קומיקס.קום

הפעם במדור הקומיקס של וואלה! מחשבים – קומיקס לא-מחתרתי. כן, כן, שמעתם נכון. קומיקס עם אתר בית, עיצוב שבבירור נעשה על ידי מישהו מקצועי, מישהו שממש מתפרנס – או לפחות מנסה להתפרנס, מקומיקס ומהדרכת קומיקס. מה נסגר איתנו, אתם בטח שואלים, וכמה רחוק היום בו יככב "זבנג!" במדור הזה. ובכן, התשובה היא, רחוק מאוד, דרדסבא. ובקשר למה נסגר איתנו – השאלה הרלוונטית יותר היא מה נסגר עם נירמו, בחור שהחליט להחביא קריקטורות וקומיקס מגניבים וביזאריים מאחורי אתר צבעוני, אינטרקטיבי וילדותי להחריד. שאלה רלוונטית אף יותר היא מה פשר החיבה המשונה שלו לחצילים.

ניר מולד הוא כתב, תסריטאי, אנימטור, צלם, עורך וקומיקסאי. מי שמכיר את שמו כנראה נזכר בו מהמונולוגים ב"לילה גוב" המיתולוגית, מאנימציות שכיכבו בארוויזיון, ואולי אפילו מצילומי החתונה שלכם. כמו כל אנשי תעשיית הבידור בארץ, ניר מתפרנס, כך נראה, מכל מה שהוא מצליח לשים עליו את היד: תסריטים, כתבות, חוגי העשרה וימי כיף. לאחרונה הוא הוציא ספר קומיקס וקריקטורות משלו, וכך קיבל המדור את ההמלצה עליו.

הקומיקס של נירמו אינו בעל תימה קבועה, או אפילו פלטפורמה אחידה. הוא מורכב, ברובו, מקריקטורות חד-פעמיות עם נושאים שחוזרים על עצמם, כמו חציל בדוכן ירקות שמואשם בפשעים, עלילותיו של הפרסומאי/ קופירייטר הגרוע בעולם, או "סתם" קריקטורות שמעלות גיחוך במקרה הטוב. אין כאן ניסיון גדול בתחום הקומיקס המשמעותי, או אפילו אמירה מיוחדת - רק כמה המצאות חמודות, כמו מאפיונרים דגים שבמקום לקשור את קורבנותיהם לאבן קושרים אותם לבלון. חלק מהקומיקס באתר מופרד לילדים ולבוגרים, אבל גם במחלקת הבוגרים אין שום דבר גס או נוקב במיוחד. הקריקטורות והקומיקס, רוב הזמן, מצחיקים דיים כדי להעלות חיוכים.

יוצא דופן הוא "המדריך לרוקר המתחיל", קומיקס במשבצת קבועה שכולל טיפים רבים להתחלת לימוד נגינה, מציאת להקה, והכי חשוב – איך לשנורר כסף מאמא. בקצרה: צריך לדעת רק שלושה אקורדים, להעריץ את עוזי חיטמן, לגנוב מסרים מאנשים אחרים, ולמצוא אנשים דומים לך כשותפים, רצוי כאלו שכל משאת נפשם בחייהם היא לנגן את יהורם גאון הפוך. יש בגישה הזו ביקורת גלויה למדי (ועם זאת, כזו שלא מפנה אף אצבע מאשימה) כלפי הרבה מאוד להקות רוק-כביכול שנשמעות בדיוק אותו דבר. חבל שהוא מצוייר - בניגוד לקומיקסים רבים אחרים באתר - בצורה כל כך חובבנית, שמקשה על הקריאה ועל ההנאה ממנו. עוד קומיקס בסגנון הוא עלילותיו של הילד תומריקוש, חובב הפציעות, הקטיעות והמומים: קומיקס שמצוייר וכתוב כספר ילדים, בחרוזים, ועוסק בילד עם נטייה נדירה לגועל ולאלימות. אולי לא נדירה כל כך כמו שהיינו רוצים לחשוב, בעצם.

על משבצת קצת אחרת נמצאת הקריקטורה הקבועה "שומר נפשו", המתארת טיפוסים בחברה הישראלית שלא ממש נעים לפגוש: בוגרי בית צבי שהפכו למנחים בערוץ הילדים, למשל, או אנשים שהולכים לקורס לפיתוח האסרטיביות – ז'אנרים מוכרים וביזאריים למדי של אנשים שלצערנו הם חלק מחיי כולנו.

האתר של נירמו שווה הצצה (בעיקר כשהרמקולים שלכם כבויים, כי הצלילים המעצבנים בכניסה לאתר יכולים להבריח גם את הקומיקסאי הנאמן ביותר). קצת קשה לנחש את טיבו של ספר הקומיקס שלו מהערב הרב והמשונה של קומיקסים וקריקטורות מתקופות חיים שונות, שחלקן מגניבות עד כדי הרהור חוזר, וחלקן סתם בדיחה חמודה ולא יותר, כמו "הפרסומאי הגרוע בעולם" או "הקריירות קצרות בהיסטוריה". לניר מולד יש כמה רעיונות מגניבים, אבל אולי הוא התפזר קצת יותר מדי בשביל ליישם אותם. ועדיין לא ברור מה הקטע שלו עם חצילים.