אחרי ששיחקתי במשך שבועיים בדיאבלו ואף גיליתי נטייה להתמכרות קשה (שש בבוקר, אחי: "לכי לישון כבר! בבקשה!". הוא מעמיד פנים שהוא דואג לבריאותי, אבל הוא בעצם רוצה לשחק בעצמו, עליתי עליו), הוצע לי לנסות הפעם איזה קווסט. שו? שאלתי. קווסט, נאמר לי. נו, כזה שלא כל הזמן מרביצים למפלצות, כי גם יש דברים אחרים לעשות.
"רונסקייפ" הוא משחק חינמי ותיק שמשחקים על פני הרשת, עם עצמך, המחשב ושחקנים אחרים. כיוון שאחי לא סייע לי בסיבוב הזה, החלטתי להשקיע ולקרוא את המדריכים באתר. איזו טעות. מגוון המדריכים שתוך כדי קריאתם נרדמתי במהלך השבוע היה שקול לבילוי מול חוברת ההפעלה של הפלאפון או הדיסק של האינטרנט בכיתה יא' (הטכנופובית שייכת לדור הישן של האינטרנט, כשהספקית היתה שולחת לכם הביתה דיסק עם וידאו של ירמי קפלן שמסביר איך מתחברים לאינטרנט תוך כדי שהוא שר. אחר כך מתפלאים שיותר ויותר אנשים הופכים לטכנופובים).
במהלך קריאת אותם מדריכים מפרכים, מייגעים, מעצבנים ומתישים, הופתעתי לגלות שאני נדרשת לכל מיני ניג'וסים שונים. למשל, חוקי הפרטיות באינטרנט, אל תיתן את מספר הטלפון שלך לאף אחד, אל תפגש עם אף אחד שהכרת אונליין, ואם אתה כבר נפגש תודיע להורים. חוקים שאפילו הטכנופובית למדה פחות או יותר בגיל שתיים עשרה, ובגילה כבר לא מעניין את ההורים שלה אם תברח לאילת עם עלמה זהובת שיער או תצטרף לעונה הבאה של הישרדות. ואגב הישרדות, לתחנה הראשונה ברונסקייפ קוראים "אי הלימודים", ושם רכשתי כל מיני כישורים מעניינים שמעולם לא היו לי, כמו לדוג, להילחם, לכרות עצים וברזל, ולבשל. על מדורה! שרימפס! מאוד כשר. אין ספק שהרבנות הראשית מעורבת בזה. כמובן, הכישור הנחוץ ביותר, או כך טען המדריך הראשון שלי מתוך שבעה או שמונה, הוא לדבר. בהתחשב בכמות המילים שנשפכות ברונסקייפ, כך גיליתי בהמשך, חלק מהשחקנים היו מוצאים את כישור "לשתוק" יעיל יותר.
לא בשביל הנוף
אבל רגע, אני מקדימה את המאוחר. רונסקייפ הוא מין משחק פנטסיה פסטורלי עם גרפיקה מזעזעת הכוללת נהרות (אתם יודעים שהם נהרות כי הם כחולים, בערך), מדשאות (כנ"ל, אבל ירוקים). אפשר לשלוט כמעט לחלוטין במראה הדמות שלך, מלבד האופציה לתת לה כל סוג של הבעת פנים. בהתחלה מקבלים דמות בסיסית (לגברים יש זקן, לנשים יש חולצות בטן), אבל אפשר לפתח את התלבושת לכל דבר שיהיה ממש לא נוח לזוז איתו ואת השיער לכל צבע שיגרום לכם ממש להתבלט כשאתם מנסים להתחבא מלהק מפלצות. במהלך המשחק, יש לכם משימות קטנות לפתור, שחלקן דורשות שימוש בכישורים שלמדתם או אביזרים שניתנו לכם, וחלקם סתם דורשות הרג של תרנגולות או עכברושי-ענק. האמת, גם ביום טוב, כשהטכנופובית רואה עכבר (מה שלא קורה לעיתים קרובות, בכל זאת היא חיה עם שתי חתולות) היא בורחת בצווחות אל מעל לכסא גבוה. עכברושי הענק הויזואלים להחריד האלו, שגם השמיעו קולות נלווים, גרמו לטכנופובית לצווחות אימה שעומעמו רק על ידי המוזיקה המונוטונית המחרידה העולה מן המשחק. אבל היא היתה חזקה והרגה אותם, ואפילו צ'ופרה כראוי בחץ וקשת על ידי מדריך הלחימה. אגב, אותם מדריכים, דמויות המשוחקות על ידי המחשב, מאוד דעתניים. השף הרוסי לב, למשל, מזלזל במדריכה שלימדה אותי לבשל שרימפס על מדורה (כאמור, כשר מאוד). הוא צודק, כי כידוע אישה לא יודעת לבשל, בוודאי שלא על אש פתוחה. בנות הישרדות שלחו מכתב מחאה.
באמצע הדרך קיבלתי הצעה להפגין קצת רגש, לשבור קצת את פני האבן הקרות של הדמות שלי. הסכמתי בשמחה, אך גיליתי לתדהמתי שרגש במשחק מובע על ידי שלל קפיצות, ריקודים וסיבובי שמחה, כמו גם נפנופי ידיים כועסים. ככה זה אצל אנשים נטולי פנים, מה לעשות. בנוסף, גיליתי שהמשחק מחבב מאוד את הזמן-קליע, אה-לה מטריקס, ומאפשר לכם סיבובים מגניבים כאלו סביב עצמכם כדי לראות את כל הסביבה. זה לא נמאס, באמת.
פגשתי גם כומר שלימד אותי להתפלל (לאיזה אל? לא בטוח), ובמקביל הסביר לי על הרשת החברתית של רונסקייפ (קישור הזוי אך הגיוני בדרכו), וגם בנקאי שהסביר לי איך להתעשר, ונראה קצת לא שייך למציאות הפנטסטית הזו. הסתבר לי גם שכשאני מתה אני יכולה לאבד כמעט את כל החפצים ששמורים בתיק הגב שלי. למעשה, המשחק התריע בפניי מראש אלו חפצים אני עומדת לאבד כשאמות. מאוד מורבידי, העניין הזה.
בשביל טכנופובית, חשבתי שהתקדמתי יפה. איזה בחור בכחול אפילו ביקש ממני חברות בשגיאות כתיב. נורא התרגשתי, לא קיבלתי הצעת חברות כזאת מאז כיתה ה'. ולא הוטרדתי ככה לפחות מאז הצבא בבקשות בלתי נגמרות למספר הטלפון שלי. לא נתתי. אחרי הכל, הזהירו אותי. בכל מקרה, גיליתי שחברים ברונסקייפ נועדו לעקוב אחריך, לא לעזור לך, מרוב תשומת לב שהענקתי למטרידן הסדרתי הזה תוך כדי ניסיונות בריחה נואשים, נקטלתי איכשהו על ידי טובי הגובלינים שמחוץ לעיר המרכזית. מסקנה: אל תתנו לאף אחד לעבוד עליכם עם ה"קווסט" הזה. לא משנה איך מגדירים את המשחק, הכי חשוב לדעת להרביץ למפלצות.