פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מועדון הפינגווין: העולם המופלא של לינוקס

      אלכס מן היא המדריכה שלכם לעולם המופלא של לינוקס. סדרת החינוך שלכם מתחילה עכשיו

      בצעד אמיץ ושעה טובה הגעתם להחלטה כי הגיע הזמן להריץ את ההתקנה של לינוקס שהורדתם/קיבלתם לפני זמן רב מדי. הגיע הזמן לראות מה עומד מאחורי כל הסיסמאות היפות של ההפצה הזאת - החל משמה, אובונטו, שהוא עקרון של שבטי הזולו והקסוסה שדוגל בשיתוף וחיבור של כל האנושות, דרך הססמא של הההפצה- לינוקס לכל בני האדם. אובונטו היא מערכת המבוססת על GNOME, שזה בעצם סוג של ממשק גרפי לשולחן עבודה של לינוקס. הגנום מתאפיינת בכך שהיא מאוד ידידותית ולמרות שהיא כן מתהדרת בשלל אפשרויות בכל אספקט, היא יותר מוגבלת מ-KDE (גם זה ממשק גרפי). הפצות מבוססות KDE, מיועדות לקהל שאוהב להרגיש את המערכת מבפנים, לשנות חלקים במערכת עצמה מעבר למה שהתפריט הרגיל מאפשר. אנחנו נתמקד - כאמור - באובונטו, שנבנתה על מנת להיות מערכת לכל משתמש.

      גרסת אובונטו העדכנית היא 8.04. פעמיים בשנה, באפריל ובאוקטובר, יוצאת גרסא חדשה. זאת הגרסה של אפריל, שיצאה השבוע וזכתה לשם Hardy Heron - אם ננסה לתרגם זה יצא משהו כמו אנפה קשוחה, לכו תבינו. מהאתר הרשמי של אובונטו תוכלו להשיג את גרסת 700 המגה, בדיוק מספיק לכל הצרכים שלכם היות ובהתקנה עצמה שאר הקבצים הנחוצים יורדים מהשרת של אובונטו. מאוד נוח, מהיר ובעיקר עובד.

      ההתקנה עצמה לא מסובכת, הכל מפורט, כולל הסברים ובשלבים מסוימים ניתן להחליף גם לעברית כך שאתם מסודרים מהבחינה הזו. דגש חשוב שכן אבחר לשים הוא הבחירה בין פרמוט המחשב כך שיכלול רק אובונטו, או קיום סימביוטי של שתי מערכות ההפעלה (עם כמה שאני אוהבת את האובונטו שלי, אני מעדיפה להריץ דברים מסוימים מאוד בחלונות). במידה ואתם הולכים על אובונטו סולו, בחלק של הגדרת הכוננים הקשיחים בהתקנה, יש לבחור באופציה של שימוש בכל הכונן, לעומת שימוש במקום הפנוי בכונן הקיים- מה שמפצל את הכונן בעצם לשני כוננים, אחד עליו מותקנת חלונות וכל מה שזה כולל והשני יכיל את האובונטו ונספחיו. עכשיו שהחלטתם על דרך פעולה, ניתן להמשיך לשלבים שאחרי ההתקנה (הקלילה והמהנה, אני חייבת לציין). כמו כן, ניתן לבחור, בהתחלה או בכל שלב אחר בחייכם החדשים אובונטואית, את שפת המערכת. ניתן להתחיל מאנגלית, להתבלבל, לעבור לעברית, להבין שזה לא נוח בגרוש ולחזור חלילה, בכיף שלכם.

      סיבוב היכרות

      מזל טוב, אתם צופים בשולחן העבודה החדש שלכם. המחשבות הראשונות שעברו בראשי כשראיתי לראשונה את האובונטו היו- וואו, זה יפה כמו מק. ובכן, מלבד המראה חיצוני שמאוד מצא חן בעיני, נוכחתי לדעת שכמו המק, גם מערכת ההפעלה מבוססת הקוד הפתוח הזאת נוחה בהרבה מחלונות. כיפאק היי.

      הדבר הראשון אליו תוכלו לשים לב הוא הודעה לגבי עדכונים הצצה בצד הימני העליון של המסך- לחצו עליה, היא לא מזיקה - תפתח בפניכם רשימה של עדכוני תוכנה ושאר ירקות. תתקינו, זה לא ייקח הרבה זמן. כל פעם שיש עדכון כלשהו לתוכנה כלשהי, תופיע לכם הבועית ואם תתעלמו ממנה תישאר רק הכוכבית הלבנה בתוך הריבוע הכתום שתזכיר על העדכונים המחכים רק לכם. אחרי שזה מסיים ניתן להתפנות לסידור המערכת לפי ראות עיניכם. רוב הדברים שתרצו לעשות, יעבדו בצורה מאוד אינסטינקטיבית.

      נקודה חשובה- שולחן העבודה נחלק לשלושה, אם לא ארבעה חלקים. לשורה העליונה יש שני חלקים- השמאלי כולל תפריטים המובילים אתכם לאפליקציות (תוכנות,אפשרויות), מקומות (כוננים ובעצם כל מה שהיה עד כה ב"מחשב שלי") ומערכת (הגדרות חומרה ותוכנה). ליד שלוש אלו יש קישורים מהירים (כמו quick launch) אותם תוכלו בקלות לשנות (קליק ימני ואחריו בחירת remove לאייקון הרצוי, או גרירת האייקון הרצוי מאחד התפריטים או התת-תפריטים משלושת התפריטים העיקריים והצבתו במקום הנוח לכם בשורה).

      החלק הימני העליון כולל שעה ותאריך, מצב חיבור אינטרנט והודעות חשובות (עדכונים חדשים, צורך לאתחל וכו', ממש כמו פינת המצב בחלונות). החלק השלישי הוא השורה למטה, שבשמאלה יש את האייקון השימושי "שולחן העבודה". בקיצון הימני נמצא פח המיחזור אליו ניתן לגרור בנוחות כל פריט שתרצו למחוק, ולידו נמצאים שני ריבועים שאחד מהם כהה יותר מהשני. הריבוע הכהה מייצג את שולחן העבודה בו אתם נמצאים - יש אפשרות לשני שולחנות עבודה. זה נוח אם יש לכם יותר מ"סידור" שולחן עבודה אחד. אם למשל אתם רוצים להפריד בין פנאי לעבודה, תוכלו לעשות זאת בעזרת החלונות הפתוחים בכל אחד מהם. הגוף של השורה התחתונה הוא היישומים הפתוחים, ממש כמו בחלונות, לא משהו מסובך. החלק הרביעי הוא הדסקטופ עצמו- פונקציות מגניבות שהוא כולל ייסקרו במדריכים הבאים.

      דבר ראשון בו יש לטפל, לדעתי, הוא התוכנות שאתם צריכים בתור בסיס. על מנת להגיע למנהל ההתקנים (הנוח בצורה מדהימה) עליכם להיכנס לתפריט "applications" בצד שמאל למעלה. בחרו באפשרות "מנהל התקנים", והתחילו לעיין בשלל התוכנות שאתם יכולים להתקין. למרות שיש הפרדה מסוימת בין תוכנות המתאימות לליבה המבוססת על KDE לאחותה המבוססת על Gnome יש מספיק תוכנות העובדות טוב על שתיהן (כפי שתראו בהמשך, השיטה היא לנסות ולראות איך המחשב סוחב את העניין). אז, אחרי שעיינתם וסימנתם אילו תוכנות אתם רוצים, לחצו על "התקן" והמחשב יעשה את כל הסבב לבד. במקרה ותרצו להוריד/להוסיף תוכנה, התהליך זהה. הדרך היחידה לדעת מה מתאים לכם היא ניסוי וטעייה. הכל ידידותי, כך שאין מה לפחד. אם יש לכם קצת סבלנות תוכלו לגלות גם שכלי העזרה של המערכת, שמתהדר באייקון של גלגל הצלה חמוד, מאוד שימושי ונוח.

      פעם הבאה נדון באפשרויות מעמיקות יותר - ושטחיות יותר - ואפרט על תוכנות ספציפיות ותרומתן לחוויית השימוש הכללית, וכמובן, הדברים הכיפיים הכוללים צבעים וצורות. היו דגים ותודה על השלום.