בלוגים שמוגים

בביצת האינטרנט הישראלית לא חסרות דרכים לפתוח בלוג. אם זה בפלטפורמות הוותיקות – ישרא-בלוג של נענע10 והבלוגיה של תפוז, אם זה בקפה דה מארקר שבשנה האחרונה הפך למקור מעולה של תוכן איכותי (אשר מצליח להעפיל על הבעיות הטכניות מהן סובל האתר) ושאר האתרים שמבוססים על טכנולוגיית דקס. אל מול שלושת הגדולים, אפשר לראות אתרים נוספים, קטנים יותר כמו בלוגלי ורשימות, אשר לפחות בקורא הרסס שלי, תופסים מקום נכבד (עד למצב שבו כמעט מחצית מן הבלוגים האיכותיים שיוצא לי לקרוא, מאוחסנים בשני האתרים הללו). ביחד איתם אפשר למצוא בלוגרים ישראלים גם בבלוגר של גוגל וגם בלייבג'ורנאל. שתי המערכות אינן פופולאריות במיוחד בקרב הגולשים הישראלים, אבל ייתכן ובעתיד אנו צפויים לראות שינוי במאזן הכוחות.

עד עכשיו התייחסתי רק לבלוגים אשר מאוחסנים באתר אחד מרכזי וכמובן שאל לנו לשכוח את עשרות הבלוגרים אשר מפעילים בלוג עצמאי מבוסס וורדפרס/דרופל/מוביילטייפ/ג'ומלה ועוד, שגם מספרם רק הולך וגדל מיום ליום.

אז בשורה התחתונה, נשאלת השאלה – כמה בלוגרים יש בארץ?
לא בטוח שאפשר לענות נכונה על השאלה הזו, אבל תמיד אפשר לנסות ולהעריך את סדר הגודל. [[כרמל וייסמן]] שכותבת דוקטורט על בלוגים, מעריכה כי מדובר במשהו כמו 85 אלף בלוגים בבלוגוספירה הישראלית – מדובר בגידול של כ-35 אלף ביחס לשנה שעברה ומדבריה של וייסמן ניתן לשייך גידול זה להצטרפות של קפה דה מארקר לתוך המיינסטרים של הבלוגיות הישראליות (אף שישרא-בלוג ותפוז ביחד ממשיכות להחזיק השנה בשלושת הרבעים מנתח כלל הבלוגים בבלוגוספירה הישראלית).

למרבה הצער, אין הכמות מצליחה להסתיר את מצבה העגום של הבלוגוספירה הישראלית. על אף שיטענו כי לבלוגרים יש בידיהם כוח לשנות ולהשפיע, המציאות בשטח מצביעה כי לא אלה פני הדברים.

אמש כבר הופיעה במדור זה התייחסות לפרשיית הדיבה סביב הבלוג "עומדים בשער" – המולווט חדשות ספורט ונכתב בידי כותב אנונימי. אתר חדשות הספורט ONE פנה להנהלת תפוז בדרישה להסיר התבטאויות אשר לטענת האתר פוגעים בו ובעובדיו. בתפוז דרשו מן הבלוגר להסיר את התכנים הפוגעים ב-ONE, והוא בתגובה החליט לפרוש ולמחוק את הרשומות בבלוג.

המצב כפי שהוא היום לא אפשר לתפוז לנהוג אחרת – מצד אחד, מתוקף היותו של הבלוגר אנונימי (לפי דבריה של דבורית שרגל, עורכת תפוז, הוא סירב להזדהות גם בפני הנהלת תפוז, וגם בתמורה להסכם סודיות מטעם תפוז), אי אפשר לפעול משפטית כנגדו והפנייה תהיה כנגד תפוז בתור ספקית הפלטפורמה. מצד שני, אין זה מתפקידה של תפוז לשמש צנזור ובהוראות השימוש של הבלוגיה מתחייבים הבלוגרים שלא לעבור על חוקי מדינת ישראל, ביניהם חוק לשון הרע. בסיכומו של עניין, אף אתר בלוגים לא יילחם את מלחמתו של הבלוגר המאוחסן אצלהם במקרה של תביעה משפטית, בטח ובטח כאשר מדובר בכותב אנונימי.

אריה, שעובד בערוץ 10 ומנהל בלוג אישי בישרא-בלוג (בלוג אשר ככל הנראה נפתח הודות לשיתוף הפעולה ששמו נענע10 והיה מהראשונים בעובדי ערוץ 10 שפתחו בלוג) מביא צד יותר אישי מן הכתבה אשר התפרסמה במדור הברנז'ה של NRG מעריב, על כך שתוכנית בשם "מצלצלים" המשודרת בערוץ זוכה למתקפת טלפונים א-לה [[מנשה יוספוביץ']] מצד בחור של יואב. לדבריו של אריה, מצא יואב את השיטה לעלות לשידור ומאז הוא לא מפסיק להתקשר ולהעלות את הקלטות השיחות שלו לאתר הסרטונים [[Flix]].

אלא שיואב זה, הוא בעצם [[יואב מאור]] – מן הבלוגרים הפופולאריים ביותר בישרא-בלוג. במקביל לבלוג שהוא מנהל בישרא-בלוג, כותב יואב גם בלוג פופולארי למדי בתפוז – בלוג המהווה ניגוד רציני לבלוג הצבעוני, המצחיק והמלא סרטונים שיש לו בישרא-בלוג.
אריה, כעובד של ערוץ 10 ביקש מאחת המגישות של התוכנית להתייחס למעשיו של יואב ואני תוהה מדוע לאחר שגילה כי מדובר בבלוגר שכן, לא ריאיין גם אותו אף שהדבר התבקש.

לוח השנה שלנו רצוף במועדים לציון אירועים רבים. למשל ימים כמו יום האב, יום האהבה, יום כיפור ועוד. כל פעם שיום כזה מתקרב ואז עובר, עולה בראשי השאלה מדוע אנחנו בכלל זקוקים ליום שכזה? למה אנחנו צריכים לייחד יום אחד בשנה למשהו שאנחנו באמת צריכים לעשות במשך כל השנה? מדוע לכבד את הנשים רק ב-8 למרץ? לבקש סליחה רק ביום כיפור? לפנק את האהובה רק ביום האהבה? ולהפגין נחמדות לאבא רק ביום האב?

נראה שאני לא היחיד שמחשבות מסוג זה עוברות בראשו. לפני חודש זאת הייתה [[ואן דר גראף אחותך]] שמאסה ביום האהבה ואילו החודש זהו [[הסוכן ק.]] שתוהה מדוע שיהיה רק יום אחד לאשה?
לא אאריך במילים, כי לדעתי הכל ברור כאן. פשוט לכו לקרוא, דברי חוכמה הם אלה.