בלוגים שמוגים

זכויות יוצרים הם נושא כאוב אצל הבלוגרים. במקרים רבים אף אחד לא ממש שם עליהם ועל כך שיש להם זכויות כלשהן לפרי מקלדתם. לפני כמה שבועות נתקלתי בקטע מאחד הטורים שלי עושה את דרכו בתור מייל העובר מתיבה לתיבה. תחושת השמחה שאחזה עם הפיכת המילים שיצאו תחת אצבעותיי לחלק מן הפולקלור הרשתי נמהלה בטעם המר שהרגשתי כאשר שמי או לפחות המקור של הטקסט (טור זה) כלל לא הוזכר במייל המדובר. אבל אם לומר את האמת, אני מסוגל לסלוח על המיילים האלו, כי בתיאוריה מדובר במכתב פרטי בין שני אנשים. דווקא גורלו של התוכן הפתוח לכל הוא שמדאיג אותי.

תוכן הגולשים הפך לגיזת הזהב של האינטרנט, כל אחד רוצה כזה לעצמו וכתוצאה מכך אתרי אגרגציה, בלוגיות וטוויטרים למיניהם מופיעים תחת כל עץ רענן כפטריות אחרי הגשם. חלק מן היוזמות הללו מבין את המהות האמיתית של תוכן הגולשים – כאשר התוכן והזכויות הכרוכות בו נשמרים בידי הגולשים עצמם. למרבה הצער, לא פעם אפשר למצוא דוגמאות לכך שהדבר לא נקלט בצורה טובה אצל חלקי מספקי השירות, בין אם מדובר באתר המאחסן בלוגים או אתר שעוסק באגרגציה של תכנים ממקורות חיצוניים.

בפורום הבלוגים של תפוז תוהה משתמשת הקוראת לעצמה [[החתולה של שרדינגר]] האם אתר אגרגציה שהסכם השימוש בו מנכס לאתר ומפעיליו את הזכויות המלאות על התכנים של הגולשים הרשומים אליו, צריך להדליק אצלה נורה אדומה. דעתי היא כי לא רק שמדובר באלף נורות אדומות מהבהבות שצריכות להדלק, אלא גם בנורמה פסולה הנהוגה כיום. בעבר כבר כתבתי על יחסי התקשורת עם הבלוגים בכל הקשור לזכויות היוצרים ואף השתלחתי בהסכם השימוש בקפה דה מארקר שעסק באותם הדברים, ואילו כיום חלק בלתי נפרד מהסכם השימוש באתר הוא מתן קרדיט לכותב המקורי, וקביעה כי הזכות לשימוש בתכנים לא תהיה זכות בלעדית.

שאלה זו, שהועלתה בפורום הבלוגים של תפוז, היא זאת שעזרה לי לגבש תשובה לדיון נוסף שעלה בפורום הנ"ל – כיצד לבחור מערכת בלוגים. אחד הקריטריונים עבורי בבחירת המערכת הוא ללא ספק נושא הבעלות על התכנים שאני מייצר. בסופו של דבר, הבעיה נעוצה בכך שאף אחד לא קורא את הסכמי השימוש והתקנונים למיניהם. אם היינו קוראים, כנראה שמהר מאוד אתרים רבים היו מרגישים על בשרם תהליך דרוויניסטי מהו. חלקם היו נעלמים בשל סירובם להתאים את תנאי השימוש שלהם למציאות הנוכחית באינטרנט, וחלקם היו נאלצים להשתנות ולהסתגל למציאות זו.

בשבוע שעבר התבשרנו על פתיחתו של אתר בלוגים מבית הפיראטים המפורסמים ביותר באינטנרט – ThePirateBay. המערכת שהאתר מריץ היא וורדפרס מו, או וורדפרס מרובה משתמשים. וורדפרס היא כנראה פלטפורמת הבלוגים העצמאיים הפופולארית ביותר בעולם, שהוזכרה כבר פעמים רבות בטור זה.

כידוע, כולנו אוהבים לדעת כמה אנשים קראו אותנו וכמה ביקרו אצלנו. עם הזמן הופיעו אתרים שנתנו שירות של מונה כניסות, ובסופו של דבר הופיעו גם תוספי וורדפרס לסטטיסטיקות. אחד התוספים הטובים ביותר בתחום הוא [[FireStats]] – פרי פיתוחו של [[עמרי ידן]]. לדעתי מדובר בתוסף חובה לכל וורדפרסאי באשר הוא, ואם הייתם צריכים עוד סיבה להשתמש בו, אז תדעו ש-BayWords – אתר הבלוגים של הפיראטים, מריץ פיירסטאטס. אתם עוד פה? לכו להתקין! מה גם שמדובר במערכת שבנוייה לרוץ לא רק מתוך וורדפרס אלא גם במערכות בלוגים וניהול תוכן אחרות, ואף בתור מוצר עצמאי ולא רק בתור תוסף.

לפני סיום, אני לא יכול שלא להתייחס לשבוע הזה בו אנו חוגגים את חג הפסח – חג החופש והחירות. עצם העובדה שמדובר בשבוע של חג וחופשה עבור רבים מאיתנו נותנת את אותותיה בקורא הרסס שלי, שנהנה ממנה גדושה של עדכונים חדשים וחמים לקראת ובמהלך החג. אני לא בטוח כיצד אפשר להתייחס לברכת חג שמח קבוצתית שכזו, מעל דפי הטור הזה. למזלי פירסם [[קפיטן עופר]] מן הבלוג (או אם תרצו, החללית) "מלה" את ההיררכיה של איחולי החג השנה. אני בטוח שאיפשהו שם גם הברכה שלי תוכל להשתחל.

חג שמח!