וזוהי רק ההתחלה

כשאמרו לי שאקבל טור בוואלה! מחשבים על דרכי בעולם ההיי-טק הישראלי, ישר חשבתי לעצמי: "וואו! איזה כיף! יש לי כל כך הרבה דברים לומר ולעשות", אבל אז התיישבתי מול המסך ולא ידעתי מאיפה להתחיל! אז הנה, עכשיו שאתם פה אי אפשר לדחות יותר את הקץ... אז נתחיל:

היי! קוראים לי עמית. אני בן 23 (אוטוטו), ואני סטארטאפיסט (למקפידים: יזם) בביצת ההיי-טק הישראלית.

על מה אני מדבר בעצם? ובכן, בישראל הקטנה אנחנו שומעים פעמיים בשבוע על אקזיט ענקי ומטורף, או איזה הנפקה בורסאית שהפכה עוד כמה יזמים למיליונרים חדשים (רק החודש נמכרו FraudSciences וXIV במאות מליוני דולרים והפכו את המשקיעים והמייסדים למולטי-מליונרים) או לפחות שומעים על גוגליסטים למיניהם (הידעתם שגוגל הפכה מעל ל-1000 אנשים למיליונרים בהנפקה שלה בבורסה?). אז בטח תמיד תהיתם איך עושים את זה! (אם תגלו, אני רוצה לדעת...) אבל פה אני אספר על הניסיונות שלי להקים סטארטאפ מצליח, ועל חיי בביצת הסיליקון.

אבל לפני שאתחיל לספר על הדרך אותה אני עובר, אתחיל ממי אני בעצם, כי הרי מה יש לבחור בן 22 לספר לכם? ועוד על עסקים? אז נכון, ביל גייטס אני ממש ממש לא. אבל הניסיון שלי כולל בין השאר הקמת אתר אינטרנט גדול בגיל 15, לקוחות אמריקאים לפטנטים ומערכות, בניית אתרי אינטרנט רשמיים לסלבריטיז, עבודות בהיי-טק, גיוסי הון, פגישות עם משקיעים, ועוד עוד. בקיצור, יהיה מעניין (אני מקווה!).

אז למה סטארטאפ בכלל? לדעתי, אנשים נכנסים לתחום ממספר סיבות שונות. את הראשונה שבהן אמחיש עם ציטוט: "אם אתה יכול לספור את כספך, אין לך מיליארד דולר" (התעשיין ג' פול גטי). אנחנו חיים בעולם קפיטליסטי ואנשים אוהבים כסף וחיי מותרות. היי-טק, כידוע, הוא תחום רווחי למדי. לכן אנשים מנסים את מזלם במידה כזאת או אחרת של הצלחה. יש סיבה שנייה לכך שאנשים נכנסים לתחום הזה, וגם אותה אמחיש באמצעות ציטוט: "זה די כיף לעשות את הבלתי אפשרי" (וולט דיסני). אנשים יצירתיים אוהבים להתנסות, אוהבים לנסות ואוהבים להסתכן. ההרגשה כשיש למוצר שפיתחת 5, 100 או 300 מיליון משתמשים היא מטורפת. היכולת ליצור טרנד, להשפיע – לחסוך למיליון אנשים 10 דק' ביום עם תוכנה יעילה יותר, מוצר יעיל יותר...

לדעתי לאנשים מהסוג השני יש ניצוץ חזק יותר, הם רוצים לשנות ולהשפיע ולא רק חושבים מהארנק (כמובן שאף אחד לא אמר שלחשוב מהארנק זה רע... או שהאנשים הללו מוצלחים פחות, רק לדעתי יש יותר ניצוץ אצל אנשים מהסוג השני).

כמובן שיש עוד מליון סיבות, אבל אפשר לרכז את רוב האנשים בתחום סביב שתי הסיבות הנ"ל.

בימים אלו אני עובד על סטארטאפ חדש משלי, לפני שאגיע למקום בו אנחנו נמצאים היום, אתחיל בהתחלה... אבל ממש בהתחלה, בשלב גיבוש הרעיון. עד שגובש הרעיון הסופי עליו אני עובד, זרמו הרבה מים בנהר. הכל התחיל מרעיון בתחום של מערכות תמיכה במשתמשים באינטרנט, אחרי כמה חודשים של מחקר ועבודה על הרעיון הזה (ואפילו פותח אבטיפוס), אני ושותפי החלטנו שצריך לייעל את מודל ההכנסות של הפרויקט, שלא תבינו לא נכון, היה לנו מודל הכנסות לא רע (אחרת מה הטעם ברעיון?) פשוט רצינו לשפר מעט. במהלך זריקת הרעיונות לשיפור מודל ההכנסות וסיעור-מוחין על רעיונות יצירתיים להכנסת כסף עלה לנו רעיון קטן. בהתחלה הוא נראה חמוד ולא יותר מכך. אחרי שעבדנו עליו והשקענו בו עוד ועוד מחשבה והרחבנו אותו, הרעיון הקטן הזה הפך ממודל הכנסות לסטארטאפ בפני עצמו.

כמו באהבה ממבט ראשון, כנראה יש סטארטאפ ממבט ראשון... הסטארטאפ החדש כל כך ריגש אותנו כך שבמהרה נטשנו את הסטארטאפ המקורי (שבינתיים נכנס להיות תוכנית מגירה ליום סגריר). הרעיון החדש היה ייחודי, בתחום חם ופעיל שגדל משנה לשנה. בניגוד לדברים שונים שיצא לי לעבוד עליהם, לא היה מחסום אופרטיבי קשה מדי, ואפילו אחוזי החדירה לשוק שלנו נראים טובים למדי. וככה, בהפתעה מצאתי לעצמי בייבי חדש לעבוד עליו.

אחרי שסיימתי לברבר על פילוסופיה, וקצת על עצמי (אולי אפילו יותר מדי) בפעם הבאה אספר לכם קצת ת'כלס: מה השלבים להקמת סטארטאפ? אחרי שיש רעיון – מה בעצם עושים? אילו רעיונות יותר קשה לממש מאחרים? ומה בעצם למדתי בדרך. אספר לכם חוויות מהסטארטאפ שאני עובד עליו בימים אלו ממש, משלב הרעיון, המצגות, המשקיעים וכל מה שאני עובר בדרך.

אז מזל טוב למדינה על היומולדת ונראה בשבוע הבא.