The World Ends With You

ה-Nintendo DS היא הקונסולה הפופולרית ביותר בעולם כיום. עם זאת, בארץ כמעט ולא מקדישים לה תשומת לב. הסיבה לכך היא בעיות הייבוא – עד לא מזמן, רק חנויות מעטות ייבאו את הקונסולה והמשחקים שלה, בלי נציגות או התערבות כלשהי של חברת האם. כיום עדיין אין לנו נינטנדו ישראל, אך הזמינות של ה-DS הפכה גבוהה יותר, וכך גם היצע המשחקים אותם תוכלו למצוא בחנויות. גם אנחנו, כאן בוואלה!מחשבים, מתכננים להתחיל ולסקר יותר את הקונסולה, והמשחק הראשון שיזכה לביקורת הוא "The World Ends With You" – הכותר החדש של Square Enix שהתפרסמה בזכות סדרת פיינל פנטזי.

המשחק המדובר, שמשתייך (בערך) לז'אנר ההיברידי של משחקי תפקידים ופעולה, הושק ביפן עוד בקיץ 2007, אך הגיע לארה"ב ואירופה רק לפני מספר שבועות. הסיבה לכך היא הלוקליזציה המלאה אותה עבר, כולל דיבוב אנגלי, שירים מערביים ותרגום מאוד איכותי של הררי הדיאלוגים והמונולוגים שנמצאים בכותר הזה. עוד כשיצא ביפן, הצליח לעורר לא מעט מהומה בזכות אלמנטים חדשניים שהוכנסו לתוכו והצליחו לפלג את השחקנים לשניים – כאלה שלא יכלו להוריד מהמשחק את ידיהם, ואלה שנטשו אותו בבוז לאחר שעות משחק ספורות. לאחר שסיימתי את TWEWY, אני יכול להבין את שתי הקבוצות, אך משתייך לאלה המהללים, והסיבות לכך רבות.

נתחיל דווקא מהחלק החלש במשחק – העלילה. כיאה לכותר תפקידים יפני טיפוסי, הגיבור שלנו הוא אנטיפת צעיר ודכאוני לאללה בשם נקו, שמתעורר בצומת עמוסה של טוקיו ולא זוכר איך הגיע לשם ומה בכלל קרה לו. אך זו רק הצרה הכי קטנה שלו, כיוון שאף אחד לא רואה אותו, חוץ מייצורים מוזרים ותוקפניים שנראים כמו חיות מוטנטיות. ויש לו גם סיכה שחורה וחיננית ביד.

מהר מאוד מתברר כי מדובר במשחק אלים למדי שנמשך שבוע, במהלכו צריך נקו לבצע משימות כאלה ואחרות, תוך שהוא נעזר בבחורה פטפטנית בשם שיקי. והיצורים – אלה הם ה"רעש", התגלמות המחשבות השליליות של תושבי טוקיו בצורת חיות. במשך המשחק, פוגשים גיבורנו לא מעט דמויות ביזאריות יותר ויותר, ויש גם לא מעט טוויסטים, אבל על כל זה מאפיל הגיבור הנוראי. נקו הוא יבבן מגעיל, ולעיתים סגרתי את הקונסולה רק בשביל לנוח מזרם היבבות שלו. כי באמת, כמה אפשר לשמוע על האנשים הרעים והצורך להיות לבד – זה נועד להעביר נקודה מסוימת ולהראות את השינוי אותו עוברת הדמות, אבל הם הגזימו.

אבל אתם לא תשחקו ב-TWEWY בגלל העלילה שלו, היא רק המעטפת החיצונית שמעל החידושים אותם רצו המפתחים לנסות. בכלל, אם להסתכל על המנועים שמניעים את הכותר הזה, מתחילים לראות שמדובר בניסוי להרבה מאוד מנגנונים שונים.

הדבר הראשי בו המשחק הזה שונה מכל מה שראיתי לפניו, הוא ממשק הקרבות. כיוון שמדובר בקרבות של שתי דמויות (אתם תמיד מסתובבים עם שותף או שותפה), החליטו המפתחים לפצל את הלחימה – נקו נלחם על המסך התחתון, ואילו שותפיו על המסך העליון של הקונסולה הניידת.

במסך התחתון הלחימה מתבצעת בעזרת שרבוטים עם העט על מסך המגע של ה-DS, כשבכך עוזרות לנקו הסיכות אותן הוא אוסף במהלך מסעותיו. יש במשחק יותר מ-300 סוגי סיכות שונים, כשלכל אחת מהן תפקיד אחר – חלקן התקפיות, ואילו האחרות מאפשרות לרפא את הגיבורים או לחזק סיכות אחרות. בקרב נתון ניתן ללבוש עד 6 סיכות, תלוי בהתקדמות שלכם במשחק. הסיכות אותן תלבשו גם יעלו בדרגות במהלך הקרבות.

אך במקביל, כאמור, נלחם לו חבר הצוות השני על המסך העליון. אם המסך התחתון מעסיק אתכם יותר מדי, תוכלו לתת לו להילחם באופן אוטומטי, אך כך תפסידו חלקים מהאינטרקציה ביניהם. הלחימה במסך העליון מתבצעת בעזרת החצים או כפתורי הפנים, כשהמטרה שלכם היא לא סתם להרביץ, אלא לבצע רצפים חכמים של לחיצות מדוייקות. ה"חכמה" היא לבחור את הקומבואים הנכונים. במקרה של אחד השותפים שלכם, למשל, הקומבואים מסתיימים בספרות, ומעל ראשו של הגיבור ישנן ספרות נוספות עם חץ למעלה (למספרים גבוהים יותר), למטה (למספרים נמוכים יותר) או סימן שווה (אהם, כן). המטרה היא לבחור את המספרים של הקומבואים על פי הספרות האלה, כשהכוכבים אותם תקבלו יאפשרו לכם ליצור מהלכי על. מעבר לכך, הצלחה על שני המסכים בו זמנית תחזק את שתי הדמויות שלכם.

יש לומר שזו לא רק הנקודה המבריקה ביותר במשחק, אלא גם הבעייתית ביותר. עקומת הקושי שלו הופכת, בזכות המנגנון הזה והאויבים אותם אתם פוגשים, לורטיקלית כמעט, ומייאשת בשעות הראשונות – בייחוד כיוון שאתם לא מקבלים את האפשרות לחזור לתחילת הקרב במקום למקום האחרון בו שמרתם בשעות הראשונות. אם הקואורדינציה שלכם גרועה, הכותר יתיש ויתסכל אתכם,. מה שכן, באופן ביזארי קמעה, קביעה של דרגת הקושי (אותה ניתן לשנות כל הזמן במהלך המשחק) היא לא רק כלי אלא גם מנגנון עלילתי. המפלצות במשחק מפילות פרסים שונים בדרגות קושי שונות, ולעיתים תצטרכו לשחק קצת ברמה הקלה ביותר, או הבינונית, בשביל להשיג דברים מסויימים.

מעבר למערכת הקרבות, יש כאן לא מעט דברים חדשניים אחרים. העולם אליו המשחק מכניס אותנו כולל לא רק התרוצצות ממקום למקום, דיבורים וביצוע משימות, אלא גם חנויות שמשחקות תפקיד חשוב. בחנויות האוכל, למשל, תוכלו לאכול מאכלים שונים, ואלה ישפרו את הביצועים שלכם. אבל גם הרעיון הסתמי הזה הפך לחכם ב-TWEWY – כשאתם אוכלים מאכל מסויים, צריך לעכל אותו, והדרך לעשות זאת היא להילחם. לכל מאכל מספר "תאים" אותו הוא תופס במערכת העיכול שלכם, וזהו גם מספר הקרבות שתצטרכו בשביל לעכל אותו ולספוג את הדברים החיוביים אותם הוא מביא. בכל יממה, תוכלו למלא ולעכל רק 24 תאי אוכל שונים. יש שיאמרו כי זה גאוני, אבל אני אסתפק בלהגיד שזה חדשני ומגניב.

גם חנויות הבגדים משחקות תפקיד גדול יותר מסתם אבזור דמות. שיבויה – האזור של טוקיו בו תשוטטו, ידוע כאזור בו מגמות האופנה מתחלפות ממש מהר, והמשחק משקף את זה. בכל חלק מהמפה, יש את המותגים הטרנדיים שלה, ולבישת המותגים האלה (הן הבגדים והן הסיכות, שגם הן ממותגות לרוב) תוסיף לכוחכם. מותגים מוקצים, לעומת זאת, יפגעו בביצועיכם.

ויש גם מנגנונים חברתיים מגניבים להחריד, שמאפשרים לכם לסחור ולתקשר עם חבריכם דרך החיבור האלחוטי של ה-DS. גם כאן יש מספר חידושים, כמו – למשל – האפשרות לקבל נקודות נוספות רק בגלל שהקונסולה שלכם מצאה עוד DS עם חיבור אלחוטי בסביבה, אפילו אם לא מדובר במישהו שמשחק ב-TWEWY, או ההרגשה אותה המשחק נותן לכם, כאילו העולם שלו חי גם בלעדיכם, כיוון שגם אם תכבו את הקונסולה תמשיכו להעלות בדרגות ולחזק את הסיכות שלכם.

The World Ends With You הוא הכותר החדשני ביותר אותו ראיתי ל-Nintendo DS, ואחד המשחקים החדשניים ביותר אותם ראיתי בשנים האחרונות בכלל. נהניתי לסיים אותו, ואני עדיין נהנה לשחק בו בזכות אפשרויות חדשות שנפתחות לאחר כתוביות הסיום. עם זאת, הוא לא מתאים לכולם בגלל רמת הקושי שלו והמנגנונים יוצאי הדופן שמצריכים מכם הרבה זמן להתאקלמות. אבל אם כל זה לא מפחיד אתכם, ויש ברשותכם DS, שחקו בכותר הזה, אפילו אם זה רק בשביל לראות שעידן החידושים בתחום המשחקים עוד לא תם.