העובדה שיש מנצח בעושה את החיים בשנים הקרובות לקלים יותר בשביל השוק והלקוחות.

  • עוד באותו נושא:
  • blu-ray

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully